מכללת סקילס

השקעה במניות טכנולוגיית ספורט: נתונים ובטים ומה שביניהם

מאז שבית המשפט העליון בארה״ב ביטל במאי 2018 את האיסור הפדרלי על הימורי ספורט, רוב המדינות שם הסדירו אותם, וסביב זה צמח ענף שלם של מניות: אתרי הימורים, ספקי נתונים וחברות טכנולוגיית ביצועים. מי שרוצה להשקיע במניות ספורט טק צריך להבין קודם שאלה שלוש שכבות עם כלכלה שונה לגמרי. אתרי ההימורים מרוויחים מהפער בין מה שהמהמרים מפסידים למה שהם זוכים, ספקי הנתונים מוכרים מידע רשמי שהם קונים מהליגות, וחברות הביצועים מוכרות ציוד ותוכנה לקבוצות.

הבחירה בין השכבות חשובה יותר מהבחירה בין מניות בתוך שכבה.

שלוש שכבות בענף, שלושה מודלים עסקיים

שכבהדוגמאות נסחרותאיך מרוויחיםהסיכון המרכזי
אתרי הימורים (B2C)DraftKings, Flutter (הבעלים של FanDuel)ההכנסה ברוטו מהימוריםמסי מדינה, עלות גיוס לקוחות, רגולציה
ספקי נתונים וסיכויים (B2B)Sportradar, Genius Sportsרישיונות נתונים לאתרי הימורים ולמדיהחידוש זכויות מול הליגות ועלותן
ביצועים ומדיהCatapult (נסחרת באוסטרליה)חיישנים, תוכנה ווידאו לקבוצותשוק קטן יחסית, תחרות

השמות בטבלה הם דוגמאות למודל, לא המלצה. חלק גדול מהחברות המעניינות בתחום, כולל ישראליות, פרטיות ולא נסחרות.

איך נראית הכלכלה של אתר הימורים: דוגמה מספרית

המונח החשוב הוא handle: סך הכסף שהמהמרים הניחו. מתוכו האתר שומר אחוז, ה-hold, וזו ההכנסה ברוטו מהימורים. הדוגמה הבאה להמחשה בלבד, והמספרים מעוגלים.

נניח אתר שבמדינה מסוימת קיבל הימורים בהיקף של מיליארד דולר ברבעון. עם hold של 9%, ההכנסה ברוטו היא 90 מיליון דולר. מנכים 15 מיליון דולר של הטבות ובונוסים ללקוחות, ונשארים 75 מיליון.

עכשיו מגיע מס המדינה. אם הוא 20%, יוצאים 15 מיליון, ונשארים 60 מיליון לפני שיווק, תשלומים לספקי נתונים ושכר. בניו יורק, שבה שיעור המס על הימורי ספורט מקוונים הוא 51%, אותו רבעון משאיר פחות מ-40 מיליון, ואם בסיס המס לא מאפשר לנכות את הבונוסים, עוד פחות. בסיס המס מוגדר אחרת בכל מדינה, אבל הכיוון ברור: אותו היקף פעילות, רווחיות שונה לגמרי.

שני לקחים. הראשון: המס הוא משתנה פוליטי, ובשנים האחרונות כמה מדינות העלו אותו. השני: ה-hold תנודתי. רבעון שבו הקבוצות האהודות מנצחות שוב ושוב יכול להוריד אותו בחדות, בלי שום קשר לאיכות ההנהלה.

ספקי הנתונים: מכוש וחפירה או תלות בליגות?

הטיעון להשקעה בספקי נתונים מוכר: בבהלה לזהב, מי שמוכר מכושים מרוויח בלי להמר על מכרה מסוים. כל אתר הימורים צריך נתונים רשמיים ומהירים כדי לקבוע סיכויים בזמן אמת, בעיקר בהימורים תוך כדי משחק.

הבעיה היא שהנתונים לא שייכים לספק. הם שייכים לליגות, והליגות יודעות כמה הם שווים. חוזים עם ליגה גדולה נחתמים לכמה שנים, וכל חידוש הוא משא ומתן שבו הליגה מחזיקה בקלפים. ספק שמאבד ליגה מרכזית מאבד נתח מההכנסות, וספק שמחדש ביוקר רואה את השוליים נשחקים.

הדעה שלי: המודל של ספקי הנתונים פחות תנודתי מזה של אתרי ההימורים, אבל הוא לא חסין. כשקוראים דוח של ספק כזה, העלות של זכויות הספורט ומועדי חידוש החוזים הם הנתונים הראשונים לחפש.

טכנולוגיית ביצועים ומדיה: הפינה הישראלית

השכבה השלישית היא זו שבה לישראל יש נוכחות אמיתית. חברות כמו Pixellot, שמפתחת צילום והפקה אוטומטיים של משחקים, ו-WSC Sports, שמייצרת תקצירי וידאו אוטומטיים לליגות ולגופי מדיה, צמחו מכאן. שתיהן פרטיות, כך שמשקיע רגיל לא יכול לקנות בהן מניה בבורסה.

