למה אנשים עם שכר גבוה עדיין נשארים בלי כסף

אנשים עם שכר גבוה נשארים בלי כסף כי ההוצאות הקבועות שלהם גדלות יחד עם המשכורת, ולפעמים מהר ממנה. דירה גדולה יותר, ליסינג, מעון פרטי, שתי חופשות בשנה: כל החלטה סבירה בנפרד, וביחד הן נועלות 80% ויותר מההכנסה עוד לפני שהחודש התחיל. שכר של 25,000 ₪ נטו עם הוצאות של 24,000 ₪ מייצר את אותה תחושה כמו שכר של 12,000 ₪ עם הוצאות של 11,000 ₪. רק שהנפילה, כשהיא מגיעה, גבוהה יותר.

הבעיה היא לא גובה ההכנסה. הבעיה היא הפער בינה לבין ההוצאות, והקשיחות של ההוצאות.

למה משכורת גבוהה לא מבטיחה חיסכון?

כי חיסכון הוא הפרש, לא סכום. אדם שמרוויח הרבה ומוציא כמעט הכל חוסך פחות מאדם שמרוויח בינוני ומוציא 80%. ובכל פעם שההכנסה עולה, יש דחף טבעי לתרגם אותה לאיכות חיים. התופעה הזו נקראת זחילת אורח חיים, והיא לא נראית כמו בזבוז. היא נראית כמו התבגרות.

יש לה גם צד חברתי. בסביבות עבודה עם שכר גבוה, כמו הייטק, רפואה או משפטים, רמת ההוצאה של הסביבה עולה יחד עם השכר, והנורמה זזה. מה שפעם היה פינוק הופך לבסיס.

דוגמה: אורי הרוויח 8,000 ₪ יותר וחסך פחות

הדוגמה להמחשה בלבד, והמספרים מומצאים. לפני חמש שנים אורי, מהנדס תוכנה מרמת גן, הרוויח 15,000 ₪ נטו, גר בדירה קטנה, נסע בתחבורה ציבורית וחסך 2,000 ₪ בחודש.

היום הוא בן 35 ומרוויח 23,000 ₪ נטו. הוא עבר לדירת שלושה חדרים בתל אביב ב-7,000 ₪, לקח רכב בליסינג ב-2,500 ₪ כולל דלק וביטוח, מוציא 3,500 ₪ על אוכל ומשלוחים, 2,000 ₪ על פנאי וחדר כושר, 1,200 ₪ על חשבונות, 1,500 ₪ על שונות, ועוד כ-4,000 ₪ בממוצע לחודש על שתי חופשות בשנה. ביחד 21,700 ₪.

נשארים לו 1,300 ₪. ההכנסה עלתה ב-8,000 ₪ בחודש, והחיסכון ירד ב-700 ₪.

מה היה קורה אם היה חוסך רק חצי מכל העלאה? הוא היה חוסך 6,000 ₪ בחודש במקום 1,300 ₪, ועדיין נהנה מ-4,000 ₪ נוספים בחודש לעומת לפני חמש שנים. על פני חמש שנים, בהנחת תשואה של 4% בשנה, שהיא הנחה להמחשה בלבד, מדובר בכ-398,000 ₪ לעומת כ-86,000 ₪. הפער הוא יותר מ-300,000 ₪, סכום שיכול לממן חלק גדול מההון העצמי לדירה.

ההוצאות הקבועות הן הבעיה, לא הקפה

עצות על ויתור על קפה בבוקר מפספסות את העיקר. אצל אורי, שכר דירה, רכב וחשבונות הם 10,700 ₪, כמעט חצי מההכנסה, ואי אפשר לקצץ אותם החודש גם אם מאוד רוצים. חוזה שכירות לשנה, ליסינג לשלוש שנים, מעון עם התחייבות שנתית.

זה מה שהופך שכר גבוה לשביר. הוצאה משתנה אפשר לחתוך תוך יום. הוצאה קבועה נמשכת גם כשההכנסה נעלמת.

כלל אצבע שימושי, לא חוק טבע: לשאוף שההוצאות הקבועות, דיור, רכב, חינוך והחזרי הלוואות, לא יעברו כמחצית מההכנסה נטו. מי שנמצא הרבה מעל זה, תלוי לחלוטין בכך שהמשכורת תמשיך להגיע.

העלאה ברוטו היא לא העלאה נטו

בישראל מס ההכנסה מדורג, ובשכר גבוה מדרגת המס השולית יכולה להגיע ל-47%, ועל הכנסה גבוהה במיוחד מתווסף גם מס יסף. על זה מתווספים ביטוח לאומי ומס בריאות. בפועל, העלאה של 10,000 ₪ ברוטו מסתכמת בשכר גבוה לרוב בפחות מ-6,000 ₪ נטו.

אנשים רבים מתכננים את השדרוג לפי הברוטו שהובטח להם בשיחת השכר, ומגלים את הפער רק בתלוש. עד אז הם כבר חתמו על החוזה לדירה החדשה.

