איך לבחור ברוקר חוץ למסחר בבורסות עולמיות: יתרונות וחסרונות
ברוקר חוץ משתלם בעיקר למי שיש לו תיק גדול יחסית ומוכן לדווח לבד לרשות המסים. בתיק של 600,000 ₪, ההפרש בעלויות מול בנק ישראלי יכול להגיע לאלפי שקלים בשנה; בתיק של 150,000 ₪, אם משלמים לרואה חשבון על הדוח השנתי, החיסכון כמעט נעלם. לפני העמלה בודקים שני דברים: באיזה גוף משפטי נפתח החשבון ומי מפקח עליו, והאם קונים מניה אמיתית או חוזה הפרשים.
ההחלטה היא לא ״זול מול יקר״. היא עלות מול אחריות.
מה בודקים קודם: הגוף המשפטי והרגולטור, לא העמלה
ברוקרים בינלאומיים גדולים פועלים דרך כמה חברות בנות, כל אחת ברישיון במדינה אחרת. לקוח ישראלי עשוי להיות משויך לחברה בארה״ב, באירופה או במקום אחר, ולכל אחת כללי הגנה שונים. את השיוך רואים במסמכי פתיחת החשבון. שווה לקרוא אותם.
אחרי זה בודקים את הרגולטור: הרשות לניירות ערך האמריקאית ו-FINRA בארה״ב, ה-FCA בבריטניה, רגולטור אירופי במדינת האיחוד שבה רשומה החברה. את הרישיון מאמתים ישירות במרשם של הרגולטור, לא לפי לוגו באתר של הברוקר.
והשאלה השלישית: מה בדיוק קונים. פלטפורמות מסוימות מוכרות CFD, חוזה הפרשים על מניה, במקום המניה עצמה. ב-CFD אין בעלות על המניה, יש חשיפה ממונפת לעיתים, ויש צד נגדי שהוא הברוקר. למשקיע לטווח ארוך זה מוצר אחר לגמרי.
כמה באמת חוסכים: דוגמה מספרית
הדוגמה להמחשה בלבד, והעמלות היפותטיות. בדקו תמיד את המחירון העדכני של כל גוף. דנה מרעננה מבצעת 12 קניות ומכירות בשנה במניות וקרנות סל אמריקאיות. בבנק נניח עמלת קנייה של 0.1% עם מינימום של 35 ₪, דמי משמרת של 0.1% בשנה ומרווח המרה של 0.3%. בברוקר החוץ נניח כ-4 ₪ לפעולה, בלי דמי משמרת, והמרה בעלות של כ-0.05%. שכר רואה חשבון לדוח השנתי: 1,000 ₪.
| עלות בשנה הראשונה | בנק ישראלי | ברוקר חוץ עם רואה חשבון | ברוקר חוץ בדיווח עצמי |
|---|---|---|---|
| תיק של 150,000 ₪ | כ-1,020 ₪ | כ-1,120 ₪ | כ-120 ₪ |
| תיק של 600,000 ₪ | כ-3,000 ₪ | כ-1,350 ₪ | כ-350 ₪ |
בתיק הקטן, דמי המשמרת בבנק נמוכים בשקלים, והעמלה המינימלית מכבידה יותר מהאחוז. ברוקר החוץ זול בהרבה רק אם דנה מגישה את הדוח בעצמה. בתיק הגדול דמי המשמרת והמרווח על ההמרה מתחילים לשקול, והפער גדל עם כל שנה.
המסקנה שלי: מתחת לכמה מאות אלפי שקלים, ובלי נכונות לדווח לבד, ההבדל קטן ממה שהפרסומות מרמזות. מעל זה, ובמיוחד בתיק פסיבי לטווח ארוך, הוא משמעותי.
מס: מה ברוקר זר לא יעשה בשבילכם
בבנק ישראלי המס על רווח הון מנוכה במקור ברגע המכירה, וההפסדים מתקזזים אוטומטית. בברוקר זר אין ניכוי מס ישראלי. תושב ישראל חייב ב-25% מס על הרווח הריאלי, ובמקרה כזה הוא מדווח ומשלם בעצמו: דוח שנתי, נספח רווחי הון, ולעיתים גם מקדמות במהלך השנה.
טעות נפוצה: לחשוב שהמס נדחה עד שמושכים את הכסף לישראל. זה לא נכון. אירוע המס הוא המכירה, לא ההעברה לבנק.
