מה סוכם
לפי ההצהרה המשותפת של ארה"ב והודו, שפרסם הבית הלבן ב-6 בפברואר 2026:
- מכס אמריקאי: ארה"ב תחיל מכס "הדדי" של 18% על סחורות הודיות מסוימות, בהן טקסטיל, כימיקלים ומכונות.
- מכסים הודיים: הודו תבטל או תפחית מכסים על כל המוצרים התעשייתיים האמריקאיים ועל מגוון מוצרי מזון וחקלאות, כמו אגוזים, פירות, שמן סויה ומשקאות חריפים.
- רכישות: הודו מתכוונת לרכוש בתוך חמש שנים סחורות אמריקאיות בשווי 500 מיליארד דולר, ובהן מוצרי אנרגיה, פחם לתעשיית הפלדה, מטוסים וחלקי מטוסים, מתכות יקרות ומוצרי טכנולוגיה.
- ההמשך: זו מסגרת להסכם ביניים. המשא ומתן על הסכם סחר דו-צדדי מקיף נמשך.
הנפט הרוסי
לפי סיכום של KPMG, מ-6 בפברואר 2026:
- צו נשיאותי: הנשיא טראמפ ביטל את המכס הנוסף של 25% על סחורות מהודו, החל מ-7 בפברואר.
- הסיבה: המכס הוטל בגלל רכישות הנפט הרוסי של הודו. לפי KPMG, הודו התחייבה להפסיק לרכוש נפט רוסי ולהרחיב את שיתוף הפעולה הביטחוני עם ארה"ב.
כלומר, רכיב האנרגיה בהסכם עוסק בעיקר בהחלפת ספקים: פחות נפט רוסי, ויותר אנרגיה אמריקאית.
השוק
לפי נתוני EIA ב-FRED, מחיר חבית ברנט (ספוט) עמד ב-6 בפברואר על 70.45 דולר וב-12 בפברואר על 69.80 דולר. ההכרזה לא הזיזה את מחיר הנפט בצורה חדה.
השיעור
- "מתכוונת" מול "מתחייבת": סכום הרכישות של 500 מיליארד דולר מנוסח בהצהרה ככוונה. כוונה אינה חוזה, והביצוע ייבדק לאורך חמש שנים.
- מי מרוויח: אם הודו תקנה פחות נפט רוסי, היא תצטרך ספקים אחרים, כמו המזרח התיכון וארה"ב. זה יכול לשנות את מסלולי הסחר בנפט ואת התמחור של סוגי נפט שונים.
- מכסים כמנוף: המקרה מראה איך מכס על מדינה אחת שימש כדי להשפיע על הקניות שלה ממדינה שלישית.
המידע בכתבה מבוסס על ההצהרה המשותפת של ארה"ב והודו שפרסם הבית הלבן, על סיכום של KPMG ועל נתוני EIA ב-FRED ונועד ללמידה בלבד. הוא אינו ייעוץ השקעות.
