יצוא ההייטק וההשפעה על השקל
חברת סייבר ישראלית נמכרת לענקית אמריקאית במיליארדי דולרים. באותו שבוע, חלק מהדולרים האלה מגיעים לבעלי המניות והעובדים בישראל, ורבים מהם ממירים אותם לשקלים כדי לקנות דירה, לשלם מסים או פשוט לחיות. כל המרה כזו היא ביקוש לשקל. זה הקשר הבסיסי בין יצוא ההייטק וההשפעה על השקל: ענף שמוכר לעולם בדולרים ומשלם משכורות בשקלים מייצר לחץ מתמשך לחיזוק המטבע המקומי.
הלחץ הזה הוא אחת הסיבות לכך שהשקל נחשב לאורך שנים למטבע חזק, למרות מלחמות ומשברים פוליטיים.
איך יצוא ההייטק מחזק את השקל?
יצוא ההייטק מחזק את השקל כי חברות טכנולוגיה מוכרות תוכנה ושירותים בחו״ל בדולרים, אבל משלמות בישראל משכורות, שכירות ומסים בשקלים. כדי לשלם, הן מוכרות דולרים וקונות שקלים. לזה מתווספים גיוסי הון של חברות הזנק, אקזיטים והשקעות זרות, שכולם מביאים מט״ח שבחלקו מומר לשקלים.
ההייטק מהווה בשנים האחרונות כמחצית מיצוא ישראל, לפי פרסומים של רשות החדשנות, ורוב היצוא שלו הוא שירותים ולא סחורות. היצוא הזה מייצר עודף בחשבון השוטף (Current Account Surplus): ישראל מכניסה יותר מט״ח ממה שהיא מוציאה על יבוא. עודף כזה לאורך שנים נוטה לחזק מטבע.
מה עוד מזיז את השקל חוץ מההייטק?
ההייטק הוא כוח חזק, אבל לא היחיד. גם הגופים המוסדיים, קרנות הפנסיה וחברות הביטוח, משפיעים מאוד. כשהם מחזיקים הרבה מניות בחו״ל וגם מגדרים את חשיפת המטבע, עלייה חדה בשווקים בחו״ל מחייבת אותם למכור דולרים כדי לשמור על רמת הגידור. זה מחזק את השקל דווקא בתקופות של שווקים עולים.
המצב הביטחוני והפוליטי פועל בכיוון השני. באוקטובר 2023 השקל נחלש בחדות, ובנק ישראל הודיע על תוכנית למכירת מט״ח בהיקף של עד 30 מיליארד דולר. וגם פער הריביות מול ארה״ב משחק תפקיד, כפי שהסברנו במדריך לפער הריביות ושער השקל.
למה בנק ישראל קונה דולרים?
כי שקל חזק מדי פוגע ביצואנים, ובמיוחד ביצואנים המסורתיים שאין להם שולי רווח גבוהים כמו להייטק. החל מ-2008 בנק ישראל רכש כמויות גדולות של מט״ח כדי למתן את התחזקות השקל, ויתרות המט״ח שלו גדלו בשנים האחרונות ליותר מ-200 מיליארד דולר.
היתרות האלה משמשות גם כרשת ביטחון. אותו מלאי דולרים שנצבר בזמן שהשקל התחזק הוא מה שאפשר לבנק ישראל להכריז על תוכנית מכירה רחבה כשהשקל נחלש ב-2023. במובן הזה, יצוא ההייטק מימן בעקיפין גם את כרית הביטחון של המשק.
דוגמה מספרית: מה שקל חזק עושה ליצואן
הדוגמה היפותטית ונועדה להמחשה בלבד. חברת תוכנה ישראלית מוכרת בחו״ל ב-100 מיליון דולר בשנה. כל ההוצאות שלה, בעיקר משכורות, הן בשקלים, 250 מיליון ₪.
| שער דולר | הכנסות בשקלים | הוצאות בשקלים | רווח תפעולי |
|---|---|---|---|
| 3.70 ₪ | 370 מיליון ₪ | 250 מיליון ₪ | 120 מיליון ₪ |
| 3.40 ₪ | 340 מיליון ₪ | 250 מיליון ₪ | 90 מיליון ₪ |
התחזקות של כ-8% בשקל מחקה רבע מהרווח, בלי שהחברה מכרה פחות. חברות גדולות מגדרות חלק מהחשיפה, אבל גידור עולה כסף ומכסה בדרך כלל תקופה מוגבלת. זו הסיבה שעובדים בהייטק רואים לפעמים הקפאת שכר דווקא בשנה שבה החברה מכרה יפה.
