האם כדאי לעבור למסלול מנייתי בפנסיה
לחוסך בן 35, שלושים שנה לפני הפרישה, הפרש של שני אחוזים בתשואה השנתית יכול להיות שווה יותר ממיליון שקל בצבירה. זו הסיבה שמעבר למסלול מנייתי בקרן הפנסיה הוא אחת ההחלטות הפיננסיות המשמעותיות שאפשר לקבל בחמש דקות באתר של הקרן. לצעירים עם אופק ארוך המעבר הגיוני ברוב המקרים. למי שקרוב לפרישה, או למי שעלול לברוח בירידה הראשונה, הוא יכול להזיק.
המעבר עצמו פשוט: בתוך אותה קרן, שינוי מסלול לא נחשב אירוע מס, לא עולה כסף ומתבצע מול הקרן. החלק הקשה הוא לדעת אם הוא מתאים לכם.
מה בכלל יש לכם עכשיו
רוב השכירים לא בחרו מסלול. מי שלא בחר, נמצא ככל הנראה במסלול תלוי גיל, ברירת המחדל בקרנות הפנסיה מאז 2016. במסלולים האלה החשיפה למניות יורדת בהדרגה עם הגיל: המסלול לבני 50 ומטה הוא האגרסיבי יותר, ואחריו מסלולים ל-50 עד 60 ולבני 60 ומעלה.
לכן השאלה האמיתית היא לא ״מסלול מנייתי או לא״, אלא כמה חשיפה נוספת למניות אתם רוצים מעבר למה שכבר יש לכם במסלול לגילכם. את הפירוט אפשר לראות בדוח השנתי או באזור האישי באתר הקרן.
ועוד פרט שרבים לא מכירים: בקרן פנסיה מקיפה חלק מהנכסים, כ-30%, מושקע באג״ח מיועדות שהמדינה מבטיחה להן תשואה. לכן גם ״מסלול מנייתי״ בקרן פנסיה לא חשוף במלואו למניות, בניגוד למסלול מנייתי בקופת גמל או בקרן השתלמות.
למה מניות מתאימות לחיסכון ארוך
לאורך עשורים, מניות נתנו תשואה גבוהה יותר מאג״ח ומפיקדונות, בתמורה לתנודתיות גבוהה בהרבה. בפנסיה יש שני דברים שעובדים לטובתכם: האופק הארוך, וההפקדה החודשית הקבועה.
ההפקדה החודשית היא הנקודה החזקה. מי שמפקיד כל חודש קונה יותר יחידות כשהשוק יורד. בגיל 35, ירידה של 30% היא במידה מסוימת מבצע, כי רוב הכסף שלכם עוד לא הופקד.
דוגמה מספרית: 35 שנה של הפקדות
יוסי, בן 35 מפתח תקווה (דמות לדוגמה), מרוויח 15,000 ₪ ברוטו ומפקיד לפנסיה את ההפרשה המלאה של 18.5%: 6% ממנו, 6.5% מהמעסיק ו-6% פיצויים. כלומר 2,775 ₪ בחודש. הוא כבר צבר 150,000 ₪ ונשארו לו 32 שנים עד גיל 67.
נשווה שתי תשואות נטו שנתיות, להמחשה בלבד וללא עליות שכר:
| תרחיש (להמחשה) | תשואה נטו לשנה | צבירה משוערת בגיל 67 |
|---|---|---|
| מסלול סולידי יותר | 4.5% | כ-3.0 מיליון ₪ |
| מסלול מנייתי | 6.5% | כ-4.75 מיליון ₪ |
פער של כ-1.75 מיליון ₪ נומינליים, שמתורגם לקצבה חודשית גבוהה משמעותית. המספרים לא מבטיחים דבר, והם לא מתואמים לאינפלציה. אבל הם מראים למה אצל צעירים גם הבדל קטן בתשואה מצטבר לסכום גדול.
עכשיו התרחיש ההפוך. רונית, בת 60 (דמות לדוגמה), מחזיקה 1.2 מיליון ₪ במסלול מנייתי. השוק יורד 30% שנה לפני הפרישה. הצבירה שלה יורדת ל-840,000 ₪, ואין לה 20 שנה של הפקדות כדי לנצל את הירידה. זה הסיכון שהמסלולים תלויי הגיל נועדו למנוע.
מתי מסלול מנייתי מתאים, ומתי פחות
הוא מתאים בדרך כלל למי שיש לו לפחות 15 עד 20 שנה עד הפרישה, הכנסה יציבה, וקרן חירום נפרדת כך שלא יצטרך לגעת בחיסכון.
