מה פרסם ה-ECB
לפי הבלוג של הבנק המרכזי האירופי, ב-13 בפברואר 2026, בפוסט של שבעה כלכלנים מהבנק:
- גודל הענף: הנכסים המנוהלים בענף ניהול הנכסים באירופה כמעט הוכפלו בעשור האחרון, ועברו 20 טריליון אירו. הענף גדל בקצב של פי שלושה בערך מזה של הבנקים, שמחזיקים יותר מ-39 טריליון אירו.
- ריכוזיות: 10 עד 15 קבוצות ניהול נכסים מנהלות כ-6.3 טריליון אירו, יותר ממחצית הנכסים של קרנות גוש האירו. לשם השוואה, 15 הבנקים הגדולים בפיקוח ישיר של ה-ECB מחזיקים כ-8 טריליון אירו, פחות משליש מנכסי הבנקים בגוש.
- אירלנד ולוקסמבורג: רוב הקרנות של הקבוצות האלה רשומות בשתי המדינות. כ-90% מהמשקיעים בקרנות האיריות והלוקסמבורגיות הם זרים.
הבעיה לפי הכותבים
- נקודות עיוורות: גם מנהלי הנכסים הגדולים ביותר מפוקחים רק ברמה הלאומית. מפקח לאומי עלול להתעלם מהשפעות על מדינות אחרות. מנגד, המדינות שעלולות להיפגע אינן מפקחות על הקרנות הרלוונטיות.
- הדבקה: כשמשקיעים רבים פודים בבת אחת, הקרנות נאלצות למכור נכסים מהר, וזה עלול להחריף את הלחץ בשווקים. הכותבים מזכירים את הטלטלה של מרץ 2020, כשבנקים מרכזיים נאלצו להתערב.
- קשר לבנקים: רבות מקבוצות ניהול הנכסים קשורות לבנקים או לחברות ביטוח, ולכן בעיה בקרנות יכולה לעבור גם למערכת הבנקאית.
ההצעה
הכותבים מציעים לתת לרשות ניירות הערך והשווקים האירופית (ESMA) לתאם "קולגיות פיקוח" ל-10 עד 15 הגופים הגדולים. בכל קולגיה ישבו רק הרשויות של המדינות שבהן פועלים מנהלי הנכסים של הקבוצה. מנהלי נכסים קטנים ומקומיים יישארו בפיקוח לאומי.
לפי ה-ECB, הפוסט פורסם ב-13 בפברואר 2026. הפוסט אינו טוען שהפיקוח שם חלש. הוא טוען שפיקוח לאומי בלבד אינו מתאים לגופים שפועלים בכל אירופה.
השיעור: למה זה מעניין משקיעים
הרבה קרנות סל וקרנות נאמנות אירופיות, כולל כאלה שנמכרות למשקיעים ישראלים, רשומות באירלנד או בלוקסמבורג. הדיון לא משנה את הקרנות עצמן. הוא נוגע לשאלה מי מפקח עליהן ואיך מטפלים בגל פדיונות. בפוסט בבלוג מובעת עמדה של כלכלנים, והוא אינו החלטה רשמית של ה-ECB.
המידע בכתבה מבוסס על הבלוג של הבנק המרכזי האירופי ונועד ללמידה בלבד. הוא אינו ייעוץ השקעות.