טופס W-8BEN, שממלאים בפתיחת חשבון אצל ברוקר אמריקאי, מצהיר שאינכם תושבי ארה״ב. הוא מאפשר ניכוי מס אמריקאי על דיבידנדים בשיעור שנקבע באמנת המס בין ישראל לארה״ב, ומונע ניכויי גיבוי על מכירות. הוא לא פוטר מהמס בישראל. על הדיבידנד חל מס ישראלי, ומהמס האמריקאי שנוכה מקבלים זיכוי בדוח, בכפוף לכללים.
להערכת המס על עסקה אפשר להשתמש במחשבון מס על מניות. מי שסוחר גם באופציות דרך הברוקר ימצא פירוט במדריך למיסוי נגזרים ואופציות. ובשנה הראשונה, רוב האנשים מרוויחים מפגישה עם רואה חשבון או יועץ מס.
סיכונים שרוב המשקיעים לא שואלים עליהם
מס עיזבון אמריקאי. מי שאינו אזרח או תושב ארה״ב ומחזיק ישירות מניות אמריקאיות עלול להיות חשוף למס עיזבון אמריקאי על נכסים מעל 60,000 דולר. ישראלים רבים לא שמעו על זה בכלל. יש דרכים מקובלות להתמודד עם הנושא, למשל דרך סוג קרנות הסל שמחזיקים, אבל זה נושא ליועץ מס ולא להחלטה על הדרך.
היקף ההגנה. בארה״ב, SIPC מגנה על לקוחות של ברוקרים חברים עד 500,000 דולר, מתוכם עד 250,000 דולר במזומן, במקרה שהברוקר קורס ונכסים חסרים. היא לא מגנה מפני ירידות בשוק. וההגנה חלה רק אם החשבון שלכם אכן רשום בחברה האמריקאית החברה בה.
עמלות שקטות. דמי אי פעילות, עמלות על משיכה לחשבון בישראל, ועלות העברה בנקאית בינלאומית מהבנק שלכם. מכל אחת בנפרד לא מתרגשים, אבל הן מצטברות.
מתי בנק או ברוקר ישראלי עדיפים
כשהתיק קטן והמשקיע לא רוצה להתעסק בדוחות. כשחשוב לכם שירות בעברית וכתובת מקומית. כשהתיק כולל גם מניות בבורסה בתל אביב ואתם רוצים הכול במקום אחד.
יש גם אפשרות ביניים שרבים מפספסים: ברוקרים ובתי השקעות ישראליים שאינם בנקים, שמאפשרים מסחר בארה״ב בעמלות נמוכות מהבנקים ובכל זאת מנכים מס במקור. כדאי להשוות גם אותם לפני שמחליטים.
ומי שעוד לא בטוח מה ההבדל בין מניה, קרן סל ו-CFD, עדיף שיתחיל שם, למשל בקורס שוק ההון למתחילים, לפני שבוחר פלטפורמה.
שאלות נפוצות
האם ברוקר חוץ בטוח כמו בנק ישראלי?
זה תלוי בגוף המשפטי שבו החשבון רשום, ברגולטור ובמנגנוני ההגנה במדינה ההיא. ברוקר ותיק ומפוקח במדינה עם רגולציה חזקה הוא אפשרות סבירה, אבל ההגנה שונה מזו של חשבון בישראל. בדקו את מסמכי החשבון ואת מרשם הרגולטור.
האם צריך לדווח לרשות המסים על חשבון בברוקר זר?
כן, על הרווחים. בברוקר זר אין ניכוי מס במקור ישראלי, ולכן מגישים דוח שנתי עם נספח רווחי הון ומשלמים את המס. ייתכן שתידרשו גם לתשלום מקדמות, ואת החובות המדויקות במצבכם כדאי לבדוק עם רואה חשבון.
מה עושה טופס W-8BEN?
הוא מצהיר לברוקר האמריקאי שאינכם תושבי ארה״ב, ומאפשר ניכוי מס אמריקאי על דיבידנדים לפי שיעור האמנה ולא בשיעור המלא. הוא לא פוטר ממס בישראל, והמס האמריקאי שנוכה מקוזז כזיכוי בדוח הישראלי לפי הכללים.
מאיזה גודל תיק משתלם לעבור לברוקר חוץ?
אין מספר אחד, כי זה תלוי בעמלות בבנק שלכם, בתדירות המסחר ובשאלה אם תשלמו לרואה חשבון. חשבו את העלות השנתית בשני המסלולים, כולל הדוח השנתי, לפני שעוברים.
המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.