מס רווחי הון בישראל 2026: כמה משלמים, מתי ואיך מקזזים הפסדים

בקצרה: משקיע פרטי בישראל משלם 25% מס על הרווח הריאלי ממכירת מניות, קרנות סל, קרנות נאמנות ואג״ח. על רווח ריאלי של 10,000 ₪ המס הוא 2,500 ₪. בבנק או בבית השקעות ישראלי המס יורד אוטומטית ביום המכירה, ואצל ברוקר זר אתם מחשבים, מדווחים ומשלמים בעצמכם.

המס חל רק על רווח שמומש. בתיק מסחר רגיל אין פטור לפי גובה הרווח, כך שגם רווח של כמה מאות שקלים חייב במס. אלה השיעורים ליחיד בשנת המס 2026:

משקיע שקונה מניות בבורסה בתל אביב או בנאסד״ק כמעט אף פעם לא מגיע להחזקה מהותית. השיעור של 30% נוגע בעיקר לבעלי חברות פרטיות ולמייסדים.

הרווח הנומינלי הוא ההפרש בין מחיר המכירה למחיר הקנייה, אחרי עמלות. הרווח הריאלי הוא מה שנשאר אחרי שמנכים את עליית מדד המחירים לצרכן בתקופת ההחזקה. החלק שרק מפצה על האינפלציה לא ממוסה, והמס של 25% מחושב על השאר.

נניח שקניתם קרן סל ב-100,000 ₪ ומכרתם אותה כעבור כמה שנים ב-150,000 ₪. נניח גם, להמחשה בלבד, שהמדד עלה בתקופה הזו ב-10% בסך הכול.

בבנק ישראלי החישוב נעשה אוטומטית. בנייר ערך זר הרווח מחושב בשקלים, ולכן גם שער המטבע משפיע על הרווח החייב, לפעמים לטובתכם ולפעמים לא.

מכאן גם הבלבול סביב 15%. השיעור הזה חל על ריבית מפיקדונות ומאג״ח שקליים לא צמודים, ושם הוא מוטל על כל הריבית הנומינלית, כולל החלק שרק מפצה על האינפלציה. לרווח ממכירת מניות אין מסלול של 15%. לחישוב של עסקה משלכם יש מחשבון מס רווחי הון על מניות.

מס נוצר באירוע מס. בתיק השקעות רגיל יש שלושה כאלה:

• מכירה ברווח של מניה, קרן או אג״ח, כלומר מימוש.
• קבלת דיבידנד.
• קבלת ריבית מאג״ח או מפיקדון.

מניה שעלתה 80% ועדיין נמצאת בתיק לא מחייבת מס, וכל עוד לא מכרתם, כל הסכום ממשיך לצבור תשואה. לעומת זאת, מעבר מקרן נאמנות אחת לאחרת בתיק המסחר הוא מכירה לכל דבר. מכרתם יחידות בקרן אחת וקניתם בקרן אחרת, ואם היה רווח, ינוכה עליו מס. משקיעים רבים מגלים את זה רק כשהם רואים ניכוי מס אחרי מה שנראה להם כמו העברה פשוטה. בתוך קרן השתלמות או קופת גמל להשקעה החלפת מסלול השקעה לא יוצרת אירוע מס.

בבנק או בבית השקעות ישראלי המס על רווח הון מנוכה במקור ביום המכירה, והדיבידנד נכנס לחשבון כשהמס כבר ירד ממנו. לאורך השנה המערכת מנהלת ״מגן מס״: אם מכרתם ברווח בפברואר ובהפסד באוקטובר באותו חשבון, הבנק מחזיר בדרך כלל את המס שנוכה, עד גובה ההפסד. אחרי סוף השנה מגיע טופס 867, האישור השנתי על ההכנסות מניירות ערך ועל המס שנוכה.

אצל ברוקר זר אין ניכוי מס ישראלי במקור. הרווח מגיע לחשבון במלואו, והחובה לדווח ולשלם עוברת אליכם. במהלך השנה יש חובת דיווח ותשלום מקדמה על רווח הון שלא נוכה במקור, ולניירות ערך סחירים קיים מסלול של דיווח חצי שנתי. אחרי סוף השנה מגיעה ההתחשבנות המלאה בדוח השנתי, עם נספח רווח הון מניירות ערך סחירים (טופס 1322). את המועדים המדויקים בודקים מדי שנה באתר רשות המסים. מס שלא שולם בזמן צובר הפרשי הצמדה וריבית.

כך נראה רווח ריאלי של 40,000 ₪ בשני סוגי החשבונות:

סכום המס זהה, ומה שמשתנה הוא מי אחראי עליו. מי שמוכר ברווח אצל ברוקר זר יכול להעביר 25% מהרווח לחשבון נפרד כבר באותו שבוע, כדי שהכסף יחכה לדוח. שאר השיקולים בבחירה, כמו עמלות, פיקוח ונוחות, מפורטים במדריך איך לבחור ברוקר בישראל.

