מניות צריכה בסיסית מול צריכה מחזורית: הגנה בתיק בזמן מיתון

במיתון, משפחה מחולון עדיין קונה חלב, משחת שיניים ונייר טואלט, אבל דוחה את הרכב החדש, את הספה ואת החופשה ביוון. זה כל ההבדל בין מניות צריכה בסיסית למניות צריכה מחזורית. בירידות של שוק, מניות צריכה בסיסית נוטות לרדת פחות, ובהתאוששות מניות מחזוריות נוטות לעלות מהר יותר. ההגנה אמיתית, אבל יש לה מחיר, והיא עובדת רק אם קונים אותה לפני שכולם מחפשים אותה.

מה ההבדל בין צריכה בסיסית לצריכה מחזורית?

צריכה בסיסית כוללת חברות שמוכרות מוצרים שאנשים קונים כמעט בכל מצב: מזון, משקאות, מוצרי היגיינה וניקיון, רשתות שיווק. הביקוש יציב, הצמיחה איטית, והרווחים צפויים יחסית.

צריכה מחזורית, שנקראת גם צריכה לא חיונית, כוללת רכב, קמעונאות אופנה, ריהוט, מסעדות, מלונות, תיירות ומוצרי יוקרה. כשההכנסה הפנויה גדלה, המכירות קופצות. כשהיא נלחצת, הן יורדות מהר.

שווה לדעת שבמדדים האמריקאיים, סקטור הצריכה המחזורית מושפע מאוד מכמה ענקיות כמו אמזון וטסלה. מי שקונה קרן על הסקטור מקבל חלק גדול מהחשיפה דרך שתי חברות, ולא בהכרח את ״הצרכן האמריקאי״.

למה צריכה בסיסית יורדת פחות במיתון?

שלוש סיבות.

הביקוש כמעט לא תלוי בהכנסה. גם כשמפטרים עובדים, קונים מוצרי יסוד. החברות גם נהנות לרוב מכוח תמחור: כשעלויות עולות, הן מעבירות חלק מהעלייה לצרכן. ולבסוף, רבות מהן משלמות דיבידנד יציב, שמושך משקיעים שמחפשים הכנסה בזמנים לא ודאיים.

במשבר 2008 ובירידות של 2022, מניות הצריכה הבסיסית בארה״ב ירדו פחות מהשוק הרחב, בזמן שמניות הצריכה המחזורית ספגו חלק מהירידות החדות ביותר. זה הדפוס המוכר, גם אם העוצמה משתנה ממשבר למשבר.

דוגמה: מה קורה לתיק בירידה ובהתאוששות

דוגמה להמחשה בלבד, עם תשואות היפותטיות. לשני משקיעים יש 100,000 ₪ בחשיפה לצרכנות. במשבר, מניות הצריכה הבסיסית יורדות 15% והמחזוריות 40%. בהתאוששות, הבסיסיות עולות 15% והמחזוריות 60%.

חלוקה	שווי אחרי המשבר	שווי אחרי ההתאוששות
50% בסיסית, 50% מחזורית	72,500 ₪	כ-96,900 ₪
70% בסיסית, 30% מחזורית	77,500 ₪	כ-97,200 ₪

התיק הדפנסיבי ירד פחות, 22.5% לעומת 27.5%, ובסוף ההתאוששות הגיע בערך לאותה נקודה. היתרון המרכזי שלו הוא לא תשואה גבוהה יותר, אלא נפילה קטנה יותר באמצע. ונפילה קטנה יותר היא מה שמאפשר לרוב האנשים להחזיק בלי למכור בפאניקה.

איפה ההגנה נשברת?

כאן רוב המדריכים עוצרים, וכאן מתחיל החלק החשוב.

מחיר. כשכולם מפחדים ממיתון, משקיעים נוהרים לצריכה בסיסית ומכפיל הרווח שלה עולה. מי שקונה ״ביטחון״ אחרי שכבר התייקר, עלול לקבל חברה יציבה במחיר שלא משאיר מקום לטעות.

ריבית. מניות צריכה בסיסית מתנהגות לפעמים כמו אג״ח, בגלל הדיבידנד היציב. כשהריבית עולה מהר, אג״ח ממשלתיות הופכות לאלטרנטיבה אטרקטיבית, והמניות האלה יכולות לרדת גם בלי שום בעיה עסקית.

שינויים מבניים. מותגים פרטיים של רשתות שיווק, שינוי בהרגלי אכילה ורגולציה על מחירים יכולים לשחוק את כוח התמחור. בישראל, הדיון הציבורי על יוקר המחיה והפיקוח על מוצרי יסוד הוא סיכון שספציפי לחברות המזון המקומיות.

