מכללת סקילס

פסיכולוגיה של יציאה לפנסיה: המעבר מצבירת הון למשיכת כספים

אחרי 40 שנה שבהן כל חודש טוב נמדד בכמה נוסף לחיסכון, מגיע יום שבו כל חודש מסתיים בפחות. זה הרגע הקשה ביותר בפרישה, והוא כמעט לא קשור למספרים. פורשים רבים עם הון מספיק לגמרי חיים בחרדה, מוציאים פחות ממה שהם יכולים, או להפך, מושכים יותר מדי בשנה הראשונה. הפתרון מתחיל בהבנה שהמעבר מצבירה למשיכה הוא שינוי זהות, וממשיך במנגנון מעשי שהופך את החיסכון למשכורת צפויה.

מי שבונה את המנגנון הנכון, מפסיק לבדוק את היתרה כל בוקר.

למה כל כך קשה להתחיל למשוך?

במשך עשרות שנים המוח למד כלל פשוט: יתרה עולה זה טוב, יתרה יורדת זה רע. הכלל הזה שימש היטב. בפרישה הוא מפסיק לעבוד, כי ירידה ביתרה היא בדיוק התוכנית.

יש לזה כמה ביטויים מוכרים:

שנאת הפסד. משיכה מהתיק מרגישה כמו הפסד, גם כשהיא מתוכננת. בשנה שבה השוק יורד, התחושה כפולה: גם ירידת ערך וגם משיכה.

פחד לחיות יותר מדי. השאלה מה יקרה אם אחיה עד 95 מובילה רבים לחסוך גם בפרישה, ולוותר על דברים שבשבילם חסכו.

אובדן תפקיד. המשכורת הייתה גם אישור לערך העצמי. כשהיא נעלמת, חלק מהאנשים מרגישים שאין להם זכות להוציא.

אופוריה של ההתחלה. אצל אחרים קורה ההפך: סכום גדול בחשבון, זמן פנוי, וחלומות שנדחו. שנה ראשונה של שיפוץ, רכב חדש ועזרה לילדים יכולה לשחוק חלק גדול מההון.

דוגמה: מורה בפרישה עם 2.5 מיליון ₪

הדוגמה להמחשה בלבד, עם דמות ומספרים היפותטיים.

רחל, 67, מורה שפרשה. יש לה קצבה חודשית של 8,000 ₪, ובנוסף כ-2.5 מיליון ₪ בקופת גמל להשקעה, בתיק מסחר ובפיקדונות. היא רוצה לחיות על 15,000 ₪ בחודש, כלומר למשוך 7,000 ₪ בחודש מההון, 84 אלף ₪ בשנה.

84 אלף מתוך 2.5 מיליון הם כ-3.4% בשנה. זה שיעור משיכה שנחשב שמרני ברוב המודלים לפרישה, כפי שהסברנו במדריך לכלל ה-4 אחוזים. מבחינה מספרית, רחל במצב טוב.

ובכל זאת, בחודש הראשון שבו היא רואה את היתרה יורדת ב-7,000 ₪, היא מרגישה שמשהו לא בסדר. בשנה שבה השוק יורד ב-15%, היתרה עלולה לרדת במאות אלפי שקלים, ועוד המשיכות, והפיתוי להפסיק למשוך או למכור הכל יהיה חזק.

הבעיה של רחל היא לא כסף. היא חוסר במנגנון.

שיטת הדליים: להפריד בין הכסף שחיים ממנו לכסף שמשקיעים

הדרך הנפוצה ביותר להרגיע את הצד הרגשי היא לחלק את ההון לשלושה דליים לפי טווח הזמן.

דליטווחמה יש בוכמה אצל רחל
מזומןשנתיים הקרובותעו״ש, פיקדונות, מק״מ, קרן כספיתכ-170 אלף ₪
בינייםשנים 3 עד 6אג״ח ממשלתיות וקונצרניות באיכות גבוההכ-350 אלף ₪
צמיחה7 שנים ומעלהמניות ומדדים, בארץ ובחו״לכ-1.98 מיליון ₪

פעם בחודש מועברים 7,000 ₪ מדלי המזומן לעו״ש, כמו משכורת. פעם בשנה, בשנה טובה, ממלאים את דלי המזומן מהדליים האחרים. בשנה רעה בשוק, לא נוגעים במניות וחיים מהמזומן ומהאג״ח.