קיזוז הפסדים מקטין את הרווח שעליו משלמים מס. הכללים העיקריים:

• הפסד הון מקוזז קודם כול מול רווחי הון באותה שנת מס.
• הפסד שלא נוצל עובר לשנים הבאות בלי הגבלת זמן, ושם הוא מקוזז רק מול רווחי הון. הטענה שהפסד פג אחרי 7 שנים שגויה.
• באותה שנה, הפסד ממכירת ניירות ערך יכול לקזז גם דיבידנד וריבית שהתקבלו מניירות ערך, בתנאים שקובעת פקודת מס הכנסה. הפסד שהועבר משנה קודמת לא מקזז דיבידנד או ריבית.
• הפסד הון לא מקוזז מול משכורת או מול הכנסה מעסק.
• כדי שהפסד יעבור לשנים הבאות, מדווחים עליו בדוח השנתי של השנה שבה נוצר.

דוגמה באותה שנה. מימשתם רווח של 30,000 ₪ ממניה אחת והפסד של 12,000 ₪ מקרן אחרת. הרווח החייב יורד ל-18,000 ₪ והמס ל-4,500 ₪, במקום 7,500 ₪ בלי הקיזוז.

דוגמה בין שנים. ב-2025 סגרתם פוזיציה בהפסד של 20,000 ₪ ולא היו לכם רווחים, ודיווחתם על ההפסד. ב-2026 מימשתם רווח של 15,000 ₪. ההפסד מכסה את כל הרווח, הרווח החייב הוא 0 ₪ והמס 0 ₪. יתרת הפסד של 5,000 ₪ עוברת ל-2027.

בתוך חשבון אחד בבנק הקיזוז השוטף קורה לבד. קיזוז בין שני בנקים, בין בנק לברוקר זר או מול הפסד משנה קודמת נעשה רק בדוח השנתי. מכירה של פוזיציה מפסידה לפני סוף השנה כדי לממש את ההפסד היא מהלך מוכר, אבל היא עדיין החלטת השקעה שעולה עמלות, ולא כדאי לעשות אותה רק בשביל המס.

בבנק ישראלי המס נוכה בכל חשבון בנפרד. כשהתמונה השנתית הכוללת שלכם טובה פחות ממה שכל חשבון ראה לבד, נוצר החזר. המקרים הנפוצים:

• רווח בבנק אחד והפסד בבנק אחר או אצל ברוקר זר באותה שנה.
• הפסד משנה קודמת שדווח ועדיין לא נוצל.
• הפסד ממכירת ניירות ערך מול דיבידנד או ריבית שנוכה עליהם מס באותה שנה.
• מס שנוכה בחו״ל על דיבידנד ולא קיבל זיכוי בישראל.

את ההחזר מבקשים בדוח שנתי לרשות המסים. מצרפים את טופסי 867 מכל הבנקים ובתי ההשקעות, את הדוחות של הברוקר הזר ואת נספח רווח ההון (טופס 1322). אפשר להגיש דוח גם על שנים קודמות, בתוך התקופה שהחוק מאפשר, ולכן שווה לשמור את האישורים השנתיים. מי שיש לו כמה חשבונות והפסדים פזורים יחסוך זמן אם יעשה את החישוב עם רואה חשבון או יועץ מס.

על דיבידנד מחברה זרה מנוכה לרוב מס כבר במדינת המקור. השיעור בישראל הוא 25%, והמס הזר מוכר בדרך כלל כזיכוי מולו, כך שלא משלמים פעמיים על אותו סכום. כמה מנוכה בחו״ל ובאילו תנאים מקבלים זיכוי קובעת אמנת המס עם המדינה הספציפית, ולכן אין שיעור אחד שמתאים לכל המניות הזרות.

במניות אמריקאיות הברוקר יבקש טופס W-8BEN, שבו אתם מצהירים שאינכם תושבי ארה״ב, וכך מוחל עליכם שיעור האמנה. בבנק ישראלי הזיכוי מתבצע לרוב אוטומטית, ואצל ברוקר זר הוא נסגר בדוח השנתי.

עוד שני נושאים למי שמחזיק ניירות ערך בחו״ל. קרן סל צוברת, שמשקיעה את הדיבידנדים מחדש במקום לחלק אותם, דוחה את המס הישראלי על הדיבידנד עד המכירה. ומי שמחזיק מניות או קרנות אמריקאיות ישירות עשוי להיות חשוף למס עיזבון אמריקאי. את שני הנושאים כדאי לבדוק מול יועץ מס לפני השקעה גדולה. איך בונים בפועל השקעה בארה״ב מישראל מוסבר במדריך למניות אמריקאיות.

