מה הבנקים מבקשים
לפי The Economic Times, שפרסם ב-5 בפברואר 2026 ידיעה של רויטרס על בסיס חמישה מנהלי מחלקות השקעות (Treasury) בבנקים:
- גמישות בתיק האג"ח: אפשרות רחבה יותר להעביר אג"ח בין התיק המוחזק לפדיון (HTM) לתיק המסחר, ולמכור מהתיק המוחזק לפדיון גם מעבר לאג"ח שמוצעות לבנק המרכזי במסגרת פעולות השוק הפתוח.
- דחיית כללי נזילות: הבנקים מבקשים לדחות את כללי יחס כיסוי הנזילות (LCR) החדשים, שנכנסים לתוקף ב-1 באפריל. בין היתר, הכללים מחייבים כרית של 2.5% על פיקדונות שקשורים לערוצים דיגיטליים.
- יתרת הרזרבה: הבנקים מבקשים שחלק מיחס הרזרבה (CRR), שעומד היום על 3% מהפיקדונות, ייחשב כנכס נזיל באיכות גבוהה.
- פיקדונות ארוכים: אפשרות להנפיק תעודות פיקדון (CD) לשלוש שנים במקום עד שנה.
למה עכשיו
לפי הדיווח, ה-RBI הוריד את הריבית ב-125 נקודות בסיס מאז פברואר 2025, אבל תשואת האג"ח הממשלתית ל-10 שנים נשארה קרוב לרמתה בשנה הקודמת. ההתערבויות של הבנק המרכזי בשוק המט"ח ספגו נזילות רבה ברופי, ולכן הבנקים חסרים כסף. מאז אפריל 2024, מכירה מהתיק המוחזק לפדיון מחייבת אישור דירקטוריון ואישור של ה-RBI. לפי סוחרים שצוטטו בידיעה, זה גורם לבנקים, בעיקר הממשלתיים, להסס לקנות אג"ח, ותורם לעליית התשואות.
השיעור: מוחזק לפדיון מול מסחר
בנק יכול לסווג אג"ח בתיק "מוחזק לפדיון". שם האג"ח לא משוערכות לפי מחיר השוק, ולכן תנודות המחיר לא פוגעות ברווח. החיסרון הוא שקשה למכור אותן. בתיק המסחר האג"ח משוערכות כל יום, ולכן ירידת מחירים מופיעה מיד בדוחות. כשהרגולטור מגביל את המעבר בין התיקים, הבנקים נזהרים יותר בקניית אג"ח, וזה יכול להשפיע על התשואות ועל עלות הגיוס של הממשלה.
המידע בכתבה מבוסס על דיווח The Economic Times (רויטרס) ונועד ללמידה בלבד. הוא אינו ייעוץ השקעות.
