הטיות קוגניטיביות בהשקעות

משקיע שמוכר את המניה שעלתה ב-40% ומשאיר את זו שירדה ב-30% ״עד שתחזור״ עושה את הטעות הנפוצה ביותר בשוק ההון, ובדרך כלל גם משלם עליה מס מיותר. הטיות קוגניטיביות בהשקעות הן דפוסי חשיבה קבועים שגורמים לנו לקבל החלטות גרועות באופן צפוי: לפחד מהפסד יותר מאשר ליהנות מרווח, להיצמד למחיר הקנייה, לחפש רק מידע שמאשר את מה שכבר החלטנו. הן לא נעלמות עם ניסיון. מה שעוזר הוא לזהות אותן ולבנות כללים שעוקפים אותן.

הרשימה המלאה של הטיות שתוארו במחקר ארוכה. בפועל, שש או שבע מהן אחראיות לרוב הנזק בתיק של משקיע פרטי.

שנאת הפסד: למה ירידה של 10% כואבת יותר מעלייה של 10%

הממצא המרכזי של הכלכלה ההתנהגותית, מעבודתם של דניאל כהנמן ועמוס טברסקי, הוא שהפסד מורגש חזק יותר מרווח באותו גודל. זו לא חולשה אישית, זו דרך הפעולה של המוח.

בשוק ההון זה מתבטא בשני כיוונים. בזמן ירידות, הכאב דוחף למכור כדי ״שזה ייגמר״. ובמניה ספציפית שירדה, הוא דוחף להחזיק כדי לא ״לממש הפסד״. שני הכיוונים מובילים להחלטות שלא קשורות לשאלה האמיתית: האם הנכס הזה שווה את המחיר שלו היום.

יש לזה גם צד של חשבונאות מנטלית. הרבה אנשים מתייחסים לכסף בקרן ההשתלמות, בתיק בבנק ובעו״ש כאילו הם שייכים לאנשים שונים. מחזיקים מסלול מנייתי אגרסיבי בקרן ההשתלמות ובמקביל 150,000 ₪ בעו״ש בלי תפקיד, ומרגישים ״מאוזנים״. בפועל, מה שקובע את הסיכון הוא התמונה המלאה, לא כל קופה בנפרד.

אפקט הנטייה: דוגמה מספרית עם מס

המספרים להמחשה בלבד.

רון, בן 38 מרמת גן, קנה לפני שנתיים שתי מניות היפותטיות ב-50,000 ₪ כל אחת. מניה א׳ שווה היום 70,000 ₪ ומניה ב׳ שווה 35,000 ₪. הוא צריך 20,000 ₪ לשיפוץ.

האינסטינקט אומר למכור את א׳, ״לקחת רווח״. אם רון מוכר ב-20,000 ₪ ממניה א׳, הוא מממש רווח של כ-5,700 ₪ על החלק שמכר. בהנחה שהרווח הריאלי קרוב לנומינלי, מס רווחי הון של 25% הוא כ-1,400 ₪.

אם במקום זה הוא מוכר ב-20,000 ₪ ממניה ב׳, הוא מממש הפסד של כ-8,600 ₪. אין מס לשלם, והפסד הון שמומש ניתן בדרך כלל לקיזוז מול רווחי הון באותה שנה או בשנים הבאות.

זה לא אומר שצריך תמיד למכור את המפסידה. זה אומר שההחלטה צריכה להתבסס על השאלה איזו מהשתיים הייתם קונים היום, ולא על הרצון להרגיש צודקים. לבדיקת המס על מכירה ספציפית אפשר להיעזר במחשבון מס על מניות, ובמצבים מורכבים כדאי לבדוק מול רואה חשבון או יועץ מס.

עיגון: מחיר הקנייה לא מעניין את השוק

מחיר הקנייה שלכם הוא המספר הכי פחות רלוונטי לשאלה מה לעשות עכשיו, ובכל זאת הוא המספר שהכי קשה להתעלם ממנו.

העיגון מופיע גם במקומות אחרים: מחיר השיא של המניה לפני שנה, מחיר יעד שקראתם בכתבה, או הערכת שווי שבניתם בעצמכם. מי שבנה מודל DCF יודע כמה קל להתאהב במספר שיצא, ולהתחיל לקרוא כל נתון חדש דרכו.

תרגיל שעוזר: הסתירו את עמודת מחיר הקנייה בתיק למשך חודש, ושאלו על כל נייר אם הייתם קונים אותו היום בסכום הזה.

