מה זה קיזוז הפסדים בשוק ההון

נניח שבמרץ מכרתם מניה ברווח של 20,000 ₪, ובנובמבר מכרתם מניה אחרת בהפסד של 12,000 ₪. בלי קיזוז, המס היה 25% על 20,000 ₪, כלומר 5,000 ₪. עם קיזוז, המס מחושב רק על הרווח נטו של 8,000 ₪ ויוצא 2,000 ₪.

זה כל הרעיון של קיזוז הפסדים בבורסה (Capital Loss Offset): הפסד הון שמומש מקטין את רווח ההון החייב באותה שנה, ומה שנשאר ממנו עובר לשנים הבאות ללא הגבלת זמן.

המנגנון נשמע פשוט. בפועל, רוב הכסף הולך לאיבוד בפרטים: איפה ההפסד רשום, מי מקזז אותו, ומתי חייבים להגיש דוח כדי שהוא לא ייעלם.

איך קיזוז הפסדים עובד בישראל

לפי רשות המסים, נכון ל-2026 מס רווחי הון בישראל הוא 25% על הרווח הריאלי ליחיד, ו-30% למי שמחזיק 10% או יותר מחברה (בעל מניות מהותי). הפסד הון נוצר רק כשמוכרים. מניה שירדה 40% ועדיין יושבת בתיק היא הפסד על הנייר, ולצורכי מס הוא לא קיים.

ברגע שמכרתם בהפסד, יש להפסד שלושה שימושים אפשריים, בערך לפי הסדר הזה:

1. קיזוז מול רווחי הון באותה שנת מס.
2. בתנאים מסוימים, קיזוז יתרת ההפסד של אותה שנה מול דיבידנד או ריבית מניירות ערך, כששיעור המס עליהם לא עולה על 25%. יש כאן תנאים טכניים, ושווה לבדוק אותם מול יועץ מס לפני שסומכים עליהם.
3. העברה קדימה. הפסד הון שלא נוצל נשמר ללא הגבלת זמן ומקוזז מול רווחי הון בשנים הבאות.

מה שלא אפשרי: לקזז הפסד מהבורסה מול משכורת. שכיר שהפסיד 30,000 ₪ במניות לא יקבל החזר על מס ההכנסה שנוכה לו מהתלוש. זו כנראה הציפייה הנפוצה ביותר שאנחנו שומעים ממשקיעים מתחילים, והיא פשוט לא עובדת.

דוגמה מלאה: שלוש שנים של תיק אחד

מיכל, 34 מחיפה, מחזיקה תיק מסחר בבנק ומוכרת מדי פעם חלק מההחזקות. לשם הפשטות נתעלם מאינפלציה ומעמלות, ונניח שכל הסכומים כבר ריאליים.

ב-2024 ההפסדים גדולים מהרווחים, ולכן אין מס ונשאר הפסד של 12,000 ₪. ב-2025 הרווח של 10,000 ₪ נבלע כולו בהפסד המועבר, ונשארים 2,000 ₪. ב-2026 הרווח נטו של השנה הוא 11,000 ₪, ואחרי קיזוז היתרה מהעבר נשארים 9,000 ₪ חייבים.

בלי קיזוז, מיכל הייתה משלמת 25% על כל רווח בנפרד: 1,500 ₪, 2,500 ₪ ו-3,500 ₪, סך הכול 7,500 ₪. עם קיזוז היא משלמת 2,250 ₪. ההפרש, 5,250 ₪, הוא בדיוק 25% מסך ההפסדים שלה, 21,000 ₪.

יש תנאי אחד שמחזיק את כל הטבלה הזו: ההפסד של 2024 נשמר רק אם הוא מדווח. אם מיכל לא תגיש דוח שנתי ל-2024, ההפסד העודף לא יירשם ברשות המסים, והבנק ינכה ממנה מס מלא על הרווחים של 2025.

הבנק מקזז לבד? רק בתוך אותו חשבון

בתיק מסחר בבנק או בבית השקעות ישראלי, המערכת מנהלת ״מגן מס״ שוטף. כל הפסד ממומש נרשם, ורווח שמגיע אחריו באותה שנה מקוזז לפני ניכוי המס. מי שמכר ברווח בינואר, שילם מס, ואז מכר בהפסד ביוני, יראה בדרך כלל החזר מס לחשבון.

הקיזוז האוטומטי נעצר בגבולות החשבון. הפסד בבנק אחד לא יודע על רווח בבית השקעות אחר, ויתרת הפסד שלא נוצלה עד סוף השנה לא עוברת בהכרח הלאה בחשבון עצמו. כדי לקזז בין מוסדות, או להעביר הפסד לשנה הבאה, מגישים דוח שנתי למס הכנסה ומצרפים את האישור השנתי שכל מוסד שולח (טופס 867).

אצל ברוקר זר התמונה שונה מההתחלה. שם לא מנוכה מס ישראלי במקור, וכל החישוב, כולל הקיזוז, נעשה בדוח השנתי. על העיתוי ועל מקדמות כתבנו בנפרד במדריך מתי משלמים מס על מניות.

קיזוז הפסדים בסוף השנה: מתי מכירה בדצמבר הגיונית

כל סוף שנה חוזרת אותה שאלה: יש לי רווח ממומש של 16,000 ₪, ויש מניה אחרת שיושבת בהפסד של 8,000 ₪. למכור אותה עכשיו?

