מדד ת”א 35: המדריך המלא למשקיע הישראלי

ב-2017 הרחיבה הבורסה בתל אביב את מדד הדגל שלה מ-25 ל-35 מניות, ומאז ת״א 35 הוא המספר שכל מהדורת חדשות מצטטת כשהיא אומרת שהבורסה עלתה או ירדה. המדד כולל את 35 החברות בעלות שווי השוק הגדול ביותר בבורסה, בכפוף לתנאי סחירות ושיעור אחזקת ציבור. הדרך הנפוצה להשקיע בו היא קרן סל ת״א 35 (ETF) או קרן מחקה, שמנפיקים כמה גופים ישראליים וקונים בכל חשבון מסחר בבנק או בבית השקעות, ורווח ממכירה ממוסה ליחיד ב-25% על הרווח הריאלי.

השאלה המעניינת יותר היא לא מה זה המדד, אלא כמה ממנו צריך להיות בתיק של משקיע ישראלי. על זה בהמשך.

איך נבחרות 35 המניות ומה קובע את המשקל של כל אחת?

הכניסה למדד נקבעת לפי שווי שוק, אבל לא לפי שווי השוק המלא. הבורסה מתחשבת בשיעור המניות שמוחזק בידי הציבור (Free Float), כך שחברה עם בעל שליטה שמחזיק רוב גדול תקבל משקל נמוך ממה ששוויה המלא היה מרמז. יש גם דרישות סחירות, כדי שמניה שכמעט לא נסחרת לא תיכנס רק בגלל גודלה.

ההרכב מתעדכן באופן תקופתי לפי כללים שהבורסה מפרסמת מראש. מניה שצומחת נכנסת, ומניה שמתכווצת יוצאת ועוברת לת״א 90. את המועדים המדויקים ואת כללי השקילה העדכניים כדאי לבדוק באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב, כי הם עברו שינויים לאורך השנים.

יש לזה השלכה מעשית שמעט משקיעים חושבים עליה: ביום העדכון קרנות המחקות חייבות לקנות את המניה שנכנסת ולמכור את זו שיוצאת. זה יוצר תנודות חריגות סביב מועדי העדכון, ומי שקונה מניה רגע לפני כניסתה למדד משלם לא פעם פרמיה.

אילו חברות יש במדד ת״א 35 ומה המשקל שלהן?

ההרכב של ת״א 35 נשען בעיקר על הבנקים הגדולים, חברות ביטוח, נדל״ן מניב ואנרגיה, ולצידם מעט חברות טכנולוגיה ותעשייה. המשקל של כל חברה נקבע לפי שווי השוק שמוחזק בידי הציבור, עם תקרת משקל למניה בודדת. את הרשימה והמשקלות המעודכנים מפרסמת הבורסה בתל אביב באתר שלה.

מי שמגיע מ-S&P 500 מופתע לגלות כמה המדד הישראלי שונה. בת״א 35 הבנקים הגדולים, לאומי, הפועלים, דיסקונט ומזרחי טפחות, הם נתח כבד. לצידם יש חברות ביטוח, נדל״ן מניב כמו עזריאלי, אנרגיה ותשתיות, ומעט חברות טכנולוגיה ותעשייה כמו נייס ואלביט מערכות, וגם טבע.

המשמעות: ת״א 35 הוא במידה רבה חשיפה לכלכלה המקומית, לריבית של בנק ישראל ולשוק הדיור. את הרמה העדכנית של ריבית בנק ישראל כדאי לבדוק לפני שמנתחים את המדד, כי היא משפיעה ישירות על רווחי הבנקים, ולכן גם על המדד כולו. כשהריבית גבוהה, מרווחי הבנקים נוטים להשתפר ומשקלם במדד עוזר. כשהריבית יורדת, סקטורים אחרים לוקחים את ההובלה.

זה מדד שונה מאוד ממדד אמריקאי שנשען על ענקיות טכנולוגיה.

ת״א 35, ת״א 90 ות״א 125: מה ההבדל?

