למה רוב האנשים קונים ביוקר ומוכרים בזול

קרן שהניבה 30% בשנה אחת ומינוס 20% בשנה שאחריה הרוויחה בסך הכל כ-4% על פני השנתיים. אבל אם רוב הכסף של המשקיעים נכנס אליה רק אחרי השנה הטובה, המשקיע הממוצע בה הפסיד כסף. זה הלב של התשובה: רוב האנשים קונים ביוקר ומוכרים בזול לא כי הם טיפשים, אלא כי ההחלטה להיכנס נולדת מתשואה שכבר הייתה, וההחלטה לצאת נולדת מהפסד שכבר קרה.

במילים אחרות, אנחנו מגיבים לעבר ומשלמים עליו בעתיד.

למה אנחנו קונים דווקא אחרי עליות?

כי זה הרגע שבו הנכס נראה הכי בטוח. אחרי שנה של עליות, כל הסימנים מצביעים לאותו כיוון: הגרף עולה, החברים מספרים על רווחים, הכתבות מסבירות למה המגמה תימשך. קשה מאוד לקנות משהו שכולם שונאים, וקל מאוד לקנות משהו שכולם אוהבים.

הזיכרון הקצר עושה את השאר. תשואה של השנה האחרונה נחרטת כמו נתון על העתיד, למרות שהיא רק מספרת מה כבר קרה. מי שרואה מסלול שהניב 25% בשנה שעברה מרגיש שהוא מחמיץ משהו, והתחושה הזו חזקה יותר מכל ניתוח.

ויש גם בעיה של תזמון החיים. אנשים מתחילים להשקיע כשהם שומעים על השקעות, והם שומעים עליהן בעיקר אחרי תקופות טובות.

ולמה מוכרים אחרי ירידות?

אותו מנגנון, בכיוון ההפוך. אחרי ירידה חדה הגרף יורד, הכותרות מפחידות וכל מי שמסביב מדבר על עוד ירידות. מכירה נותנת הקלה מיידית, ובמקרה הזה ההקלה היא בדיוק הבעיה: היא מגיעה אחרי שהמחיר כבר ירד.

על הצד הרגשי של הרגעים האלה יש מדריך נפרד, ניהול פחד בזמן ירידות חדות. כאן חשוב להבין את התוצאה המספרית של הדפוס.

דוגמה: תשואת הקרן מול תשואת המשקיעים

נניח קרן מחקה מדד. בתחילת שנה א׳ יש בה 10,000 ₪ של משקיעים. היא עולה ב-30%. בעקבות התשואה היפה, בתחילת שנה ב׳ נכנסים אליה עוד 100,000 ₪ של כסף חדש. בשנה ב׳ היא יורדת ב-20%.

הקרן עצמה תציג תשואה מצטברת של כ-4% לשנתיים. המשקיעים כקבוצה השקיעו 110,000 ₪ ונשארו עם 90,400 ₪, הפסד של כ-18%. אותה קרן, אותה תקופה, שתי תוצאות הפוכות. ההבדל כולו נובע מתזמון הכסף.

זו התופעה שבספרות המקצועית מכונה פער התנהגותי: ההפרש בין מה שהמוצר הרוויח לבין מה שהאנשים שהחזיקו בו הרוויחו בפועל. הגודל שלו משתנה מתקופה לתקופה, אבל הכיוון שלו עקבי למדי.

איפה זה קורה אצל חוסכים ישראלים

לא צריך להיות סוחר יומי כדי ליפול בזה. הנה שלושה מקומות שבהם הדפוס מופיע בשקט:

בקרן השתלמות ובקופת גמל להשקעה, כשמעבירים את הכסף למסלול או לגוף שהוביל בטבלת התשואות של השנה שעברה. מעבר מסלול לא עולה מס, ולכן הוא קל לביצוע, וזה בדיוק מה שהופך אותו למפתה.

בתיק מסחר בבנק, כשקונים מניה או תחום חם אחרי שכבר עלה פי שניים, ומוכרים אותו אחרי שירד בחצי.