בישראל עצמה, הימורי ספורט חוקיים רק דרך המועצה להסדר ההימורים בספורט, המפעילה את ווינר. אין כאן שוק תחרותי של אתרים פרטיים, ולכן גם אין דרך להשקיע בבורסה בתל אביב בצמיחה של הימורי ספורט מקומיים. מי שרוצה חשיפה לענף מגיע כמעט בהכרח לבורסות בחו״ל.

איפה התזה נשברת

רגולציה ומסים. כל מדינה בארה״ב קובעת לעצמה. העלאת מס, הגבלת פרסום או הגבלה על סוגי הימורים יכולות לשנות את הכלכלה בין רבעון לרבעון.

תחרות חדשה. בשנים האחרונות החלו פלטפורמות של חוזי אירועים, שפועלות תחת פיקוח פדרלי ולא מדינתי, להציע חוזים על תוצאות משחקים. אם המודל יתבסס, הוא מאיים גם על אתרי ההימורים וגם על מסי המדינות שמממנים את ההסדרה.

עלות גיוס לקוחות. בשנים הראשונות אחרי ההסדרה החברות שרפו סכומי עתק על בונוסים ופרסום. המעבר לרווחיות תלוי בכך שהשוק יתבגר והתחרות על כל לקוח תירגע.

הטיית אוהד. מי שאוהב ספורט נוטה להרגיש שהוא מבין את הענף. להבין משחק זה לא להבין מאזן, ודווקא התחושה הזו מובילה לריכוז יתר בסקטור אחד.

שאלות חברתיות. התמכרות להימורים היא נושא שמעסיק רגולטורים, וכל גל של ביקורת ציבורית יכול להתורגם להגבלות.

מה משקיע ישראלי צריך לדעת לפני שהוא נכנס

דוגמה להמחשה: עומר, 29, מבאר שבע, רוצה להשקיע 10,000 ₪ בתחום. קנייה של מניה אחת מהשכבה הראשונה היא בעצם הימור על רגולציה, על hold ועל תחרות בו זמנית. חלופה היא קרן סל שמפזרת על כמה חברות בענף ההימורים והגיימינג. זה לא מבטל את הסיכון הסקטוריאלי, אבל מקטין את התלות בחברה אחת.

המיסוי פשוט יחסית: 25% מס רווחי הון על הרווח הריאלי בישראל, ודיבידנדים מחברות אמריקאיות כפופים לניכוי במקור בארה״ב, שבמילוי טופס W-8BEN יורד מ-30% ל-25% לפי אמנת המס. ומעל הכל, החשיפה לדולר: ירידה של הדולר מול השקל יכולה למחוק חלק מהרווח. אפשר לבדוק את ההשפעה במחשבון מס על מניות ובכלי שערי המטבע.

גודל הפוזיציה הוא ההחלטה החשובה ביותר כאן. בענף שבו רבעון אחד של תוצאות ספורטיביות יכול להזיז את המניה בחדות, זו לא פוזיציה שמתאימה ללב התיק.

שאלות נפוצות

מה ההבדל בין מניות של אתרי הימורים למניות של ספקי נתוני ספורט?

אתרי ההימורים מרוויחים מהפער בין הכסף שהמהמרים מפסידים למה שהם זוכים, ולכן חשופים לתנודות ב-hold, למסי מדינה ולעלויות שיווק. ספקי הנתונים מוכרים רישיונות לאתרים ולמדיה, והסיכון המרכזי שלהם הוא עלות הזכויות מול הליגות וחידוש החוזים.

האם אפשר להשקיע בהימורי ספורט דרך הבורסה בתל אביב?

בפועל כמעט לא. בישראל הימורי ספורט חוקיים רק דרך המועצה להסדר ההימורים בספורט, ואין כאן חברות הימורים פרטיות שנסחרות בבורסה. החשיפה לענף מגיעה בעיקר דרך מניות וקרנות סל בבורסות בחו״ל.

למה מניות של אתרי הימורים כל כך תנודתיות?

כי ההכנסה תלויה גם בתוצאות המשחקים עצמם, שמשפיעות על ה-hold, וגם בהחלטות של מחוקקים במדינות שונות. שינוי מס במדינה גדולה או רבעון של תוצאות שנוחות למהמרים יכולים להזיז את הרווח בחדות.

האם יש חברות ספורט טק ישראליות שנסחרות בבורסה?

חברות ישראליות בולטות בתחום, כמו Pixellot ו-WSC Sports, פרטיות נכון להיום. מצב כזה יכול להשתנות בהנפקה או במיזוג, ולכן כדאי לעקוב אחרי הדיווחים ולא להניח שמה שהיה נכון לפני שנה עדיין נכון.

מי שרוצה ללמוד לנתח מניות מסקטור צומח, לקרוא דוחות ולבנות פיזור נכון בתיק, ימצא את הכלים בקורס השקעות.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.