האומדן הראשון לרבעון השלישי
משרד הקבינט של יפן, דרך המכון למחקר כלכלי וחברתי (ESRI), פרסם ביום שני, 16 בנובמבר 2026, בשעה 8:50 בבוקר שעון טוקיו, את האומדן המוקדם הראשון של התוצר לרבעון יולי עד ספטמבר 2026. לפי הנתונים המנוכים עונתיות, התוצר הריאלי ירד ב-0.0% לעומת הרבעון הקודם, ובקצב שנתי מדובר בירידה של 0.1%. לפי MLQ, רמת התוצר הריאלי בקצב שנתי ירדה ל-599.46 טריליון ין מ-599.60 טריליון ין, ירידה של כ-0.02%.
זו הצמיחה השלילית הראשונה של כלכלת יפן מזה ארבעה רבעונים. ברבעון הקודם, אפריל עד יוני, התוצר הריאלי צמח 0.4%, וברבעון הראשון של השנה הוא צמח 0.5%. ברבעון האחרון של 2025 נרשמה צמיחה של 0.3%, וברבעון יולי עד ספטמבר 2025 התוצר ירד 0.4%. כך, אחרי שלושה רבעונים רצופים של צמיחה, הכלכלה חזרה לנקודת קיפאון. גם המכירות הסופיות של התוצר המקומי, נתון שאינו כולל שינויים במלאים, ירדו 0.5% ברבעון, וההכנסה הלאומית הגולמית הריאלית ירדה 0.1%.
הנתונים לפי רכיבים
הטבלה מציגה את השינוי הריאלי לעומת הרבעון הקודם, לפי פרסום משרד הקבינט:
| רכיב | יולי עד ספטמבר 2026 | אפריל עד יוני 2026 |
|---|---|---|
| תוצר ריאלי | 0.0%- | 0.4% |
| צריכה פרטית | 0.3%- | 0.3%- |
| השקעות של חברות (לא כולל דיור) | 1.6% | 0.4%- |
| השקעה פרטית בדיור | 1.1%- | 0.6%- |
| ביקוש ציבורי | 1.8% | 0.9%- |
| השקעה ציבורית | 1.1%- | 0.6%- |
| יצוא | 0.2%- | 1.6% |
| יבוא | 2.5% | 1.3%- |
הביקוש המקומי תרם 0.6 נקודת אחוז לשינוי בתוצר, והיצוא נטו גרע ממנו 0.6 נקודת אחוז. שני הכוחות קיזזו זה את זה כמעט לגמרי, ולכן התוצר נשאר כמעט ללא שינוי. בתוך הביקוש הציבורי, שינוי במלאים הציבוריים תרם 0.5 נקודת אחוז, וצריכת הממשלה נותרה ללא שינוי.
הצריכה הפרטית ירדה ברבעון השני ברציפות
הצריכה הפרטית, שלפי BigGo מהווה יותר ממחצית התוצר של יפן, ירדה 0.3% ברבעון השלישי, אחרי ירידה זהה ברבעון שלפניו. הצריכה של משקי הבית ללא שכר דירה זקוף ירדה 0.4%. BigGo ייחס את הירידה למחירים גבוהים על רקע המצב במזרח התיכון ולמזג אוויר קשה.
לפי סוכנות הידיעות Jiji, בדיווח שפורסם ב-nippon.com ב-11 בנובמבר, הביקושים הזמניים שתמכו בצריכה דעכו, ובהם עלייה במכירות הרכב אחרי ביטול היטל הביצועים הסביבתיים וקניות של מזגנים ברגע האחרון. סופות טייפון וגשמים ממושכים פגעו גם בהוצאה על פנאי.
בצד ההכנסה, ההכנסה המקומית הגולמית הריאלית ירדה 0.4% ברבעון, ושכר העובדים הריאלי עלה 0.3%.
היבוא קפץ וההשקעות עלו
היבוא של סחורות ושירותים עלה 2.5% ברבעון, והיצוא ירד 0.2%. לפי MLQ, שציטט את CNBC, הקפיצה ביבוא נבעה מעלייה ביבוא אנרגיה. ביבוא, עלייה מקטינה את התוצר בחישוב, ולכן היא הכבידה על התוצאה.
ההשקעות של חברות בציוד ובמבנים עלו 1.6% אחרי ירידות בשני הרבעונים הקודמים, ותרמו 0.3 נקודת אחוז לתוצר. בבדיקה שנתית, התוצר הריאלי ברבעון השלישי היה גבוה ב-1.1% מהרבעון המקביל אשתקד, לפי הסדרה המקורית שאינה מנוכה עונתיות.
התוצאה מול הציפיות
- סקר Reuters: לפי MLQ ו-BigGo, החציון של הכלכלנים שהשתתפו בסקר היה צמיחה של 0.1% ברבעון ו-0.3% בקצב שנתי.
- עשרה מכוני מחקר פרטיים: לפי Jiji, הממוצע שלהם היה צמיחה של 0.1% ברבעון ו-0.4% בקצב שנתי, עם ירידה של 0.2% בצריכה הפרטית.
- התוצאה בפועל: ירידה של 0.1% בקצב שנתי וירידה של 0.3% בצריכה.
במונחים נומינליים, ללא ניכוי אינפלציה, התוצר עלה 0.4% ברבעון ו-1.6% בקצב שנתי. מדד מחירי התוצר עלה 2.4% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
איך לקרוא את זה
תוצר ריאלי מודד את כמות הסחורות והשירותים שהכלכלה מייצרת אחרי ניכוי עליית המחירים. הפער בין הצמיחה הנומינלית, 0.4%, לבין הנתון הריאלי, 0.0%, מראה שכמעט כל העלייה בערך הכספי של התוצר נבעה ממחירים גבוהים יותר.
הקצב השנתי מתרגם את השינוי הרבעוני לקצב של שנה שלמה, ולכן ירידה זעירה של 0.02% ברבעון מופיעה כ-0.1% בקצב שנתי. מדובר באומדן ראשון. לפי MLQ, האומדן השני, שיכלול נתוני השקעות מלאים יותר מסקר החברות של משרד האוצר, יפורסם בתחילת דצמבר.
הנתון מגיע אחרי שבנק יפן השאיר את הריבית ברמה של 1.25% בישיבתו ב-29 וב-30 באוקטובר, בהצבעה של 8 מול 1, כפי שדיווח MLQ. לפי MLQ, הירידה בתוצר מסבכת את הדיון בשווקים על העלאת ריבית בדצמבר. MLQ ציין גם שמדד מחירי הסחורות לחברות עלה 7.1% בשנה שהסתיימה באוקטובר, כשהין החלש ייקר את עלויות היבוא.
המידע בכתבה מבוסס על משרד הקבינט של יפן (ESRI), MLQ, BigGo ו-Jiji Press באתר nippon.com ונועד ללמידה בלבד. הוא אינו ייעוץ השקעות.
