מכללת סקילס

מה אסור להאמין לו בטיקטוק על כסף

סרטון של 45 שניות לא יכול להכיל את הסיכון, את המס ואת ההפסדים, ולכן אלה בדיוק שלושת הדברים שנעלמים ממנו. על כסף בטיקטוק כדאי לא להאמין לשום הבטחת תשואה, לשום צילום מסך של רווחים, ולשום טענה שאפשר לעקוף מס, הון עצמי או סיכון. חלק מהתוכן שם מועיל באמת, אבל ההבדל בין עצה טובה לעצה מסוכנת נמצא בדרך כלל בפרטים שלא נכנסו לסרטון.

להלן הטענות הנפוצות ביותר, ומה חסר בכל אחת מהן.

למה טיקטוק מעוות מידע פיננסי מלכתחילה?

האלגוריתם מתגמל תגובה רגשית, לא דיוק. סרטון שבו מישהו הכפיל את הכסף יקבל יותר צפיות מסרטון על דמי ניהול בקרן השתלמות, גם אם השני שווה לכם עשרות אלפי שקלים.

יש גם הטיית שורדים. אלף אנשים ניסו את אותה אסטרטגיה, תשע מאות הפסידו ושתקו, ומאה העלו סרטון. אתם רואים רק את המאה.

והשאלה הכי חשובה: מי משלם ליוצר? קוד הנחה לפלטפורמת מסחר, קישור שותפים, קורס בתשלום או מטבע שהוא עצמו מחזיק. אם ההמלצה מרוויחה ממה שתעשו, היא לא נייטרלית.

״הכפלתי את התיק בחודש״: מה לא רואים בצילום המסך

צילום מסך של רווח הוא לא ראיה. הוא יכול להגיע מחשבון דמו, מעסקה אחת מתוך עשרים מפסידות, או מתקופה נבחרת. אף אחד לא מעלה את החודש שבו איבד 60%.

על מסחר יומי קיימים מחקרים אקדמיים במדינות שונות, והמסקנה שחוזרת בהם היא שרוב הסוחרים היומיים מפסידים לאורך זמן, אחרי עמלות. מי שמציג את זה כהכנסה פסיבית מוכר לכם משהו, ובדרך כלל זה הקורס שלו.

חשבון קטן שמראה למה רצף הצלחות לא אומר הרבה: סוחר שמרוויח 4% בשלושה חודשים ברציפות ומפסיד 12% בחודש הרביעי, חוזר כמעט לנקודת ההתחלה. 10,000 ₪ הופכים ל-11,249 ₪, ואז ל-9,899 ₪. בסרטון יופיעו שלושת החודשים הראשונים. הרביעי לא יגיע לפיד שלכם.

״קרן ממונפת פי 2 תעשה לך פי 2״

הדוגמה להמחשה בלבד. איתי, בן 22 מראשון לציון, חסך 10,000 ₪ מעבודה אחרי הצבא. הוא ראה סרטון שמסביר שקרן סל שעוקבת פי 2 אחרי מדד מניות תכפיל לו את התשואה. זה נכון ליום אחד. לאורך זמן, זה לא עובד כך.

נניח שהמדד יורד ביום אחד ב-10% וביום למחרת עולה ב-11.1%:

שלבמעקב רגיל אחרי המדדקרן במינוף יומי כפול
התחלה10,000 ₪10,000 ₪
אחרי ירידה של 10%9,000 ₪8,000 ₪
אחרי עלייה של 11.1%10,000 ₪9,778 ₪

המדד חזר בדיוק לנקודת ההתחלה. הקרן הממונפת הפסידה כ-2.2%. בשוק שמדשדש עם תנודות חדות לאורך חודשים, השחיקה הזו מצטברת, וזה לפני דמי הניהול הגבוהים של מוצרים כאלה.

מוצרים ממונפים לא אסורים והם לא הונאה. הם כלי למטרה מסוימת, שדורש הבנה, ומי שמציג אותם כדרך פשוטה להכפיל תשואה מסתיר את החלק החשוב.

״אפשר לקנות דירה בלי הון עצמי״

בישראל, הוראות בנק ישראל מגבילות את גובה המשכנתא: מי שקונה דירה יחידה יכול לקבל עד 75% משווי הדירה, משפרי דיור עד 70%, ומשקיעים עד 50%. כלומר, רוכשי דירה ראשונה צריכים לפחות 25% הון עצמי.

כשמישהו בטיקטוק מסביר איך לעקוף את זה, בדרך כלל מדובר בהלוואה נוספת מעבר למשכנתא, בריבית גבוהה יותר, או במבצע של קבלן שהמחיר שלו מגולם בדירה. על דירה של 2,000,000 ₪, הון עצמי של 25% הוא 500,000 ₪. מי שמממן חלק מזה בהלוואה צרכנית מתחיל את החיים בדירה עם שני החזרים במקום אחד.

