DCA, ממוצע עלות דולרי: איך עובדת הפקדה חודשית קבועהדוגמה מספרית מול השקעה חד פעמית, גרסאות חכמות ובאיזה מוצר להפקיד בישראל

בקצרה: DCA, או ממוצע עלות דולרי, הוא הפקדה חודשית של סכום קבוע לאותה השקעה, בלי לנסות לנחש מתי השוק בשפל. כשהמחיר יורד הסכום קונה יותר יחידות, וכשהמחיר עולה פחות, כך שמחיר הקנייה הממוצע שלכם יוצא נמוך מהממוצע של המחירים באותה תקופה. היתרון הגדול של השיטה הוא התנהגותי: היא מוציאה את ההחלטה מהרגע הרגשי.

רוב החוסכים בישראל כבר עושים DCA בלי לקרוא לזה בשם. ההפקדה החודשית לפנסיה ולקרן ההשתלמות היא בדיוק זה: סכום קבוע, בכל חודש, בלי קשר לכותרות. ההבדל בתיק עצמאי הוא שאתם צריכים להגדיר את ההפקדה בעצמכם ולא לבטל אותה בחודש הראשון שבו השוק נראה מפחיד.

המונח מוסבר גם במילון המונחים: ממוצע עלות דולרי. כדי לראות כמה הפקדה חודשית שלכם יכולה להצטבר, אפשר להשתמש במחשבון DCA.

נניח הפקדה של 1,500 ₪ בכל חודש, במשך 6 חודשים, לקרן שמחיר היחידה שלה זז בשני תרחישים. המחירים בדויים לחלוטין, להמחשה בלבד. בתרחיש א השוק יורד ומתאושש. בתרחיש ב הוא עולה בהתמדה.

עכשיו נשווה למי שהשקיע את כל 9,000 ₪ בבת אחת בחודש הראשון, במחיר 100:

בתרחיש א ההפקדות קנו הרבה יחידות בחודשים הזולים, ומחיר הקנייה הממוצע יצא 89.6, נמוך מממוצע המחירים. בתרחיש ב ההשקעה החד פעמית ניצחה, כי כל הכסף נכנס במחיר הנמוך ביותר של התקופה. בשני התרחישים מחיר הקנייה הממוצע ב-DCA נמוך מממוצע המחירים, וזו תכונה מתמטית של השיטה. מכאן לא נובע שהיא תרוויח יותר מהשקעה חד פעמית, כפי שתרחיש ב מראה.

הדוגמה מראה את הכלל הכללי. בשוק שעולה לאורך זמן, השקעה מיידית של סכום שכבר קיים נוטה בממוצע להקדים את הפריסה, פשוט כי הכסף עובד יותר זמן. היתרון של הפריסה הוא בעיקר רגשי: היא מקטינה את החרטה אם השוק יורד יום אחרי שהשקעתם הכול.

שני מצבים שונים לגמרי:

• כסף שמגיע מהמשכורת: אין כאן בחירה אמיתית. אי אפשר להשקיע היום את המשכורות של השנה הבאה, ולכן הפקדה חודשית היא הדרך הטבעית.
• סכום גדול שכבר בידיים: ירושה, מכירת דירה או בונוס. כאן מדובר בהחלטה. מי שיודע שירידה מיד אחרי ההשקעה תגרום לו למכור, יכול לפרוס את הכניסה על פני כמה חודשים, לא כמה שנים.

וכשהכסף נדרש בקרוב, DCA לא עוזר. הוא לא הופך נכס מסוכן לבטוח, רק מפזר את נקודות הכניסה. כסף לטווח קצר שייך לפיקדון או לקרן כספית.

הכוח האמיתי של הפקדה חודשית מגיע מהזמן. הטבלה מציגה שווי משוער בהנחת תשואה שנתית של 5%, להמחשה בלבד, לפני מס ודמי ניהול. בסוגריים: סך הסכום שהופקד.

שימו לב לעמודה של 30 שנה: רוב השווי בה הוא תשואה שנצברה על תשואה, לא הפקדות. זו ריבית דריבית. בטבלה, 1,000 ₪ בחודש במשך 30 שנה מגיעים ל-832,259 ₪, קרוב ל-2,000 ₪ בחודש במשך 20 שנה (822,067 ₪), אף שהופקד פחות. לכן עשר שנים של התחלה מוקדמת שוות לא מעט. התשואה בפועל יכולה להיות גבוהה או נמוכה מההנחה, ויהיו שנים שליליות בדרך.

גרסה שכדאי להיזהר ממנה היא DCA שמותנה בתחזיות או בניתוח טכני. ברגע שההפקדה תלויה בדעה על השוק, חוזרת בדיוק הבעיה שהשיטה נועדה לפתור.

המוצר שבו מפקידים משפיע על העלויות ועל המס לא פחות מהשיטה.

בתיק מסחר, עמלת מינימום לפעולה יכולה לאכול חלק ניכר מהפקדה קטנה. כדאי לבדוק את מבנה העמלות מול הבנק או הברוקר, ולפעמים לקנות פעם ברבעון במקום כל חודש. על מס על רווחים בתיק עצמאי יש הרחבה במדריך למס רווחי הון.

1. קובעים סכום שאפשר לעמוד בו גם בחודש חלש. עדיף סכום צנוע שלא נעצר מאשר סכום גדול שמתבטל אחרי חצי שנה.
2. בוחרים מוצר אחד או שניים, רחבים וזולים, למשל קרן מחקה מדד.
3. מגדירים הוראת קבע ליום שאחרי המשכורת.
4. מחליטים מראש מה עושים בירידה: ממשיכים כרגיל, או מפעילים תוספת מקופה נפרדת.
5. פעם בשנה בודקים את הסכום ומעלים אותו אם השכר עלה. לא בודקים את התיק כל יום.

מי שרוצה ללמוד לבנות שיטת השקעה פסיבית שלמה, מבחירת המדד ועד ניהול התיק לאורך שנים, ימצא את זה בקורס השקעה פסיבית.