השיעור של 25% הוא ברירת המחדל לתיק אישי. בשני מוצרים עטופים הכללים שונים:

דוגמה. שכיר מרוויח 20,000 ₪ בחודש, מעל התקרה, ולכן ההפקדה המוטבת מחושבת על 15,712 ₪: 1,178 ₪ מהמעסיק ו-393 ₪ ממנו, 1,571 ₪ בחודש. בהנחת תשואה שנתית של 5%, להמחשה בלבד, אחרי 6 שנים יצטברו בקרן כ-131,610 ₪, מתוכם 113,126 ₪ הפקדות ו-18,484 ₪ רווח. אילו אותו רווח נוצר בתיק מסחר רגיל, ובהנחה שכולו ריאלי, המס עליו היה 4,621 ₪. בקרן ההשתלמות הוא פטור.

פירוט מלא על הפטור, על משיכה לפני הזמן ועל בחירת מסלול נמצא במדריך קרן השתלמות.

מס היסף בנוי משתי שכבות עם אותה תקרה, 721,560 ₪ בשנה. השכבה הראשונה היא 3% על כל ההכנסה החייבת שמעל התקרה, ממשכורת, מעסק ומהון. השכבה השנייה, מ-2025, היא עוד 2% רק על החלק של ההכנסות מהון (רווח הון, דיבידנד, ריבית, שכר דירה) שעובר בעצמו את התקרה. התקרה מוקפאת עד 2027.

דוגמה. שכירה עם הכנסה שנתית של 300,000 ₪ מוכרת השנה תיק ברווח ריאלי של 900,000 ₪. ההכנסה הכוללת שלה היא 1,200,000 ₪, ו-478,440 ₪ ממנה מעל התקרה, ולכן השכבה הראשונה היא 14,353 ₪. רווח ההון לבדו עובר את התקרה ב-178,440 ₪, ועליהם השכבה השנייה היא 3,569 ₪. סך מס היסף: 17,922 ₪, מעבר ל-225,000 ₪ מס רווחי הון רגיל. אילו הרווח היה 600,000 ₪ באותה משכורת, רווח ההון לבדו לא היה עובר את התקרה, ומס היסף היה 5,353 ₪, רק השכבה הראשונה.

מי שמתכנן מימוש גדול יכול לחשב מראש אם פיצול המכירה על פני שתי שנות מס משאיר יותר מההכנסה מתחת לתקרה.

רשות המסים רואה במטבע דיגיטלי נכס ולא מטבע. לכן רווח של משקיע פרטי ממכירת קריפטו ממוסה בדרך כלל כרווח הון, והחישוב נעשה בשקלים. גם החלפה של מטבע דיגיטלי אחד באחר, ולא רק המרה לשקלים, יכולה ליצור אירוע מס. הזירות הבינלאומיות לא מנכות מס ישראלי, ולכן הדיווח באחריותכם. מי שפעילותו נראית כמו עסק, בהיקף ובתדירות, עלול להיות ממוסה כהכנסה מעסק ולא כרווח הון.

• לחשוב שהמס על מניות הוא 15%. השיעור הזה שייך לריבית שקלית לא צמודה.
• לא לדווח על הפסד בשנה שבה נוצר, ואז לגלות שאי אפשר להעביר אותו לשנה הבאה.
• למשוך את כל הרווח מברוקר זר ולשכוח ש-25% ממנו שייכים לרשות המסים.
• להחליף קרנות בתיק המסחר כאילו זו העברה ולא מכירה.
• להניח שהמס שנוכה על דיבידנד זר זהה בכל מדינה.
• לבנות תיק חופשי לפני שבודקים אם ההפקדות לקרן ההשתלמות מגיעות לתקרה.
• לבצע מימוש גדול בלי לבדוק את תקרת מס היסף.
• לסחור במסחר יומי בהיקף גדול בלי לבדוק מראש אם הפעילות תיחשב עסק, שאז היא ממוסה במס שולי.

1. מפו את החשבונות: רשמו כל בנק, בית השקעות וברוקר זר שיש לכם, ומה מימשתם בכל אחד מהם השנה.
2. סכמו רווחים, הפסדים ודיבידנדים: לכל חשבון בנפרד, כולל המס שנוכה במקור בישראל והמס שנוכה בחו״ל.
3. בדקו הפסדים משנים קודמות: הפסדים שדיווחתם עליהם ועדיין לא נוצלו מקטינים את הרווח החייב השנה.
4. בדקו את תקרת מס היסף: אם ההכנסה הכוללת שלכם מתקרבת ל-721,560 ₪, חשבו אם מימוש נוסף השנה יעביר אתכם את התקרה.
5. בדקו את ההפקדות לקרן ההשתלמות: הפקדות עד התקרה שומרות על הפטור ממס רווחי הון.
6. החליטו אם להגיש דוח שנתי: ברוקר זר, כמה בנקים, הפסדים לקיזוז או מס זר לזיכוי הם סיבות להגיש דוח.

אם אתם רק בונים את התיק הראשון, את הבסיס של מה לקנות ואיך לפזר אפשר למצוא במדריך השקעות למתחילים. מי שרוצה ללמוד לנהל תיק בעצמו בצורה מסודרת יכול להמשיך לקורס שוק ההון.