מניות צ'יפים (Semiconductors): המנוע של הבינה המלאכותית וכיצד להשקיע בו
כל מודל בינה מלאכותית שאתם משתמשים בו רץ על שבבים. אימון של מודל גדול דורש אלפי מעבדים גרפיים (GPU) שעובדים במקביל חודשים, ולכן הביקוש לשבבים מתקדמים הפך בשנים האחרונות לאחד הנושאים המרכזיים בשוק ההון. להשקיע ב״שבבים״ זה לא להשקיע בחברה אחת, אלא בשרשרת של תכנון, ייצור, ציוד וזיכרון, ולכל חוליה יש סיכון ומחזוריות משלה.
השאלה המעניינת פחות היא אם AI צריך שבבים. הוא צריך. השאלה היא כמה מהציפיות האלה כבר מגולמות במחיר, ואיך בונים חשיפה שלא תפרק לכם את התיק ביום שהמחזור מתהפך.
איך עובדת שרשרת השבבים, ולמה זה משנה למשקיע
אפשר לחלק את התעשייה לארבע חוליות עיקריות.
חברות תכנון (Fabless). מתכננות את השבב ומוכרות אותו, אבל לא מחזיקות מפעל. כאן נמצאות רוב חברות שבבי ה-AI המפורסמות. הרווחיות יכולה להיות גבוהה מאוד, אבל התחרות על הדור הבא לא נגמרת.
יצרניות (Foundries). מפעלים שמייצרים שבבים לפי תכנון של אחרים. בניית מפעל מתקדם עולה עשרות מיליארדי דולרים, ולכן יש מעט שחקנים בחזית.
ספקי ציוד. החברות שמוכרות את המכונות לייצור. ASML ההולנדית, למשל, היא כמעט הספקית היחידה של מכונות ליטוגרפיה מסוג EUV, שבלעדיהן אי אפשר לייצר את השבבים המתקדמים ביותר.
זיכרון. שבבי DRAM ו-NAND. זה התחום המחזורי ביותר בתעשייה: מחירים שיכולים לזנק ולקרוס בתוך שנה-שנתיים, לפי היחס בין היצע לביקוש.
למה זה משנה? כי משקיע שקונה ״מניות שבבים״ בלי להבין באיזו חוליה הוא נמצא, עלול לחשוב שהוא מפוזר, כשבפועל כל התיק שלו תלוי באותו מחזור השקעות של מרכזי נתונים.
הקשר הישראלי: יותר ממה שנדמה
ישראל היא חלק אמיתי משרשרת השבבים העולמית. אינטל מפעילה כאן מרכזי פיתוח ומפעל ייצור בקריית גת. מלאנוקס הישראלית, שפיתחה פתרונות תקשורת מהירים למרכזי נתונים, נרכשה על ידי אנבידיה בעסקה שהושלמה ב-2020, והטכנולוגיה שלה היא חלק מתשתית ה-AI של היום. טאואר סמיקונדקטור, שנסחרת גם בבורסה בתל אביב, היא יצרנית שמתמחה בשבבים אנלוגיים, שבבי תקשורת וחיישנים, ולא בשבבי מחשוב מתקדמים.
למשקיע ישראלי יש בזה צד פחות מדובר: מי שעובד בהייטק ומחזיק אופציות או מניות של המעסיק כבר חשוף לענף. להוסיף על זה עוד חשיפה משמעותית לשבבים דרך התיק זה ריכוז כפול, בשכר ובהון.
מחזוריות: הסיכון שהבאזז מסתיר
תעשיית השבבים עברה כמה מחזורים חדים. בתחילת שנות ה-2000, אחרי בועת הדוט-קום, מדד השבבים האמריקאי איבד את רוב ערכו ולקח שנים רבות לחזור. ב-2022, כשהביקוש לאלקטרוניקה אחרי הקורונה נחלש והריבית עלתה, הענף ירד בחדות, עוד לפני שגל ה-AI הרים אותו מחדש.
הדפוס חוזר: ביקוש מזנק, חברות מזמינות יותר מדי, נבנים מלאים ומפעלים חדשים, ואז מגיעה תקופה של עודף היצע. ה-AI לא מבטל את המחזור הזה. הוא יכול להאריך אותו, אבל גם להגדיל את הנפילה כשההזמנות של ענקיות הענן יתמתנו.
מה שאנשים מפספסים: מניה של חברה מצוינת יכולה לרדת 50% גם כשהעסק עצמו ממשיך לצמוח, רק כי הציפיות שהיו גלומות במחיר היו גבוהות עוד יותר.
