הבעיה
הבלוקצ'יין של ביטקוין מעבד מעט עסקאות בכל בלוק, ושפת התסריטים שלו מוגבלת בכוונה. זה הופך אותו לבטוח ופשוט, אבל גם לקשה לבנות עליו אפליקציות מורכבות, כמו הלוואות או מסחר מבוזר. רשתות "שכבה שנייה" (Layer 2) מנסות לפתור את זה: הפעילות מתבצעת מחוץ לשרשרת הראשית, והתוצאות מעוגנות בה.
Stacks
לפי התיעוד הרשמי של Stacks:
- מה זה: רשת שכבה שנייה על ביטקוין, שמתארת את עצמה כמהירה, זולה ונוחה למפתחים, ושיורשת את האבטחה של ביטקוין.
- חוזים חכמים: כתובים בשפה ייעודית בשם Clarity.
- עיגון: הרשת מעוגנת לביטקוין, כך שההיסטוריה שלה נשענת על הבלוקצ'יין של ביטקוין.
- sBTC: גרסה של ביטקוין שאפשר להשתמש בה בתוך הרשת, למשל כבטוחה.
BitVM
לפי אתר הפרויקט:
- מה זה: שיטה לבטא חוזים כלליים ("טיורינג-שלמים") על ביטקוין בלי לשנות את כללי הקונצנזוס של הרשת.
- העיקרון: החישוב לא מתבצע על הבלוקצ'יין. צד אחד טוען שחישוב מסוים נותן תוצאה מסוימת, וכל אחד יכול להגיש "הוכחת הונאה" ולהעניש אותו אם הטענה שגויה.
- השימוש: תשתית לגשרים בין ביטקוין לרשתות שכבה שנייה, בדומה ל-"Optimistic Rollups" באתריום.
- מי: את המאמר כתב רובין לינוס, וכיום הפרויקט מתוחזק על ידיו ועל ידי מפתחים נוספים.
השאלה הכלכלית
- הכנסות הכורים: הכורים מקבלים תגמול על כל בלוק, והתגמול נחתך בחצי בערך כל ארבע שנים. בטווח הארוך האבטחה של הרשת תלויה יותר בעמלות. תומכי ה-L2 טוענים שפעילות בשכבה השנייה תגדיל את הביקוש למקום בבלוקים, ולכן את העמלות.
- סיכוני גשר: כדי להשתמש בביטקוין ברשת אחרת, צריך "לנעול" אותו ולקבל ייצוג שלו. הגשרים האלה הם נקודת תורפה מוכרת בעולם הקריפטו.
- סיכון טכנולוגי: חלק מהפתרונות חדשים ועדיין לא נבדקו לאורך זמן.
השיעור
כשפרויקט אומר שהוא "יורש את האבטחה של ביטקוין", כדאי לשאול מה בדיוק מאובטח: האם אפשר להוציא את הכסף גם אם מפעילי הרשת נעלמים? התשובה משתנה בין פרויקטים, והיא קובעת את רמת הסיכון.
המידע בכתבה מבוסס על התיעוד של Stacks ואתר BitVM ונועד ללמידה בלבד. הוא אינו ייעוץ השקעות.