זה גם מוביל לפרדוקס: הצלחה של ההייטק מחזקת את השקל, והשקל החזק מקשה על ההייטק עצמו ועל שאר היצואנים.
המצב קשה עוד יותר ליצואן מסורתי. מפעל מזון או מתכת שמוכר לאירופה עם שולי רווח של 5% עד 10% יכול לאבד את כל הרווח מהתחזקות חדה של השקל. להייטק יש שוליים רחבים שסופגים חלק מהמכה. למפעל בפריפריה אין. לכן הוויכוח הציבורי על התערבות בנק ישראל בשוק המט״ח הוא בפועל ויכוח על תעסוקה בתעשייה ולא רק על שער.
כלכלנים קוראים לתופעה הזו לפעמים המחלה ההולנדית (Dutch Disease): ענף אחד מצליח מאוד מחזק את המטבע ובכך דוחק החוצה ענפי יצוא אחרים. בישראל ההייטק ממלא את התפקיד שהגז הטבעי מילא בהולנד בשנות השישים.
מי מרוויח ומי מפסיד משקל חזק?
מרוויחים: יבואנים, צרכנים שקונים מוצרים מיובאים, מטיילים בחו״ל, ומי שמתכנן הוצאות בדולרים. שקל חזק מוזיל יבוא ובכך גם מתון את האינפלציה, מה שנותן לבנק ישראל יותר מרחב להוריד ריבית.
מפסידים: יצואנים, חברות ישראליות שמדווחות בשקלים ומוכרות בחו״ל, וחוסכים ישראלים שמחזיקים השקעות לא מגודרות בחו״ל. ירידה של 10% בשער הדולר מוחקת כ-10% מהשווי השקלי של קרן מחקה לא מגודרת על S&P 500, גם אם המדד עצמו לא זז. על ההשפעות האלה בפירוט כתבנו במדריך לשקל חזק.
מה זה אומר לחוסך הישראלי?
שתי מסקנות מעשיות. הראשונה: לא מתייחסים לשער הדולר כחד כיווני. ההייטק יוצר לחץ לחיזוק לאורך זמן, אבל אירועים ביטחוניים, משברים בהייטק העולמי או שינוי בריבית יכולים להפוך את הכיוון לתקופות ארוכות.
השנייה: ההחלטה אם לגדר את החשיפה המטבעית בתיק צריכה לנבוע מהצרכים שלכם ולא מתחזית. מי שההוצאות העתידיות שלו בשקלים, למשל חיסכון לדירה, רגיש יותר להתחזקות השקל. מי שחוסך לפנסיה בעוד 30 שנה יכול לסבול יותר תנודות. את השער העדכני אפשר לבדוק בכלי שער החליפין.
שאלות נפוצות
האם משבר בהייטק מחליש את השקל?
הוא יכול להחליש אותו, כי פחות גיוסים ואקזיטים פירושם פחות דולרים שנכנסים לישראל. אבל ההשפעה לא מיידית ולא בלעדית. משבר בהייטק העולמי מלווה לעתים קרובות גם בירידות בשווקים בחו״ל, מה שמשפיע על פעולות הגידור של המוסדיים.
למה השקל התחזק למרות המלחמה?
אחרי הזעזוע הראשוני באוקטובר 2023, כוחות מבניים כמו העודף בחשבון השוטף, יצוא ההייטק ויתרות המט״ח של בנק ישראל חזרו לפעול. בנוסף, ההתנהגות של השווקים בחו״ל השפיעה על פעולות הגידור. כל אלה יחד מסבירים חלק מהחזרה של השקל.
האם שקל חזק טוב או רע למשק?
זה תלוי במי שואלים. לצרכנים ולמאבק באינפלציה הוא טוב, ליצואנים ולתעסוקה בתעשייה המסורתית הוא קשה. בנק ישראל מנסה לאזן בין שני הצדדים, ולא מכוון לשער מסוים.
האם כדאי לקנות דולרים כשהשקל חזק?
אין דרך לדעת מראש אם השקל ימשיך להתחזק. מי שיש לו הוצאות עתידיות בדולרים יכול לשקול המרה הדרגתית. מי שמנסה לתזמן את השער לוקח הימור מטבעי, לא החלטת חיסכון.
מי שרוצה להבין איך מטבע, ריבית ויצוא משתלבים בבניית תיק מפוזר יכול להעמיק בקורס ההשקעות.
המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.