דוגמה מספרית: כמה חשיפה לשבבים התיק שלכם יכול לספוג
רונן (דמות לדוגמה), בן 35 מרמת גן, מחזיק תיק של 200,000 ₪. הוא שוקל להקצות חלק ממנו לתעודת סל על מדד שבבים. נבדוק מה קורה בתרחיש שבו הענף יורד ב-50%, ירידה שכבר קרתה בעבר.
| הקצאה לשבבים | סכום | הפסד בירידה של 50% | פגיעה בכל התיק |
|---|---|---|---|
| 5% | 10,000 ₪ | 5,000 ₪ | 2.5% |
| 15% | 30,000 ₪ | 15,000 ₪ | 7.5% |
| 40% | 80,000 ₪ | 40,000 ₪ | 20% |
בהקצאה של 5%, הירידה כואבת אבל לא משנה את התוכנית. ב-40%, רונן מאבד 40 אלף ₪, ושם רוב האנשים מוכרים בדיוק בנקודה הגרועה. המספרים להמחשה בלבד, אבל הם עוזרים לענות על שאלה שאף אחד לא שואל לפני הקנייה: כמה ירידה אני באמת מסוגל לשבת עליה?
וזכרו שמי שמחזיק קרן מחקה על S&P 500 או על נאסד״ק 100 כבר מחזיק לא מעט שבבים, כי חלק מהחברות הגדולות במדדים האלה הן חברות שבבים.
איך משקיעים בענף מישראל
יש שלוש דרכים עיקריות, והן שונות מאוד ברמת הסיכון.
תעודת סל או קרן מחקה על מדד שבבים נותנת פיזור בין עשרות חברות בכל החוליות. זו הדרך הפשוטה ביותר לחשיפה ענפית. עדיין מדובר בענף אחד ותנודתי מאוד.
קרן טכנולוגיה רחבה מדללת את החשיפה לשבבים עם תוכנה, ענן ותקשורת. פחות מחזוריות, פחות מיקוד.
מניות בודדות דורשות הבנה של הטכנולוגיה, של מחזור ההזמנות ושל התמחור. זה המקום שבו גם משקיעים מנוסים טועים.
מבחינת מס, רווח הון ממומש ממוסה ב-25% על הרווח הריאלי. בתעודה אמריקאית, מילוי W-8BEN מוריד את ניכוי המס על דיבידנדים ל-25%. את החשבון המדויק שלכם אפשר לעשות במחשבון מס על מניות.
מה יכול לשבור את התזה
שלושה דברים שכדאי לעקוב אחריהם. הראשון הוא ההוצאות ההוניות של ענקיות הענן על מרכזי נתונים: אם הן מאטות, ההזמנות יורדות. השני הוא תחרות: לקוחות גדולים מתכננים שבבים משלהם כדי לא להיות תלויים בספק אחד. השלישי הוא גיאופוליטיקה, ובעיקר המאבק בין ארה״ב לסין וריכוז הייצור המתקדם בטייוואן, נושא שמנותח לעומק במאמר על המאבק בין ארה״ב לסין בשבבים.
שאלות נפוצות
האם מאוחר מדי להשקיע בשבבים אחרי העליות של השנים האחרונות?
אין דרך לדעת את זה מראש. מה שכן אפשר לעשות הוא לקבוע הקצאה שתוכלו לחיות איתה גם בירידה של 50%, ולהיכנס בהדרגה ולא בסכום אחד. מי שקונה רק כי ״כולם מדברים על זה״ נוטה למכור בדיוק כשכולם מפחדים.
מה ההבדל בין מניית שבבים למניית AI?
מניות שבבים מוכרות את החומרה שעליה רץ ה-AI. מניות AI במובן הרחב כוללות גם חברות תוכנה, ענן ושירותים שמשתמשות בשבבים. חברות השבבים מרוויחות כבר בשלב ההשקעה בתשתית, אבל הן גם הראשונות להיפגע כשההשקעה בתשתית מאטה.
כמה אחוז מהתיק סביר להקצות לענף אחד?
אין מספר אחד שמתאים לכולם. משקיעים רבים מגבילים חשיפה ענפית ממוקדת לאחוזים בודדים עד כ-10% מהתיק, בנוסף למה שכבר יש להם דרך מדדים רחבים. מי שעובד בענף צריך לספור גם את החשיפה דרך השכר והאופציות.
האם טאואר היא מניית AI?
טאואר מייצרת בעיקר שבבים אנלוגיים, שבבי תקשורת וחיישנים, ולא את מעבדי ה-AI המתקדמים. חלק מהמוצרים שלה משמשים בתשתיות תקשורת של מרכזי נתונים, אבל היא פועלת בחוליה אחרת של השרשרת מזו של חברות תכנון שבבי ה-AI.
מי שרוצה ללמוד לנתח חברות טכנולוגיה, לקרוא דוחות ולהעריך תמחור לפני שהוא קונה יכול להמשיך לקורס השקעות.
המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.