מה קרה
לפי אל-ג'זירה, מ-3 באוגוסט 2026:
- האישור: שרת האוצר של יפן, סאטסוקי קטאיאמה, ושר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט, אישרו בסוף השבוע פעולה משותפת לקניית ין.
- ההיקף: לפי נתוני בנק יפן, ייתכן שטוקיו מכרה כ-59 מיליארד דולר כדי לקנות ין במהלך המסחר בניו יורק ביום חמישי.
- התגובה: הין עלה בכ-1.4% אחרי ההודעה, ל-155.20 לדולר, הרמה החזקה ביותר מזה שלושה חודשים. בשני ימי המסחר שלפני כן עלה ב-3.8%.
- הצהרות: משרד האוצר היפני הודיע שלא יהסס לבצע התערבות משותפת נוספת, ובסנט התחייב לכך גם הוא. הנשיא טראמפ אמר, לפי הדיווח, שיפן ביקשה עזרה בגלל חולשת הין.
לפי FRED, שער הדולר-ין ירד ב-30 ביולי מ-163.86 ל-159.47, ירידה של 2.7% ביום, ונסגר ב-31 ביולי ב-159.16.
כמה נדיר זה
לפי אל-ג'זירה, זו ההתערבות המשותפת הראשונה של ארה"ב ויפן מאז 2011, אז פעלו המדינות יחד להחלשת הין אחרי רעידת האדמה ביפן. לפי MUFG, זו הפעם הראשונה מאז 1998 ששתי המדינות קונות ין יחד.
לפי MUFG, הציפייה היא שבנק יפן יעלה את הריבית מהר יותר ממה שהשוק מתמחר, וזה מה שיכול לתמוך בין לאורך זמן.
השפעה על השווקים
לפי אל-ג'זירה, ההתחזקות המהירה של הין לחצה על הבורסה בטוקיו, ומדד הניקיי ירד. הדולר נחלש גם מול האירו והליש"ט.
השיעור: למה התערבות לבד לא מספיקה
התערבות מטבע היא קנייה מסיבית של מטבע אחד במכירת אחר. היא יכולה לשנות את הכיוון בטווח הקצר ולהפחיד ספקולנטים, אבל אם הסיבה הבסיסית, למשל פער ריביות, נשארת, הלחץ חוזר. התערבות משותפת חזקה יותר כי היא מראה שגם ארה"ב, בעלת המטבע השני בעסקה, תומכת בכיוון.
המידע בכתבה מבוסס על אל-ג'זירה, MUFG Research ו-FRED ונועד ללמידה בלבד. הוא אינו ייעוץ השקעות.
