מה נאמר בכנס
לפי "וואלה כסף", תמר לוי בונה, סגנית הממונה על התקציבים לנושאי מאקרו במשרד האוצר, דיברה ב-29 באפריל 2026 בכנס השנתי של מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן. לדבריה, מאז תחילת המלחמה המגמה התהפכה: בעבר הריבית, החוב והמסים ירדו ותקציב הביטחון רוסן. היום הריבית עולה, החוב עולה, הוצאות הביטחון עולות, וההוצאה האזרחית נשחקת בגלל תשלומי הריבית.
המספרים שהציגה
- תוואי הגירעון: במשך 10 שנים ירד בכחצי אחוז תוצר בכל שנה. ב-3 השנים האחרונות עלה בכמעט 2.5 אחוזי תוצר.
- גיוס חוב: כ-447 מיליארד שקל גויסו בעשור. סכום כמעט דומה גויס בשלוש שנים בלבד.
- נטל המס: עלה בכ-1.5% תוצר בעקבות המלחמה.
- יוקר המחיה: לדבריה, ישראל ירדה ממקום 12 למקום 22 בדירוג עולמי.
- יחס חוב-תוצר: קפץ מ-60% ל-70%.
הטרילמה וה"כלכלה של טראומה"
לוי בונה תיארה בחירה קשה בין שלושה יעדים: ביטחון, חוב ורמת חיים. היא הזהירה מפני "כלכלת טראומה", שבה הצרכים נקבעים לפי האירוע הביטחוני האחרון, בלי תכנון ארוך טווח. לדבריה, מערכת הביטחון צפויה לדרוש סכומים גדולים מאוד בתקציב 2027.
היא גם השוותה את המצב ליוון: לפי הדיווח, היא אמרה שאיש אינו יכול להבטיח שבמעבר מ-70% ל-80% חוב-תוצר לא תהיה "פגיעה בקיר", ושכאשר משבר חוב מגיע, הוא מגיע מהר.
באותו כנס, לפי הדיווח, זוכה פרס נובל ג'ואל מוקיר הזהיר מפני כלכלה כפולה: מגזר הייטק מתקדם לצד אוכלוסיות שאינן משתתפות מספיק בשוק העבודה.
למה זה חשוב
- יחס חוב-תוצר: מודד את החוב ביחס לגודל הכלכלה. כשהוא עולה, גם תשלומי הריבית עולים, ונשאר פחות כסף לחינוך, לבריאות ולתשתיות.
- דירוג אשראי: חוב גבוה עלול להוביל להורדת דירוג, ומכאן לריבית גבוהה יותר על אגרות החוב של המדינה.
המידע בכתבה מבוסס על דיווח "וואלה כסף" מכנס מכון אהרן ונועד ללמידה בלבד. הוא אינו ייעוץ השקעות.