ובהחלטות על עיתוי. מי שיצא מהשוק ב-2022, כשגם המניות וגם האג״ח ירדו יחד, והחליט לחזור רק כשירגיש שוב בטוח, חזר בדרך כלל אחרי שחלק גדול מההתאוששות כבר קרה.

מה עוזר בפועל לשבור את הדפוס

הכלי הכי פשוט הוא להוציא את ההחלטה מהידיים. הפקדה חודשית קבועה, בהוראת קבע, קונה כל חודש באותו סכום, בלי לשאול איך השוק מרגיש. בחודשים יקרים היא קונה פחות יחידות, בחודשים זולים יותר. על הגרסאות המתוחכמות של השיטה הזו יש הרחבה באסטרטגיית DCA חכמה.

הכלי השני הוא חלוקת נכסים קבועה עם כלל איזון. מי שקבע 60% מניות ומאזן כשהמשקל חורג ביותר מכמה נקודות אחוז, נאלץ מכנית למכור קצת אחרי עליות ולקנות קצת אחרי ירידות. זה בדיוק ההפך מהדפוס שתיארנו.

השלישי הוא כלל אישי למעבר מסלולים: לא מחליפים מסלול או גוף מנהל רק בגלל תשואה של שנה אחת. בודקים דמי ניהול, מדיניות השקעה ותשואה לאורך חמש שנים לפחות, ומחליטים כשהשוק רגוע.

האם קנייה אחרי עלייה היא בהכרח טעות?

לא. זו הנקודה שהרבה כתבות על הנושא מפספסות. שוק מניות שעולה לאורך זמן נמצא לא מעט בשיאים חדשים, ומי שמפקיד כל חודש קונה חלק מהזמן גם בשיא. זה בסדר גמור.

הבעיה היא לא המחיר עצמו. הבעיה היא כשהעלייה היא הסיבה לקנייה, וכשהסכום שנכנס גדל בגלל שהמחיר עלה. קנייה קבועה שמתרחשת במקרה בשיא היא חלק מתוכנית. קנייה גדולה שמתרחשת בגלל השיא היא תגובה.

אותו דבר לגבי מכירה. מכירה אחרי ירידה יכולה להיות נכונה אם הצרכים השתנו, אם הכסף נדרש בקרוב או אם הסיבה שבגללה קנית כבר לא קיימת. היא בעייתית כשהסיבה היחידה היא הירידה.

שאלות נפוצות

למה תשואת הקרן שונה מהתשואה שקיבלתי?

תשואת הקרן מחושבת כאילו הכסף היה בה כל התקופה. התשואה שלך תלויה במתי הפקדת ובמתי משכת. אם נכנסת אחרי עלייה או יצאת אחרי ירידה, התוצאה שלך תהיה נמוכה מזו שמתפרסמת.

האם כדאי לעבור למסלול שהניב הכי הרבה בשנה שעברה?

תשואה של שנה אחת אומרת מעט מאוד על השנה הבאה. כדאי לבחון תקופה ארוכה, דמי ניהול ומדיניות השקעה שמתאימה לטווח שלך. מעבר מסלול אמנם פטור ממס, אבל מעברים תכופים בעקבות תשואות קודמות הם גרסה שקטה של קנייה ביוקר.

איך יודעים אם אני נוטה לדפוס הזה?

אפשר לבדוק את ההיסטוריה שלך: מתי הגדלת הפקדות, מתי עצרת ומתי החלפת מסלול, ולהשוות לתנועות השוק באותן תקופות. אם השינויים שלך מגיעים באופן קבוע אחרי תנועה חדה, זה סימן ברור.

האם הפקדה חודשית קבועה פותרת את הבעיה לגמרי?

היא פותרת את רוב החלק של הקנייה, אבל לא את החלק של המכירה. מי שמפקיד כל חודש ובשפל מפסיק או מושך, חוזר לאותו דפוס. לכן ההוראה הקבועה עובדת הכי טוב יחד עם כלל כתוב על מתי כן מותר לשנות.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.