הכנסה גבוהה היא לעיתים הכנסה לא יציבה

דווקא בענפים עם שכר גבוה ההכנסה תנודתית יותר. גלי פיטורים בהייטק, בונוסים שנעלמים בשנה רעה, ומניות או אופציות של המעסיק שערכן תלוי בשוק ובמסלול המס. מי שמחשב אותן כחלק מהמשכורת החודשית, בונה רמת חיים על כסף שאולי לא יגיע.

וכשהמשכורת נעצרת, הרשת מתחת דלילה. דמי אבטלה מביטוח לאומי מוגבלים בתקרה, והיא נמוכה בהרבה משכר בכיר. מי שמוציא 21,700 ₪ בחודש בלי קרן חירום, נכנס למינוס כבר בחודש הראשון. ומינוס מתומחר בדרך כלל לפי הפריים, שהוא ריבית בנק ישראל ועוד 1.5%, בתוספת מרווח של הבנק.

מתי הבעיה היא לא אורח החיים

לא כל מי שמרוויח טוב ונשאר בלי כסף מבזבז. זוג עם שלושה ילדים במרכז הארץ, שמשלם שכר דירה של 8,000 ₪, מעונות וצהרונים, ועוזר כלכלית להורים מבוגרים, יכול להרוויח 30,000 ₪ נטו ולסיים את החודש בקושי בלי שום מותרות. בדור הסנדוויץ׳ ההוצאות מגיעות משני הכיוונים בבת אחת.

במצב כזה, להגיד לאנשים לוותר על משלוחים זה לא רציני. השאלות האמיתיות הן מבניות: האם אפשר לגור במקום זול יותר בלי לפגוע בפרנסה, איך מתחלקים בעזרה להורים עם האחים, ומתי הילדים יוצאים מהמעון וההוצאה יורדת. לפעמים התשובה הנכונה היא לקבל כמה שנים של חיסכון נמוך, בתנאי שאין חוב יקר ויש כרית בסיסית.

איך יוצאים מזה: שלושה צעדים שעובדים

1. חצי מכל העלאה הולך לחיסכון, אוטומטית. ביום שבו השכר עולה, מעדכנים את הוראת הקבע לחיסכון. החצי השני מותר ליהנות ממנו בלי רגשות אשם.
2. בודקים כל התחייבות קבועה חדשה מול תרחיש של שלושה חודשים בלי משכורת. אם הליסינג החדש הופך את התרחיש הזה לבלתי אפשרי, הוא יקר מדי, גם אם ההחזר החודשי נראה סביר.
3. בונים כרית של שלושה עד שישה חודשי הוצאות הכרחיות לפני כל שדרוג משמעותי, ומחזיקים אותה בנכס נזיל ובסיכון נמוך.

הצעדים האלה עובדים כי הם לא דורשים החלטה חוזרת כל חודש. על הקשר בין ידע להרגלים הרחבנו במדריך למה ידע פיננסי לא מספיק בלי התנהגות פיננסית, ומי שרוצה לבנות מערכת מסודרת לניהול התקציב המשפחתי יכול להיעזר בקורס ניהול פיננסי.

שאלות נפוצות

כמה אחוז מהשכר כדאי לחסוך כשמרוויחים הרבה?

אין מספר אחד נכון, אבל ככל שההכנסה גבוהה יותר, כך קל יותר לחסוך אחוז גבוה ממנה בלי לפגוע בצרכים. נקודת פתיחה סבירה לשכר גבוה היא 20% ומעלה מהנטו, מעבר להפקדות לפנסיה ולקרן השתלמות. חשוב יותר שהחיסכון יהיה אוטומטי מאשר שיהיה מושלם.

האם ליסינג לרכב הוא טעות?

לא בהכרח. ליסינג יכול להתאים למי שמחליף רכב לעיתים קרובות ומעריך ודאות בהוצאה. הבעיה היא התחייבות ארוכה שקשה לצאת ממנה בלי קנס, שמגדילה את ההוצאות הקבועות. כדאי להשוות את העלות הכוללת לשלוש שנים מול רכישה ומכירה של רכב דומה.

מה עושים עם בונוסים ומניות מהמעסיק?

עדיף לא לבנות עליהם את רמת החיים החודשית. גישה שמרנית היא להתייחס אליהם כהכנסה חד פעמית ולהפנות את רובם לחיסכון, לקרן חירום או להשקעה לטווח ארוך. לגבי מיסוי מניות ואופציות כדאי להתייעץ עם רואה חשבון, כי הוא תלוי במסלול ובמועד המימוש.

אני כל הזמן משווה את עצמי לקולגות. איך זה משפיע?

משמעותית. בסביבות עם שכר גבוה, רמת ההוצאה של הסביבה מושכת את כולם למעלה. כתבנו על זה במדריך איך לא להשוות את עצמך לאחרים כלכלית.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.