יחס שוטף

קטגוריה: ניתוח מתקדם

הגדרה

היחס השוטף (Current Ratio) הוא מדד פיננסי מרכזי המשמש להערכת יכולתה של חברה לעמוד בהתחייבויותיה לטווח הקצר, כלומר, התחייבויות שמועד פירעונן הוא בתוך שנה אחת. הוא מחושב על ידי חלוקת סך הנכסים השוטפים של החברה בסך ההתחייבויות השוטפות שלה. נכסים שוטפים כוללים מזומנים, שווי מזומנים, השקעות לטווח קצר, חייבים, ומלאי.

התחייבויות שוטפות כוללות חובות לספקים, חובות לבנקים לטווח קצר, והוצאות שהצטברו אך טרם שולמו. יחס שוטף גבוה מצביע על יכולת טובה יותר של החברה לפרוע את חובותיה השוטפים, בעוד יחס נמוך עלול לאותת על קשיי נזילות פוטנציאליים.

דוגמה

לחברה 'אלפא בע"מ' יש נכסים שוטפים בסך 1,500,000 ש"ח והתחייבויות שוטפות בסך 750,000 ש"ח. היחס השוטף יחושב כך: 1,500,000 ש"ח / 750,000 ש"ח = 2.0. משמעות הדבר היא שלחברה יש 2 שקלים של נכסים שוטפים עבור כל שקל של התחייבויות שוטפות.

איך מחשבים יחס שוטף

הנוסחה פשוטה: יחס שוטף = נכסים שוטפים ÷ התחייבויות שוטפות. שני הנתונים מופיעים במאזן של החברה (בדוחות הכספיים הוא נקרא "דוח על המצב הכספי"), כל אחד בשורת סיכום משלו.

"שוטף" פירושו כל מה שצפוי להפוך למזומן, או להיפרע, בתוך שנה מתאריך המאזן.

נכסים שוטפים: מזומנים ושווי מזומנים, השקעות לזמן קצר, לקוחות (חייבים), מלאי והוצאות מראש.
התחייבויות שוטפות: ספקים, אשראי בנקאי לזמן קצר, חלויות שוטפות של הלוואות ושל אגרות חוב, והוצאות שנצברו וטרם שולמו.

איך לקרוא את התוצאה

אין מספר אחד שהוא "טוב" לכל החברות. היחס מלמד בעיקר כשמשווים אותו לחברות מאותו ענף ולנתונים של אותה חברה ברבעונים קודמים. כקו מנחה כללי:

מתחת ל-1: ההתחייבויות לשנה הקרובה גדולות מהנכסים שיהפכו למזומן באותה תקופה. זה סימן שדורש בדיקה, אבל לא בהכרח מצוקה: רשתות קמעונאות מוכרות מלאי במהירות ומשלמות לספקים בתנאי אשראי ארוכים, ולכן פועלות לא פעם עם יחס נמוך מ-1.
בין 1 ל-2: טווח נפוץ בחברות תעשייה ומסחר.
מעל 2 עד 3: נזילות גבוהה. מצד שני, ייתכן שהחברה מחזיקה הרבה מזומן שלא מושקע, או מלאי שלא נמכר.

דוגמה: שתי חברות, אותו יחס, מצב שונה

לשתי חברות יש נכסים שוטפים של 10 מיליון ₪ והתחייבויות שוטפות של 5 מיליון ₪, כלומר יחס שוטף של 2 בשתיהן.

בחברה א', 6 מיליון ₪ מהנכסים השוטפים הם מזומן ומיליון ₪ בלבד מלאי. בחברה ב', 8 מיליון ₪ הם מלאי. אם מוציאים את המלאי מהחישוב (זה היחס המהיר), חברה א' מגיעה ל-1.8 וחברה ב' ל-0.4 בלבד: כדי לשלם לספקים היא צריכה קודם למכור את הסחורה. לכן כדאי לבדוק את היחס השוטף יחד עם היחס המהיר.

איפה מוצאים את הנתונים בחברות ישראליות

חברות ציבוריות בישראל מפרסמות דוחות כספיים רבעוניים ושנתיים במערכת מגנא של רשות ניירות ערך ובאתר מאיה של הבורסה לניירות ערך בתל אביב. במאזן מחפשים את השורות "סך הכל נכסים שוטפים" ו"סך הכל התחייבויות שוטפות" ומחלקים ביניהן.

בבנקים ובחברות ביטוח המאזן לא מחולק לשוטף ולא שוטף, ולכן היחס השוטף לא רלוונטי לניתוח שלהם.

מגבלות וטעויות נפוצות

תמונת מצב של יום אחד: היחס מחושב לתאריך המאזן בלבד, ובעסק עונתי הוא יכול להשתנות מאוד בין רבעונים.
איכות הנכסים לא נראית במספר: מלאי מיושן או לקוחות שלא משלמים נספרים במלואם.
ייפוי לפני סוף רבעון: פירעון הלוואה קצרה ממש לפני תאריך המאזן משפר את היחס זמנית.
השוואה בין ענפים שונים מטעה: יחס של 0.9 ברשת שיווק ויחס של 0.9 בחברת תעשייה מספרים סיפורים שונים.

שאלות נפוצות

מה נחשב יחס שוטף טוב?

אין רף אחד. בחברות תעשייה ומסחר יחס של 1 עד 2 נפוץ, אבל הדרך הנכונה היא להשוות לחברות מאותו ענף ולמגמה של החברה עצמה לאורך כמה רבעונים.

מה ההבדל בין יחס שוטף ליחס מהיר?

היחס המהיר מוציא מהחישוב את המלאי, כי מלאי לא תמיד אפשר להפוך למזומן במהירות. הוא מחמיר יותר, ומראה אם החברה יכולה לעמוד בהתחייבויות הקרובות בלי למכור סחורה.

האם יחס שוטף מתחת ל-1 אומר שהחברה בבעיה?

לא בהכרח. חברות שמוכרות במזומן ומשלמות לספקים באשראי, כמו רשתות קמעונאות, פועלות כך באופן קבוע. זה כן סימן לבדוק את תזרים המזומנים ואת מועדי פירעון החוב.

למה אין יחס שוטף לבנקים?

המאזן של בנק לא מחולק לנכסים והתחייבויות שוטפים ולא שוטפים, כי כמעט כל הפעילות שלו היא כספית. את הנזילות של בנקים מודדים במדדים ייעודיים, כמו יחס כיסוי הנזילות.

מושגים קשורים

למידה מורחבת

תוכן חינוכי בלבד, אינו ייעוץ השקעות.