תיק שלוש קרנות: הגרסה הישראלית
תיק שלוש קרנות הוא שיטה שהפכה פופולרית בפורום Bogleheads האמריקאי: קרן על כל שוק המניות בארה״ב, קרן על מניות בשאר העולם, וקרן על אג״ח. למשקיע ישראלי הגרסה המתאימה נראית קצת אחרת: מדד מניות עולמי, מדד מניות ישראלי כמו ת״א 125, ואג״ח ממשלתיות ישראליות. שלוש קרנות, דמי ניהול נמוכים, ותחזוקה של פעם בשנה.
הכוח של השיטה הוא לא בבחירת הקרנות. הוא בכך שאין כמעט מה לשנות.
מה זה תיק שלוש קרנות ולמה הוא עובד?
תיק שלוש קרנות (Three-Fund Portfolio) מחזיק כמעט את כל שוקי המניות והאג״ח בשלושה מוצרי מדד בלבד. הוא עובד כי הוא מפוזר מאוד, זול מאוד, וקשה לקלקל אותו בהחלטות רגשיות. במקום לנחש איזו מניה או איזה סקטור יצליחו, מחזיקים את כולם במשקל שהשוק קובע.
מה שנשאר להחליט הוא רק היחס בין מניות לאג״ח, והיחס בין העולם לישראל. שתי ההחלטות האלה קובעות את רוב הסיכון והתשואה של התיק.
למה הגרסה האמריקאית לא מתאימה כמו שהיא למשקיע ישראלי?
שלוש סיבות. הראשונה היא מטבע: אג״ח אמריקאיות בדולרים לא מייצבות תיק של מי שההוצאות שלו בשקלים, כי הדולר עצמו זז מול השקל. רכיב הביטחון בתיק צריך להיות במטבע שבו תחיו.
השנייה היא הטיית הבית. משקיע אמריקאי מחזיק את ארה״ב כרכיב נפרד כי זה השוק שלו. לישראלי, ארה״ב היא חלק ממדד עולמי, והשוק המקומי הוא ת״א.
השלישית היא מס. קרנות שרשומות בארה״ב חשופות למס עיזבון אמריקאי מעל 60,000 דולר, ולכן ישראלים רבים מעדיפים קרנות איריות או מוצרים שנסחרים בתל אביב.
איך נראה תיק שלוש קרנות ישראלי?
| רכיב | מה הוא מחזיק | התפקיד בתיק | סוג מוצר |
|---|---|---|---|
| מניות עולם | אלפי חברות במדינות מפותחות ומתעוררות | מנוע הצמיחה | קרן על מדד כל-עולמי, אירית או מחקה בת״א |
| מניות ישראל | 125 החברות הגדולות בבורסה בתל אביב | חשיפה מקומית בשקלים | קרן סל או מחקה על ת״א 125 |
| אג״ח ישראל | אג״ח ממשלתיות, שקליות וצמודות מדד | ריכוך ירידות ונזילות | קרן סל על מדד אג״ח ממשלתיות |
רכיב המניות העולמי יכול להיות מדד כמו FTSE All-World או MSCI ACWI. על ההבדלים ביניהם הרחבנו בהשוואה בין VT ל-ACWI. ברכיב האג״ח, מדד ממשלתי כללי מחזיק גם אג״ח שקליות וגם צמודות מדד, וזה פיזור טבעי מול אינפלציה. על בחירת קרן אג״ח יש מדריך נפרד: קרן סל אג״ח.
כמה לשים בכל רכיב? דוגמה מספרית
אין יחס אחד נכון, אבל יש היגיון. היחס בין מניות לאג״ח תלוי באופק ובכמה ירידה אתם מסוגלים לסבול בלי למכור. היחס בין עולם לישראל תלוי בכמה אתם כבר חשופים לישראל דרך המשכורת, הדירה והפנסיה.
נניח שאבי, בן 38 מפתח תקווה, מחזיק 250,000 ₪ ורוצה תיק מאוזן לטווח של 15 שנה ויותר. הוא בוחר 60% מניות עולם, 20% מניות ישראל ו-20% אג״ח ממשלתיות:
- 150,000 ₪ במדד עולמי
- 50,000 ₪ בת״א 125
- 50,000 ₪ באג״ח ממשלתיות
בשנה רעה שבה המניות יורדות ב-30% והאג״ח לא זזות, התיק יורד בכ-24%, כ-60,000 ₪. אם הירידה הזאת תגרום לאבי למכור, התיק שלו אגרסיבי מדי, וכדאי להגדיל את האג״ח עוד לפני שזה קורה.
