למה אג״ח יכול לרדת אם הוא נחשב סולידי

ב-2022, כשבנקים מרכזיים בעולם ובנק ישראל העלו ריבית במהירות, משקיעים רבים גילו שקרן האג״ח ה״סולידית״ שלהם ירדה בשיעורים שהם ציפו לראות רק במניות. אג״ח נחשב סולידי כי אם מחזיקים אותו עד הפדיון והמנפיק לא נכשל, מקבלים את מה שהובטח. אבל המחיר שלו בדרך יכול לרדת, ובעיקר מארבע סיבות: עליית ריבית, הרעה באיכות האשראי של המנפיק, אינפלציה גבוהה מהצפוי ובעיות נזילות. סולידי פירושו פחות תנודתי ממניות, לא חסין מירידות.

ההבחנה בין ״לא אפסיד אם אחזיק עד הסוף״ לבין ״המחיר לא ירד״ היא בדיוק המקום שבו רבים מתבלבלים.

למה עליית ריבית מורידה את מחיר האג״ח?

נניח שקנית אג״ח ממשלתי שמשלם ריבית קבועה של 2% בשנה. חצי שנה אחר כך, בנק ישראל מעלה את הריבית, ואג״ח חדשים מונפקים בריבית של 4%. אף אחד לא ישלם לך את המחיר המלא על אג״ח שמשלם 2%, כשאפשר לקנות חדש שמשלם 4%. המחיר של האג״ח שלך יורד עד שהתשואה שהקונה מקבל דומה לזו שבשוק.

הרגישות לשינוי הריבית נמדדת במח״מ, משך החיים הממוצע. בקירוב, אג״ח עם מח״מ של 8 שנים יירד בכ-8% אם הריבית בשוק עולה באחוז אחד. אג״ח עם מח״מ של שנה יירד רק בכ-1%. הסבר מלא על המושג תמצאו במה זה מח״מ ולמה הוא חשוב באג״ח.

דוגמה מספרית: קצר מול ארוך

הנתונים היפותטיים ונועדו להמחשה בלבד. משקיע מחזיק 100,000 ₪ בכל אחת משלוש קרנות אג״ח, והריבית בשוק עולה בשני אחוזים.

החישוב הוא קירוב גס, ובפועל גם הקופונים שמתקבלים בדרך מקזזים חלק מהירידה. אבל הכיוון ברור: ככל שהאג״ח ארוך יותר, כך הוא רגיש יותר לריבית, וירידה של 20% ויותר באג״ח ממשלתי ארוך איננה תרחיש דמיוני.

הצד השני של המטבע: כשהריבית יורדת, האג״ח הארוך עולה הכי הרבה.

ולמי שמחזיק אג״ח זרים, יש סיבה חמישית: מטבע. אג״ח ממשלתי אמריקאי יכול להישאר יציב בדולרים, ובאותו זמן לרדת במונחי שקלים אם הדולר נחלש מול השקל. משקיע ישראלי שקנה אג״ח חו״ל כרכיב סולידי מגלה לפעמים שהתנודתיות בשקלים גבוהה בהרבה ממה שציפה. קרנות עם גידור מטבע מקטינות את הסיכון הזה, בתמורה לעלות הגידור.

ולמי שמחזיק אג״ח זרים, יש סיבה חמישית: מטבע. אג״ח ממשלתי אמריקאי יכול להישאר יציב בדולרים, ובאותו זמן לרדת במונחי שקלים אם הדולר נחלש מול השקל. משקיע ישראלי שקנה אג״ח חו״ל כרכיב סולידי מגלה לפעמים שהתנודתיות בשקלים גבוהה בהרבה ממה שציפה. קרנות עם גידור מטבע מקטינות את הסיכון הזה, בתמורה לעלות הגידור.

סיכון אשראי: כשהמנפיק נחלש

באג״ח קונצרני, של חברה ולא של מדינה, יש שכבה נוספת. אם מצב החברה מתדרדר, המשקיעים דורשים תשואה גבוהה יותר כדי להחזיק את החוב שלה, והמחיר יורד. זה קורה עוד לפני שיש חדלות פירעון, לפעמים רק בגלל הורדת דירוג או דוח חלש.

בבורסה לניירות ערך בתל אביב ראינו לאורך השנים הסדרי חוב של חברות שנחשבו יציבות, שבהם מחזיקי האג״ח קיבלו פחות ממה שהובטח, או קיבלו אותו מאוחר יותר. מכאן שני כללים מעשיים: פיזור בין מנפיקים רבים, והבנה שתשואה גבוהה במיוחד באג״ח קונצרני היא בדרך כלל פיצוי על סיכון, לא מתנה.

