ניהול פחד בזמן ירידות חדות
ב-2022 קרה משהו שרוב החוסכים בישראל לא הכירו: גם המניות וגם האג״ח ירדו באותה שנה, והמסלול הכללי בקרן ההשתלמות, זה שאמור להיות המאוזן, הראה מינוס. הפחד שהרגישו אז אנשים רבים לא היה טיפשי. הוא היה תגובה טבעית למספר אדום. הדרך לנהל אותו היא לא לדכא אותו, אלא לתרגם אותו לשקלים, לשנים ולכללים שנכתבו מראש, כך שההחלטה לא תתקבל ברגע השיא שלו.
למה ירידה של 20% מרגישה כמו אסון?
כי המוח לא מודד אחוזים. הוא מודד שקלים שהיו פה אתמול ונעלמו. מחקרי הכלכלה ההתנהגותית של כהנמן וטברסקי הראו שהפסד כואב לנו יותר מרווח באותו גודל, ובירידה חדה התחושה הזו מתעצמת כי היא קורית מהר ובפומבי.
יש עוד גורם שפחות מדברים עליו: חוסר שליטה. כשאתה מנהל תקציב חודשי, יש לך מה לעשות מחר בבוקר. כשהמדד נופל 4% ביום, אין לך שום השפעה עליו, והתחושה הזו לבדה מייצרת לחץ לפעול.
והפעולה הזמינה ביותר היא לחיצה על כפתור מכירה.
מה הפחד גורם לעשות בפועל
הפחד כמעט לא מתבטא בהחלטה אחת גדולה. הוא מתבטא בסדרה של צעדים קטנים שכל אחד מהם נראה הגיוני:
- בדיקת האפליקציה חמש פעמים ביום, כל פעם עם ירידה קטנה ברף הסבלנות.
- עצירת ההפקדה החודשית בנימוק של נחכה לראות.
- העברת קרן ההשתלמות למסלול כספי או שקלי, כדי להפסיק את הכאב.
- מכירה חלקית, ואז עוד אחת, עד שהתיק כמעט ריק.
כל אחד מהצעדים האלה מקל לכמה ימים. ביחד הם הופכים ירידה זמנית להפסד קבוע, כי כדי שהמהלך יצליח צריך גם לדעת מתי לחזור, ואת ההחלטה הזו הפחד כמעט אף פעם לא מאפשר לקבל בזמן. הטעויות האלה מפורטות גם במדריך טעויות נפוצות בזמן פאניקה.
איך מתרגמים את הירידה לשקלים ולשנים
תרגיל פשוט שמוריד את עוצמת הפחד: במקום להסתכל על האחוז, שואלים כמה חודשי חיסכון הירידה שווה, וכמה שנים נשארו עד שצריך את הכסף.
נניח שיוסי, בן 45 מחיפה, מחזיק 400,000 ₪ בקרן השתלמות ובקופת גמל להשקעה, במסלולים מנייתיים ברובם. אחרי ירידה חדה היתרה עומדת על 320,000 ₪. מינוס 80,000 ₪ נשמע מפחיד. אבל יוסי מפקיד כ-3,000 ₪ בחודש, כלומר מדובר ביותר משנתיים של הפקדות, והוא לא מתכנן למשוך את הכסף לפני גיל 60, בעוד 15 שנה.
הירידה עדיין אמיתית. אבל היא עוברת מקטגוריה של אסון לקטגוריה של תקופה רעה בתוך תוכנית ארוכה. וההפקדות של יוסי בשנה הקרובה נקנות במחירים נמוכים יותר, מה שעובד לטובתו אם השוק יתאושש בשנים שנשארו לו.
כמה ירידה אתה באמת יכול לסבול?
רוב האנשים מגלים את רמת הסיכון האמיתית שלהם רק בזמן ירידה, וזה מאוחר מדי. עדיף לעשות את החישוב כשהשוק רגוע. הטבלה מראה מה קורה לתיק של 400,000 ₪ אם המניות יורדות ב-30% והחלק הסולידי נשאר בערך במקומו:
| חלוקת התיק | ירידה בשקלים | יתרה אחרי הירידה |
|---|---|---|
| 100% מניות | 120,000 ₪ | 280,000 ₪ |
| 70% מניות, 30% סולידי | 84,000 ₪ | 316,000 ₪ |
| 50% מניות, 50% סולידי | 60,000 ₪ | 340,000 ₪ |
| 30% מניות, 70% סולידי | 36,000 ₪ | 364,000 ₪ |
השאלה היא לא איזו שורה נותנת את התשואה הגבוהה ביותר לאורך זמן. השאלה היא באיזו שורה לא תמכור ברגע הגרוע. תיק מנייתי מלא שנמכר בשפל יניב פחות מתיק מאוזן שהוחזק בשקט. וצריך לזכור שב-2022 החלק הסולידי לא הגן כמו שציפו, כך שהטבלה היא הערכה ולא הבטחה.