הטיית האישור וביטחון יתר

אחרי שקנינו מניה, אנחנו מחפשים כתבות, פוסטים וסרטונים שמסבירים למה צדקנו. מידע שסותר את ההחלטה נראה ״רעש״. זו הטיית האישור.

ביטחון יתר הוא בן הדוד שלה. משקיעים נוטים להעריך את היכולת שלהם לבחור מניות ולתזמן את השוק יותר ממה שהתוצאות מצדיקות. הסימן המובהק: מסחר תכוף. כל פעולה עולה עמלה ולעיתים מס, והיתרון מהן לרוב לא מכסה את העלות.

הפתרון המעשי הוא לכתוב לפני כל קנייה שלוש סיבות להשקעה ושני תנאים שבהם תודו בטעות. כשאחד מהתנאים מתקיים, חוזרים לדף ולא לתחושה.

הטיית הטווח הקרוב ואפקט העדר

אחרי שנה של עליות, קשה לדמיין ירידות. אחרי ירידה חדה, קשה לדמיין התאוששות. זו הטיית הטווח הקרוב: אנחנו מניחים שמה שקרה לאחרונה ימשיך.

כשזה מתחבר לעדר, מתקבלות בועות וקריסות. כולם בפורום קונים, המחיר עולה, וזה נראה כמו הוכחה. ובירידה, כולם מוכרים וזה נראה כמו הוכחה להפך. הטעויות שמתרחשות ברגעים האלה, בעיקר מכירה בשפל, מפורטות במדריך על טעויות נפוצות בזמן פאניקה.

הטיית הבית: הגרסה הישראלית

משקיעים נוטים להחזיק יותר מדי ממה שמוכר להם. בישראל זה מתבטא בשתי צורות.

הראשונה היא ריכוז במניות תל אביביות מוכרות רק כי שומעים עליהן בחדשות. השנייה, ומסוכנת יותר, היא עובדי הייטק שמחזיקים חלק גדול מההון שלהם במניות או באופציות של המעסיק. אם החברה נקלעת לקשיים, גם המשכורת וגם החיסכון נפגעים באותו זמן. זו הטיה שנראית כמו נאמנות, אבל מבחינת סיכון היא הימור כפול.

איך בונים הגנה מפני ההטיות שלכם

אי אפשר לכבות הטיות, אבל אפשר לבנות סביבן מערכת:

1. כללים כתובים מראש. חלוקת נכסים, תנאים לאיזון מחדש ותנאי יציאה מכל השקעה.
2. יומן השקעות. לכל פעולה, תאריך, סיבה ומה ציפיתם שיקרה. אחרי שנה היומן מראה את הדפוסים שלכם טוב יותר מכל ספר.
3. פחות הסתכלות על התיק. מי שבודק כל יום חווה יותר ימים אדומים ונוטה לפעול יותר.
4. אוטומציה. הפקדה חודשית קבועה בקרן מחקה מדד מורידה את מספר ההחלטות הרגשיות למינימום.

מי שרוצה לבנות שיטת השקעה מסודרת, עם כללים שמתאימים לו, יכול להעמיק בקורס שוק ההון למתחילים.

שאלות נפוצות

מהן ההטיות הקוגניטיביות הנפוצות ביותר אצל משקיעים?

שנאת הפסד, אפקט הנטייה למכור מנצחות ולהחזיק מפסידות, עיגון למחיר הקנייה, הטיית האישור, ביטחון יתר, הטיית הטווח הקרוב ואפקט העדר. אצל משקיעים ישראלים בולטת גם הטיית הבית, בעיקר ריכוז במניות המעסיק.

האם משקיעים מקצועיים חסינים מהטיות?

לא. גם מנהלי השקעות מנוסים מושפעים מהן, ולכן גופים מקצועיים בונים תהליכים, ועדות וכללי סיכון שמגבילים החלטות של אדם אחד. הניסיון עוזר לזהות הטיה, אבל לא מבטל אותה.

איך יודעים אם אני מחזיק מניה בגלל שנאת הפסד?

שאלו את עצמכם אם הייתם קונים אותה היום, במחיר הנוכחי, בסכום שמושקע בה. אם התשובה היא לא, והסיבה היחידה להחזיק היא ״לחכות שתחזור״, סביר שההטיה מחליטה במקומכם.

האם כדאי לממש הפסד כדי לחסוך במס?

מימוש הפסד יכול לקזז רווחי הון ולהקטין את המס, אבל זו לא סיבה מספיקה לבדה למכור השקעה. ההחלטה צריכה להתחיל בשאלה אם הנכס מתאים לתיק, ואת היבטי המס כדאי לבדוק עם רואה חשבון או יועץ מס.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.