איפה להחזיק את התיק: חשבון מסחר, קרן השתלמות או קופת גמל להשקעה?
אותו תיק יכול לשבת במסגרות שונות, והמס משנה את התוצאה. בחשבון מסחר רגיל, נכון ל-2026, רשות המסים גובה מיחיד 25% על הרווח הריאלי בכל מכירה. בקרן השתלמות, אחרי שש שנים הרווח פטור ממס עד תקרת ההפקדה המוטבת, שמתעדכנת מדי שנה וכדאי לבדוק באתר רשות המסים. בקופת גמל להשקעה, משיכה כקצבה אחרי גיל 60 פטורה, ומשיכה חד פעמית ממוסה ב-25% על הרווח הנומינלי.
בקרנות השתלמות ובקופות גמל להשקעה אי אפשר לבחור כל קרן סל, אבל אפשר לבחור מסלולים: מסלול מניות, מסלול עוקב מדדים, מסלול אג״ח. שילוב של שניים או שלושה מסלולים יוצר תיק דומה מאוד. בחשבון מסחר יש יותר שליטה, ויותר מס בדרך.
איזון מחדש: הפעולה היחידה שדורשת משמעת
המשקלות זזים עם השוק. נניח שבשנה טובה המניות בעולם עלו 20%, ת״א עלה 5% והאג״ח 3%. התיק של אבי שווה כעת כ-284,000 ₪, ומניות העולם הן כבר כ-63% ממנו במקום 60%.
איזון מחדש (Rebalancing) מחזיר את התיק ליחס המקורי. בחשבון חייב במס, הדרך היעילה היא להפנות הפקדות חדשות לרכיב שנשאר מאחור, בלי למכור ובלי לשלם מס. פעם בשנה, או כשרכיב סוטה ביותר מ-5 נקודות אחוז, זה מספיק.
החלק הקשה הוא פסיכולוגי: איזון אומר לקנות את מה שירד ולמכור את מה שעלה. בדיוק ההפך ממה שמתחשק.
מתי תיק שלוש קרנות לא מספיק?
למי שצריך את הכסף בתוך שנתיים-שלוש, לדירה או ללימודים, מקומו של הכסף הזה בפיקדון או בקרן כספית ולא בתיק מניות. גם מי שיש לו הכנסה מאוד תלויה בענף אחד, למשל עובד הייטק עם אופציות, צריך לחשוב על הריכוז הזה לפני שהוא מוסיף עוד חשיפה דומה. והמשקיע שנהנה לנתח חברות ימצא את התיק משעמם. זה בסדר: אפשר להחזיק ליבה של שלוש קרנות ולצידה נתח קטן לבחירות אישיות.
שאלות נפוצות
למה לא להחזיק רק S&P 500?
S&P 500 הוא 500 חברות בארה״ב בלבד. מדד עולמי כולל גם אירופה, יפן, שווקים מתעוררים ועוד, ומפחית תלות בכלכלה אחת. בעשור שבו ארה״ב מובילה זה נראה מיותר, ובעשור שבו היא מפגרת זה נראה חכם.
כמה ישראל כדאי לשים ברכיב המקומי?
במדדים העולמיים ישראל פחות מאחוז אחד, אבל רוב ההוצאות שלכם בשקלים. נתח של רבע עד שליש מהמניות הוא נקודת פתיחה סבירה לבחינה. פירוט על המדד המקומי יש במדריך מדד ת״א 35 והקרנות שעוקבות אחריו.
האם צריך לאזן את התיק כל חודש?
לא. איזון תכוף מוסיף עמלות ומס בלי תועלת ברורה. פעם בשנה, או כשרכיב סוטה משמעותית מהיעד, מספיק לרוב המשקיעים.
האם אפשר לבנות את התיק עם 500 ₪ בחודש?
כן, אבל כדאי לבדוק את עמלת המינימום בחשבון. בסכומים קטנים לפעמים עדיף לקנות רכיב אחד בכל חודש, לפי מה שנשאר מאחור, במקום לפצל כל הפקדה לשלוש.
מי שרוצה לבנות תיק פסיבי כזה בעצמו ולהבין כל רכיב בו, יכול ללמוד את זה בקורס שוק ההון וההשקעות.
המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.