כללים שכותבים לפני הירידה הבאה
כלל 48 השעות: אין מכירה ביום שבו השוק ירד חד. אם אחרי יומיים הרצון עדיין שם, כותבים את הנימוק ומראים אותו למישהו אחר.
תדירות בדיקה: פעם בחודש לחשבונות ארוכי טווח. אפשר גם למחוק את האפליקציה מהמסך הראשי בתקופות סוערות.
רשימת מצבים שמצדיקים שינוי: צורך בכסף בקרוב, שינוי בהכנסה, מינוף. ירידה במחיר כשלעצמה לא נמצאת ברשימה.
משהו שמותר לעשות: איזון מחדש לפי תוכנית, המשך הפקדות, בדיקת כרית הביטחון. הפחד צריך אפיק, ועדיף שהאפיק יהיה פעולה מועילה. תוכנית מסודרת לימים הראשונים מופיעה במדריך איך לפעול בקריסה חדה.
מתי הפחד בעצם צודק?
לפעמים הפחד הוא מידע. אם ירידה של 15% גורמת לך לא לישון שבועות, ייתכן שהתיק שלך מסוכן מדי ביחס לאופי שלך או לצרכים שלך. זה לגיטימי לגמרי.
הטעות היא לתקן את זה בשפל. מי שמגלה שהסיכון גבוה מדי יכול להחליט על חלוקה שמרנית יותר ולהגיע אליה בהדרגה, דרך ההפקדות החדשות או אחרי התאוששות חלקית, במקום למכור הכל בנקודה הנמוכה. ככה משנים את התוכנית בלי לשלם את מחיר הפאניקה.
ומי שכספו נדרש בשנה-שנתיים הקרובות, והוא עדיין מושקע במניות, צריך להתייחס לפחד כאות אזהרה אמיתי ולבחון את המצב עם איש מקצוע.
מה עושים כשבן או בת הזוג בלחץ?
בהרבה משקי בית בישראל רק אחד מבני הזוג עוקב אחרי ההשקעות, והשני שומע על הירידה מהחדשות. זה מתכון לוויכוח בדיוק בזמן הלא נכון, ולפעמים ללחץ למכור שמגיע מבחוץ.
מה שעובד בפועל הוא שיחה אחת מסודרת כשהשוק רגוע: כמה כסף יש, למה הוא מיועד, מתי צריך אותו, ומה עושים אם הוא יורד ב-20% או ב-30%. כשהכללים סוכמו יחד מראש, קל הרבה יותר להזכיר אותם בזמן סערה, ואף אחד לא מרגיש שההחלטה נלקחה ממנו.
שאלות נפוצות
איך מפסיקים לבדוק את התיק כל הזמן?
מגבילים את הגישה: מוציאים את האפליקציה מהמסך הראשי, מבטלים התראות מחיר וקובעים יום קבוע בחודש לבדיקה. ככל שהבדיקות נדירות יותר, התנודות היומיות פחות מורגשות.
האם להעביר את קרן ההשתלמות למסלול סולידי בזמן ירידות?
מעבר מסלול בקרן השתלמות אינו אירוע מס, ולכן הוא קל טכנית. הקושי הוא בתזמון: מי שעובר בשפל נועל את הירידה וצריך לנחש מתי לחזור. אם המסלול באמת לא מתאים לך, עדיף לשנות אותו בהדרגה ולא ביום של פאניקה.
האם זה נורמלי לפחד גם כשיודעים את התיאוריה?
כן. גם משקיעים מנוסים מרגישים את הירידה. ההבדל הוא שהם בנו מראש כללים שלא מאפשרים לרגש להחליט לבד.
מה עושים אם כבר מכרתי בזמן הירידה?
לא מענישים את עצמך ולא מנסים לתקן בבת אחת. קובעים חלוקה שמתאימה לך באמת, וחוזרים אליה בכמה מנות לאורך תקופה, כך שלא תהיה תלוי בניחוש אחד נוסף.
המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.