ת״א 125 מחלק את הסיכון על יותר חברות, אבל מאחר שהמשקל נקבע לפי גודל, 35 הגדולות עדיין תופסות את רוב המשקל שלו. ההבדל בביצועים בין השניים קטן בדרך כלל ממה שנדמה. ההחלטה החשובה באמת היא לא 35 או 125, אלא כמה ישראל בכלל.

דוגמה מחושבת: 1,500 ₪ בחודש לעשר שנים

נועה, בת 30 מחיפה, מפקידה 1,500 ₪ בחודש לקרן סל על ת״א 35 במשך עשר שנים. נניח, לצורך ההמחשה בלבד, תשואה שנתית ממוצעת של 6% לפני מס. זו הנחה ולא תחזית, והמדד ידע גם עשורים טובים ממנה וגם תקופות ארוכות של דשדוש.

אחרי 120 הפקדות נועה הפקידה 180,000 ₪, והתיק שווה כ-245,800 ₪. הרווח הנומינלי עומד על כ-65,800 ₪. המס בישראל חל על הרווח הריאלי, כלומר אחרי נטרול האינפלציה. אם נניח שרכיב האינפלציה ברווח הוא כ-20,000 ₪, הרווח החייב יהיה כ-45,800 ₪ והמס כ-11,450 ₪.

שני פרטים קטנים מזיזים כאן הרבה. הראשון הוא דמי הניהול של הקרן: הפרש של כמה עשיריות האחוז בשנה שווה על פני עשור אלפי שקלים. השני הוא עמלות הקנייה בתיק. הפקדה של 1,500 ₪ בחודש עם עמלת מינימום גבוהה לכל פעולה שוחקת את הסכום, ולפעמים עדיף לרכז קנייה פעם ברבעון. כדי לראות כמה נשאר ביד אחרי מס אפשר להיעזר במחשבון מס על מניות.

איפה ההשקעה במדד הישראלי נשברת

הטיעון הנגדי החזק ביותר הוא שהמשקיע הישראלי כבר חשוף לישראל עד הצוואר. המשכורת בשקלים, הדירה בישראל, וגם בפנסיה יש נתח מקומי. אם גם התיק העצמאי כולו יושב בת״א 35, תקופה כלכלית רעה בישראל פוגעת בכל השכבות בבת אחת.

החולשה השנייה היא ריכוזיות סקטוריאלית. מדד שבו הבנקים הם נתח גדול מגיב חזק לשינויי רגולציה בבנקאות, להטלת מסים מיוחדים על רווחי הבנקים ולמחזור האשראי. מי שחושב שהוא מפוזר כי יש לו 35 מניות, מחזיק בפועל כמה סקטורים בלבד.

ובכל זאת יש סיבות טובות להחזיק חלק ישראלי. אין סיכון מטבע למי שההוצאות שלו בשקלים, אין ניכוי מס במקור של מדינה זרה על הדיבידנדים, והמסחר מתנהל בשעות ובשפה מוכרות. המדד המקומי גם לא תמיד מפגר, והיו תקופות שבהן הוא הכה את השווקים בחו״ל במונחים שקליים.

כמה ישראל כדאי להחזיק בתיק?

אין מספר נכון אחד, אבל יש היגיון. במדדי המניות העולמיים ישראל מהווה פחות מאחוז אחד משווי השוק. רוב המשקיעים הישראלים מחזיקים הרבה יותר מזה, וזו לא בהכרח טעות, כי חלק גדול מההוצאות העתידיות שלהם יהיה בשקלים.

לדעתי, לרוב האנשים נתח מקומי של בערך רבע עד שליש מרכיב המניות הוא נקודת פתיחה סבירה לבחינה, ולא הרבה מעבר לזה. מי שעובד בבנק או בחברת ביטוח יכול לשקול פחות, כי ההכנסה שלו כבר קשורה לאותם סקטורים. ומי שחוסך לדירה בעוד שנתיים, ממילא לא אמור להחזיק את הכסף הזה במניות.

איך בוחרים קרן סל ת״א 35, ומה ההבדל מקרן מחקה?