תזמון. מי שעובר לצריכה בסיסית בתחתית של מיתון מפספס את הזינוק של המחזוריות, שבדרך כלל מתחיל לפני שהנתונים הכלכליים משתפרים.

ומה קורה באינפלציה גבוהה?

כאן התמונה פחות חד משמעית ממה שנוטים לחשוב. אינפלציה פוגעת בשתי הקבוצות, אבל בדרכים שונות.

חברות צריכה בסיסית עם מותגים חזקים יכולות להעלות מחירים, אבל לא מיד ולא בלי גבול. בדרך כלל יש פיגור של כמה רבעונים בין עליית עלויות חומרי הגלם והאנרגיה לבין עליית המחירים על המדף, ובתקופה הזאת הרווחיות נשחקת. כשהצרכן עובר למותג פרטי זול יותר, החברה מאבדת נתח שוק גם אם המחיר שלה עלה.

חברות מחזוריות נפגעות בעיקר מהצד של הביקוש: כשסל הקניות מתייקר, נשאר פחות כסף לבגדים, לארוחות בחוץ ולחופשות. אם במקביל בנק ישראל או הפד מעלים ריבית, גם רכישות במימון, כמו רכב, נעשות יקרות יותר.

מה בעצם עושים עם זה בתיק?

לדעתי, המהלך הנבון הוא לא להחליף סקטורים לפי תחזיות מיתון, אלא להחליט מראש על משקל קבוע ולהישאר איתו.

משקיע שמחזיק מדד רחב כבר מחזיק את שני הסוגים. מי שרוצה הטיה דפנסיבית יכול להגדיל את משקל הצריכה הבסיסית בכמה אחוזים, ולאזן פעם בשנה. האיזון עושה את העבודה לבד: אחרי שנה טובה למחזוריות מוכרים מעט מהן, ואחרי שנה רעה קונים.

עבור משקיע ישראלי, כדאי לזכור שבתיק מסחר רגיל כל מכירה ברווח חייבת ב-25% מס על הרווח הריאלי. מעבר תכוף בין סקטורים מייצר אירועי מס, ולכן איזון דרך הפקדות חדשות יעיל יותר ממכירה. את ההשפעה אפשר לבדוק במחשבון מס על מניות.

רשימה רחבה יותר של סקטורים שמתנהגים טוב במיתון, כולל בריאות ותשתיות, נמצאת במדריך הסקטורים הדפנסיביים.

איך לבדוק אם חברת צריכה באמת דפנסיבית?

לא כל חברה שמוכרת מזון מוגנת. כדאי לבדוק:

יציבות המכירות בשני המשברים האחרונים, בדוחות הכספיים.
שיעור הרווח הגולמי לאורך זמן. ירידה עקבית מרמזת על שחיקת כוח תמחור.
רמת החוב. חברה ממונפת נפגעת במיתון גם אם המכירות שלה יציבות.
יחס החלוקה של הדיבידנד. אם החברה מחלקת כמעט את כל הרווח, אין לה מרווח בשנה רעה.

שאלות נפוצות

האם מניות צריכה בסיסית מגנות על התיק מירידות?

הן נוטות לרדת פחות מהשוק בזמן מיתון, אבל לא מונעות ירידות. בתקופות של עליית ריבית חדה הן יכולות לרדת גם בלי קשר לביצועים העסקיים. הן מקטינות את התנודתיות, לא מבטלות אותה.

מתי מניות מחזוריות מתחילות להתאושש?

בדרך כלל לפני שהכלכלה עצמה מתאוששת, כי השוק מתמחר ציפיות. הזינוק הגדול מתרחש לעיתים קרובות כשהחדשות עדיין רעות. לכן קשה מאוד לתזמן אותו.

האם כדאי לעבור לצריכה בסיסית כשמדברים על מיתון?

מעבר בזמן שכולם מדברים על מיתון נעשה לרוב אחרי שהמניות הדפנסיביות כבר התייקרו. משקל קבוע ואיזון תקופתי הם דרך עקבית יותר מאשר מעבר לפי כותרות.

אילו מניות ישראליות שייכות לצריכה בסיסית?

בבורסה בתל אביב נסחרות חברות מזון, משקאות ורשתות שיווק שנכללות בתחום. כדאי לזכור שחלקן חשופות לרגולציה על מחירי מוצרי יסוד ולדיון הציבורי על יוקר המחיה, סיכון שפחות קיים אצל מקבילות בחו״ל.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.