הוא מתאים פחות למי שקרוב לפרישה, ולמי שכבר מחזיק סיכון גבוה במקומות אחרים. למשל, עצמאי שכל ההכנסה שלו תלויה במצב המשק, או עובד הייטק עם הרבה אופציות.
ויש גורם שלישי שקשה למדוד: האופי שלכם. חוסך שיעבור למסלול סולידי אחרי ירידה של 25% נועל את ההפסד ומפספס את ההתאוששות. במקרה כזה עדיף מסלול מתון שתצליחו להחזיק לאורך זמן. אני מעדיף מסלול שאתם מסוגלים להתעלם ממנו על פני מסלול ״אופטימלי״ שיוציא אתכם מדעתכם.
המלכודת: לרדוף אחרי התשואה של השנה שעברה
הטעות הנפוצה היא לעבור למסלול מנייתי אחרי שנה מצוינת בשווקים, ולחזור לסולידי אחרי שנה רעה. זה בדיוק ההפך מקנייה בזול ומכירה ביוקר.
אם מחליטים לעבור, כדאי להחליט על בסיס הגיל והאופק, לא על בסיס הכותרות, ולהישאר במסלול לפחות כמה שנים. בדיקה פעם בשנה, כשמגיע הדוח השנתי, מספיקה. השוואה לפי גיל וסוגי מסלולים נמצאת במאמר על מסלול פנסיה לצעירים.
איך עוברים מסלול בפועל
התהליך קצר, אבל כדאי לעשות אותו בסדר הנכון:
- נכנסים לאזור האישי באתר קרן הפנסיה ובודקים באיזה מסלול אתם היום ומה הרכב הנכסים שלו.
- משווים את המסלול הנוכחי למסלולים האחרים באותה קרן: הרכב, תנודתיות בשנים קשות ודמי ניהול השקעה.
- מחליטים אם להעביר רק את ההפקדות העתידיות, רק את הצבירה, או את שתיהן.
- מגישים בקשה מקוונת או טופס, ומוודאים בדוח הבא שהשינוי נקלט.
שווה לבחור מראש גם תאריך בשנה הבאה לבדיקה חוזרת. ככה ההחלטה נשארת מתוכננת ולא תגובה לחדשות.
ואל תשכחו את דמי הניהול
שינוי מסלול לא מחליף בדיקה של דמי הניהול. התקרה החוקית היא 6% מההפקדות ו-0.5% מהצבירה, אבל רוב החוסכים יכולים לקבל פחות. על צבירה של מיליון שקל, כל עשירית אחוז מהצבירה היא אלף שקל בשנה. הפרט הזה משפיע על הקצבה לא פחות מבחירת המסלול.
שאלות נפוצות
האם מעבר מסלול בפנסיה עולה כסף או יוצר חיוב במס?
מעבר בין מסלולים באותה קרן לא נחשב אירוע מס ולא כרוך בעמלה. אפשר לבצע אותו באזור האישי באתר הקרן או מול הנציגים. הכסף ממשיך להיות מושקע, רק בהרכב אחר.
מה ההבדל בין מסלול מנייתי למסלול מחקה S&P 500 בפנסיה?
מסלול מנייתי מנוהל אקטיבית ומחזיק מניות בישראל ובעולם. מסלול מחקה S&P 500 עוקב אחרי מדד אמריקאי אחד, ולכן הוא ממוקד יותר בשוק האמריקאי ובדולר. שניהם מנייתיים, אבל הפיזור שלהם שונה.
האם אפשר לחלק את הכסף בין שני מסלולים?
ברוב הקרנות אפשר להפנות חלק מהצבירה או מההפקדות למסלול אחד וחלק למסלול אחר. זו דרך טובה למי שמתלבט: לעבור בהדרגה, ולא בבת אחת.
מתי כדאי להתחיל להוריד סיכון לקראת פרישה?
אין גיל אחד שמתאים לכולם, אבל רבים מתחילים להפחית חשיפה עשר עד חמש עשרה שנים לפני הפרישה. המסלולים תלויי הגיל עושים את זה אוטומטית. מי שבחר מסלול מנייתי צריך לזכור לעשות את זה בעצמו, ובמצב מורכב כדאי להיעזר ביועץ פנסיוני.
מי שרוצה לקבל שליטה על הפנסיה, קרן ההשתלמות והחיסכון כולו יכול להמשיך לקורס ניהול פיננסי.
המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.