קרן סל נסחרת לאורך יום המסחר במחיר משתנה, כמו מניה. קרן נאמנות מחקה נקנית ונפדית פעם ביום, לפי מחיר שנקבע בסוף היום. בשתיהן כדאי להשוות שלושה דברים: דמי הניהול, עד כמה הקרן עוקבת במדויק אחרי המדד לאורך זמן, והעלויות שהבנק או הברוקר גובים. דמי משמרת על קרן סל בתיק בנקאי יכולים לבטל חלק מהיתרון של קרן זולה.

כל קרנות הסל על ת״א 35 עוקבות אחרי אותו מדד, ולכן ההבדלים ביניהן קטנים ומצטברים. זה סדר הבדיקה שאני ממליץ עליו:

1. דמי ניהול. הנתון שהכי קל להשוות ושהכי צפוי לאורך זמן. מופיע בדוחות הקרן ובאתרי ההשוואה של הבנקים.
2. סטיית עקיבה (Tracking Error). כמה תשואת הקרן סטתה מתשואת המדד בשנים האחרונות. קרן זולה שעוקבת גרוע יכולה לעלות יותר מקרן יקרה במעט. הסבר מלא במדריך מה זה Tracking Error בקרן סל.
3. מרווח ונזילות. הפער בין מחיר הקנייה למחיר המכירה בזמן המסחר. בקרן קטנה עם מעט מחזור, המרווח יכול להיות גבוה, ומי שקונה כל חודש משלם אותו כל חודש.
4. עלויות בחשבון שלכם. עמלת קנייה, עמלת מינימום ודמי משמרת, שקובעים הרבה פעמים יותר מהבחירה בין הקרנות עצמן.

כמה זה שווה בכסף? בדוגמה של נועה, 1,500 ₪ בחודש לעשר שנים בהנחת 6% לפני עלויות, קרן שגובה 0.1% בשנה תגיע לכ-244,000 ₪ וקרן שגובה 0.5% לכ-239,000 ₪. פער של כ-5,000 ₪ על אותו מדד בדיוק, בלי שום הבדל בסיכון.

ובצד המס אין הבדל בין הקרנות: נכון ל-2026, לפי רשות המסים, רווח הון ליחיד מניירות ערך ממוסה ב-25% על הרווח הריאלי, והבנק מנכה אותו במכירה.

אפשרות שלישית היא מסלול מחקה מדד בקרן השתלמות או בקופת גמל להשקעה, שבו המס נדחה עד המשיכה. למי שרוצה ללמוד לקרוא את המדד ואת החברות שבתוכו לעומק, קורס שוק ההון למתחילים עובר על זה צעד אחר צעד.

שאלות נפוצות

האם אפשר לקנות את מדד ת״א 35 ישירות?

לא את המדד עצמו, כי מדד הוא חישוב ולא נייר ערך. קונים מוצר שעוקב אחריו: קרן סל, קרן נאמנות מחקה או מסלול מחקה מדד בקרן השתלמות או בקופת גמל להשקעה. ההבדל ביניהם הוא בעיקר בעלויות, בגמישות ובמיסוי.

כמה מס משלמים על רווח בקרן סל על ת״א 35?

ליחיד, 25% על הרווח הריאלי בעת המכירה. אפשר לקזז הפסדים ממכירות אחרות באותה שנה, ובתיק בבנק ישראלי המס מנוכה בדרך כלל אוטומטית. במצב מורכב כדאי לבדוק מול רואה חשבון או יועץ מס.

האם ת״א 35 מתאים למתחיל?

כחלק מתיק, כן. כתיק שלם, פחות, בגלל הריכוזיות בבנקים ובכלכלה המקומית. מתחיל שמבין מראש שהמדד יכול לרדת בחדות בשנה רעה, ולא ימכור בבהלה, יכול להשתמש בו כרכיב מקומי לצד מדד עולמי.

למה המדד זז לפעמים הפוך מוול סטריט?

כי ההרכב שונה לגמרי. וול סטריט מושפעת בעיקר מטכנולוגיה ומהריבית בארה״ב, ות״א 35 מושפע מהבנקים, מהריבית של בנק ישראל, משער השקל ומהמצב הביטחוני והפוליטי. ביום נתון שני השווקים יכולים ללכת לכיוונים הפוכים.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.