החלוקה לא משנה את התשואה המצופה בהרבה. מה שהיא משנה זה את ההתנהגות. רחל יודעת שבשנתיים הקרובות ההוצאות שלה מכוסות, גם אם השוק ירד חזק. זה מה שמאפשר לה לא למכור בשפל.

סיכון סדר התשואות: למה השנים הראשונות קובעות

שני פורשים עם אותה תשואה ממוצעת לאורך 20 שנה יכולים לגמור במקומות שונים מאוד. ההבדל הוא מתי הגיעו השנים הרעות.

מי שספג ירידה חדה בשנתיים הראשונות, ובאותו זמן המשיך למשוך, מכר יחידות בזול, ונשאר לו פחות הון ליהנות מההתאוששות. מי שהירידה פגשה אותו בשנה ה-15 כמעט לא מרגיש אותה.

לכן השנים הראשונות של הפרישה הן זמן לשמרנות יחסית ולכרית מזומן. את הצד המעשי של התאמת התיק לפני ואחרי הפרישה פירטנו במדריך להתאמת תיק ההשקעות לקראת פרישה.

איך נותנים לעצמכם רשות להוציא?

פורשים רבים זקוקים לאישור רשמי. כמה כלים שעובדים:

תקציב פרישה כתוב, שמחלק בין הוצאות קבועות, הוצאות רצויות (טיולים, נכדים, חוגים) ורזרבה. כשההוצאה על טיול כתובה מראש, היא לא מרגישה כמו חריגה.

סכום שנתי לחוויות, שנקבע בתחילת השנה ומוצא עד סופה. מי שלא ממש אותו, מאבד אותו. זה נשמע מוזר, אבל זה עוזר לאנשים שחסכו כל חייהם.

בדיקה שנתית אחת, ולא יומית. מסתכלים על המספרים פעם בשנה עם רואה חשבון או מתכנן פיננסי, ומעדכנים את המשיכה לפי המצב.

ושיחה עם בן או בת הזוג. פערים בין שני בני זוג בתפיסת הביטחון הם מקור מתח נפוץ בפרישה, ועדיף לדבר עליהם לפני.

מה עם מס ומשיכות?

החלטות המשיכה הן גם החלטות מס. קצבה מקופת גמל להשקעה אחרי גיל 60 פטורה ממס, משיכה חד פעמית ממנה חייבת ב-25% על הרווח הנומינלי, ומכירה בתיק מסחר חייבת ב-25% על הרווח הריאלי. סדר המשיכה בין המקורות יכול לשנות את המס הכולל לאורך שנים. זה בדיוק המקום להתייעץ עם רואה חשבון או יועץ מס לפני שמתחילים, כי כל מצב אישי שונה.

מי שרוצה להבין איך לבנות תקציב פרישה ולנהל את התיק בעצמו, יכול להתחיל בקורס ניהול פיננסי.

שאלות נפוצות

כמה מזומן כדאי להחזיק בתחילת הפרישה?

גישה נפוצה היא כרית של שנה עד שלוש שנים של משיכות מתוכננות, בנכסים נזילים וסולידיים. הכרית מאפשרת לא למכור מניות בשנה רעה. יותר מזה עלול לשחוק את הכוח הקנייתי מול האינפלציה.

מה עושים אם השוק יורד בשנה הראשונה לפרישה?

חיים מדלי המזומן ומהאג״ח, ולא מוכרים מניות בשפל. אם הירידה ממושכת, אפשר להקטין זמנית את המשיכה, למשל לוותר על הוצאות רצויות לשנה. גמישות קטנה בשנים הראשונות משפרת מאוד את הסיכוי שההון יחזיק.

האם נורמלי להרגיש חרדה גם כשיש מספיק כסף?

כן, וזה נפוץ מאוד. החרדה נובעת מההרגל של עשרות שנים לראות יתרה עולה. מנגנון קבוע של משכורת חודשית מהחיסכון, יחד עם בדיקה שנתית, מפחית אותה אצל רוב האנשים.

האם כדאי להמיר את כל החיסכון לקצבה?

קצבה נותנת ודאות ומבטלת את הפחד מלגמור את הכסף, אבל היא פחות גמישה ולא משאירה הון נזיל. רוב הפורשים מרוויחים משילוב: קצבה שמכסה את ההוצאות הקבועות, והון נזיל להוצאות משתנות ולהורשה. ההחלטה תלויה במצב האישי וכדאי לקבל אותה עם איש מקצוע.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.