״הפנסיה היא עוקץ, תמשכו ותשקיעו לבד״

זו אחת הטענות המזיקות ביותר, כי היא משלבת ביקורת נכונה עם מסקנה שגויה. נכון שדמי ניהול גבוהים שוחקים את החיסכון, ושווה לבדוק ולהתמקח עליהם. אבל משיכה מוקדמת של כספי פנסיה אפשרית רק במצבים מסוימים, ומשיכה שלא לפי הכללים כרוכה בדרך כלל במס של 35%. עם הכסף הולכים גם הכיסויים הביטוחיים לנכות ולשארים, שקשה מאוד לשחזר באופן פרטי באותו מחיר.

אם משהו בחיסכון הפנסיוני שלכם מפריע לכם, הדרך היא לשנות מסלול או גוף מנהל, לא למשוך. מקרה ספציפי כדאי לבדוק עם יועץ פנסיוני או רואה חשבון.

״על קריפטו לא משלמים מס״ ו״המטבע הזה יעשה פי 100״

רשות המסים רואה במטבעות דיגיטליים נכס, ורווח ממכירתם חייב במס רווחי הון, בדרך כלל 25% על הרווח הריאלי. מי שלא מדווח לא מרוויח חופש, אלא חשיפה לשומה, קנסות וריבית.

לגבי מטבעות קטנים שמקודמים בסרטונים: דפוס נפוץ הוא ניפוח וזריקה. המקדמים קונים מוקדם, מייצרים הייפ, ומוכרים לצופים שנכנסים באיחור. מי שנכנס אחרי הסרטון הוא בדרך כלל מי שקונה מהם. הרחבנו על הסימנים במדריך איך לזהות הבטחת תשואה לא אמינה.

מה כן אפשר לקחת מטיקטוק, ואיך מסננים?

יש יוצרים שמסבירים היטב מושגים בסיסיים: מה זו קרן מחקה, למה דמי ניהול חשובים, איך בודקים את מסלול ההשקעה בקרן ההשתלמות. תוכן כזה יכול להיות נקודת פתיחה טובה. סימן חיובי נוסף הוא יוצר שמודה בטעויות, מציג תיק לאורך שנים כולל השנים הרעות, ומפנה למקורות רשמיים כמו אתר רשות המסים או רשות ניירות ערך. זה נדיר, ולכן שווה לעקוב אחריו.

מסנן של ארבע שאלות עוזר:

  1. האם יש בסרטון מספר שאפשר לבדוק במקור רשמי?
  2. האם הוא מזכיר סיכון, מס או תרחיש שבו זה לא עובד?
  3. האם היוצר מרוויח ישירות מהפעולה שהוא ממליץ עליה?
  4. האם העצה מתאימה למצב שלכם, או לממוצע דמיוני של צופים?

אם התשובות הן לא, לא, כן ולא, עברו לסרטון הבא. ומי שרוצה בסיס מסודר במקום מאה קטעים מפוזרים, יכול להתחיל בקורס שוק ההון למתחילים.

שאלות נפוצות

האם כל המידע על כסף בטיקטוק שגוי?

לא. יש יוצרים מקצועיים שמסבירים מושגים נכון ומציינים סיכונים. הבעיה היא שקשה להבדיל ביניהם לבין מי שמוכר משהו, ולכן כל טענה עם מספר כדאי לבדוק במקור רשמי לפני שפועלים לפיה.

איך יודעים אם משפיען קיבל כסף על ההמלצה?

לפעמים אי אפשר לדעת. סימנים נפוצים הם קוד הנחה, קישור הרשמה לפלטפורמה, הפניה לקבוצה בתשלום או המלצה על מטבע קטן ולא מוכר. כשיש ספק, הניחו שיש אינטרס.

האם מותר לתת ייעוץ השקעות ברשתות החברתיות?

מידע כללי מותר, אבל ייעוץ השקעות מותאם אישית בתמורה דורש רישיון מרשות ניירות ערך. מי שמציע לנהל לכם כסף או לתת המלצות אישיות בתשלום בהודעה פרטית, בלי רישיון, פועל מחוץ לחוק.

אני צעיר ורוצה להתחיל להשקיע. מאיפה מתחילים?

קודם כרית ביטחון קטנה, אחר כך הבנה של מוצרים בסיסיים כמו קרן השתלמות, קופת גמל להשקעה וקרנות מחקות. סכום חודשי קבוע ופיזור רחב עובדים לאורך זמן טוב יותר מניסיון לתפוס את המניה של השבוע. התחילו בסכום שלא יכאב לכם לראות יורד ב-30%.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.