המתמטיקה המיידית ברורה. מכירה מממשת הפסד של 8,000 ₪ וחוסכת 2,000 ₪ מס השנה. אבל שני דברים נשכחים.

הראשון: אם קונים את אותה מניה בחזרה, מחיר הרכישה החדש נמוך יותר. ביום שתמכרו אותה ברווח, הרווח החייב יהיה גדול יותר בדיוק באותם 8,000 ₪. ברוב המקרים זו דחיית מס, לא חיסכון. דחייה שווה משהו, כי הכסף נשאר מושקע, אבל היא לא מתנה.

השני: בישראל אין כלל Wash Sale מפורש כמו בארה״ב, אבל לרשות המסים יש סמכות כללית להתעלם מעסקה מלאכותית. מכירה וקנייה חוזרת של אותו נייר באותה דקה, רק כדי לייצר הפסד, היא מהלך שכדאי לבדוק עם יועץ מס לפני שעושים אותו.

הדעה שלנו: קיזוז הוא כלי טוב כשהוא מלווה החלטה השקעתית שהייתה נכונה ממילא. מי שמוכר נכס שהוא מאמין בו רק בשביל 25% מההפסד, נותן לזנב המס לכשכש בכלב.

ועוד עניין טכני אחד. הקיזוז שייך לשנת המס שבה ההפסד מומש, ולכן מי שמתכנן מכירה בסוף השנה לא צריך להשאיר אותה ליום המסחר האחרון. כדאי לבדוק מול הבנק או הברוקר עד איזה מועד עסקה נרשמת בשנת המס הנוכחית, ולפעול כמה ימים לפני.

אינפלציה, מטבע חוץ והפסד שנראה כמו רווח

הרווח החייב במס הוא ריאלי, כלומר אחרי ניכוי עליית המדד, וההפסד נמדד באותו היגיון. בשנה עם אינפלציה גבוהה, מכירה בתמורה שווה למחיר הקנייה עשויה להיחשב הפסד ריאלי קטן.

בניירות ערך זרים החישוב נעשה בשקלים, ולכן שער הדולר נכנס לתמונה. אפשר להפסיד בדולרים ולצאת עם רווח בשקלים כשהדולר התחזק, או להפך. משקיעים רבים מגלים את זה רק בדוח השנתי. מחשבון המס על מניות עוזר לקבל כיוון ראשוני לפני שמגיעים לרואה החשבון.

טעויות שעולות כסף אמיתי

הטעות היקרה ביותר היא לא להגיש דוח בשנה של הפסד. מי שעובד רק מול בנק ישראלי לרוב לא חייב בדוח, ולכן מדלג עליו. בדיוק בשנה הזו הדוח שווה הכי הרבה.

טעות שנייה היא לספור הפסדים על הנייר. מניה שירדה ולא נמכרה לא מקזזת כלום.

שלישית, בלבול בין התיק האישי לבין מוצרים עטופים. הפסד בתוך קרן השתלמות, קופת גמל להשקעה או פוליסת חיסכון נשאר בתוך המוצר, ולא מקזז רווח בתיק המסחר שלכם.

ורביעית, איבוד מסמכים. בלי אישורי 867 ישנים קשה להוכיח הפסד משנים קודמות. שווה לשמור אותם בתיקייה אחת, גם כשזה נראה מיותר.

המדריך כמה מס משלמים על רווחים בשוק ההון מפרט את שיעורי המס עצמם, לפי סוג ההכנסה וסוג המשקיע.

שאלות נפוצות

האם אפשר לקזז הפסד ממניות מול המשכורת?

לא. הפסד הון מניירות ערך מקוזז מול רווחי הון, ובתנאים מסוימים מול דיבידנד וריבית מניירות ערך. הכנסה מעבודה לא נכנסת למשוואה, ולכן אין החזר על מס שנוכה מהתלוש בגלל הפסד בבורסה.

כמה זמן הפסד הון נשמר?

הפסד הון שלא נוצל עובר לשנים הבאות ללא הגבלת זמן, ומקוזז מול רווחי הון עתידיים. התנאי הוא שההפסד דווח לרשות המסים בדוח השנתי של השנה שבה נוצר.

האם חייבים להגיש דוח שנתי כדי לקזז?

בתוך אותו חשבון ובאותה שנה, הבנק מקזז לבד. כדי לקזז בין בנקים ובתי השקעות, מול ברוקר זר, או כדי להעביר הפסד לשנה הבאה, צריך דוח שנתי עם אישורי 867 מכל מוסד.

האם כדאי למכור בהפסד בסוף השנה רק כדי לחסוך מס?

לפעמים. אם ממילא רציתם לצאת מהנכס, מכירה לפני סוף השנה מקזזת רווחים שכבר מומשו. אם קונים בחזרה, ברוב המקרים זו דחיית מס ולא חיסכון, ומהלך כזה שווה בדיקה מול יועץ מס.

מי שרוצה ללמוד לנהל תיק השקעות שלם, כולל שיקולי מס ועיתוי מימוש, יכול להמשיך לקורס השקעות.

כל מצב אישי, במיוחד עם כמה חשבונות, ברוקר זר או הפסדים משנים קודמות, כדאי לבדוק מול רואה חשבון או יועץ מס לפני הגשת הדוח.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.