אג״ח ממשלתי ישראלי חשוף לסיכון אשראי נמוך בהרבה, אבל גם הוא מושפע משינויים בדירוג המדינה ובתפיסת הסיכון שלה, בעיקר דרך התשואות.

אינפלציה: האויב של האג״ח השקלי הלא צמוד

אג״ח שקלי לא צמוד משלם סכום קבוע בשקלים. אם האינפלציה גבוהה מהצפוי, הסכום הזה שווה פחות במונחים ריאליים, והשוק מתמחר את זה בירידת מחיר. בנוסף, אינפלציה גבוהה מביאה לרוב להעלאות ריבית, כך שהפגיעה כפולה.

אג״ח צמוד מדד מגן מפני הרכיב הזה, כי הקרן והקופונים מתעדכנים לפי מדד המחירים לצרכן. הוא עדיין חשוף לשינויים בריבית הריאלית, ולכן גם הוא יכול לרדת. יעד האינפלציה של בנק ישראל הוא 1% עד 3%, וכשהציפיות חורגות ממנו, ההבדל בין שני סוגי האג״ח מורגש מאוד.

נזילות ופדיונות: הסיכון של הקרנות

גם כשהאג״ח עצמם בסדר, קרן אג״ח יכולה לרדת בגלל לחץ פדיונות. כשמשקיעים רבים מושכים כסף בבת אחת, הקרן נאלצת למכור אג״ח בשוק שבו יש מעט קונים, ולעיתים במחיר נמוך מהשווי ההוגן. באג״ח קונצרניות קטנות ודלות מסחר זה בולט במיוחד.

זה גם ההבדל בין מחזיק אג״ח בודד עד הפדיון לבין מחזיק קרן. קרן אג״ח אין לה מועד פדיון אחד. היא מגלגלת את האג״ח כל הזמן, ולכן ה״אחזיק עד הסוף ואקבל את הכסף״ לא חל עליה באותה צורה.

אז איך משתמשים באג״ח בלי הפתעות?

ראשית, להתאים את המח״מ לאופק. כסף שנדרש בעוד שנתיים מתאים לאג״ח קצר או למק״מ, לא לאג״ח של עשרים שנה.

שנית, להפריד בין ממשלתי לקונצרני, ולזכור שהתשואה העודפת בקונצרני היא מחיר של סיכון.

שלישית, לפזר בין צמוד ללא צמוד אם לא ברור לאן הולכת האינפלציה.

ורביעית, לזכור שהאג״ח בתיק לא נועד להרוויח הכי הרבה אלא לייצב. גם אחרי 2022, לאורך תקופות ארוכות, האג״ח היו תנודתיים בהרבה פחות מהמניות, וזה עדיין התפקיד שלהם.

שאלות נפוצות

אם אחזיק את האג״ח עד הפדיון, האם הירידה במחיר משנה?

אם מדובר באג״ח בודד והמנפיק עומד בהתחייבויות, תקבל את הקרן והקופונים כפי שהובטחו, והירידה בדרך היא הפסד על הנייר. אבל יש לה מחיר הזדמנות: הכסף שלך מניב תשואה נמוכה מזו שבשוק. בקרן אג״ח, שאין לה מועד פדיון, המצב שונה.

למה קרן אג״ח ממשלתי ירדה אם המדינה לא בסיכון?

כי המחיר של אג״ח ממשלתי מושפע קודם כול מהריבית בשוק. כשהריבית עולה, גם אג״ח של מדינה יציבה יורד, ובמיוחד אם הוא ארוך. הסבר מפורט יש במה קורה לאג״ח כשהריבית עולה.

האם אג״ח עדיין מתאים לתיק סולידי?

כן, בתנאי שבוחרים את הסוג הנכון. אג״ח קצרים, מק״מ ואג״ח ממשלתי מפוזר מתאימים לתיק שמרני. אג״ח ארוך או קונצרני בדירוג נמוך הם כבר רכיב עם סיכון מהותי.

איך ממוסה רווח מאג״ח?

המיסוי תלוי בסוג האג״ח, צמוד או לא צמוד, ממשלתי או קונצרני, ישראלי או זר, ובסוג ההכנסה, ריבית או רווח ממכירה. הפסד ממכירה ניתן בדרך כלל לקיזוז מול רווחי הון. בכל מקרה ספציפי כדאי לבדוק עם רואה חשבון או יועץ מס.

מי שרוצה להבין איך משלבים אג״ח ומניות בתיק אחד יכול להעמיק בקורס השקעות.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.