הטענה המרכזית
לפי גלובס, ב-26 באפריל 2026, בכנס "עושים לונג על ישראל" בתל אביב, אמר פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר הבורסה לניירות ערך ויו"ר מכון RISE Israel:
- AI ותעסוקה: לדבריו, לא בטוח שהבינה המלאכותית מצמצמת את ההייטק, אבל צריך להיערך מראש. כמדינה קטנה, ישראל תיפגע מ-AI כמו כולם, והשאלה היא אם תפסיד יותר ממה שתרוויח. לדבריו, דווקא מדינה קטנה יכולה להרוויח יותר.
- התמונה הכוללת: נדרשת אסטרטגיה שמתייחסת לא רק ל-8% שעובדים בהייטק, אלא גם ל-92% האחרים במשק, שרובם עובדים בפריון נמוך מהממוצע ב-OECD.
- המטה הממשלתי: קנדל בירך על הקמת מטה AI במשרד ראש הממשלה, אבל לדבריו אין לו סמכויות, והוא עוסק בעיקר בהובלה טכנולוגית.
- ממשלה מול שוק: לפי קנדל, ישראל בחמישייה הראשונה בכל פרמטר של פעילות השוק, אבל במקום ה-45 בפעילות הממשלה בתחום. איחוד האמירויות מדורגת בדיוק הפוך.
נתוני ההייטק
לפי קנדל, אי אפשר לדעת בדיוק כמה אנשים עובדים בהייטק, כי ההגדרה הבינלאומית נקבעת לפי ענף ולא לפי חברה. לפי ההגדרה הזו יש בישראל 27.5 אלף חברות הייטק, אבל לדעתו המספר האמיתי לא עולה על 7,000. לכן, לדבריו, גם הנתון על ירידה של 2% במועסקים בין 2024 ל-2025 אינו ודאי. הוא גם מתח ביקורת על יעד הממשלה ש-15% מהמועסקים יעבדו בהייטק.
הבורסה
- ימי מסחר: לפי קנדל, אחרי המעבר למסחר בימים שני עד שישי, נפח המסחר היומי עלה מ-1.6 מיליארד שקל ל-4.2 מיליארד שקל. המשקיעים הזרים הם כ-40% מהפעילות.
- היעד להנפקות: חברות בשווי של חצי מיליארד עד מיליארד דולר. לדבריו, בנאסד"ק חברה צריכה שווי של 5 עד 6 מיליארד דולר כדי שיבחינו בה.
- רישום כפול: לדבריו, הרישום של פאלו אלטו בתל אביב שינה את המיצוב של הבורסה. תיקון החקיקה שיקל על רישום כפול תקוע בכנסת.
השיעור
השאלה אם AI "טוב" או "רע" לכלכלה תלויה בעיקר במה שקורה לרוב העובדים, ולא רק בחברות הטכנולוגיה. כלכלה שבה רוב העובדים בפריון נמוך עלולה ליהנות פחות מהטכנולוגיה, אם לא תהיה היערכות.
המידע בכתבה מבוסס על דיווח גלובס ונועד ללמידה בלבד. הוא אינו ייעוץ השקעות.
