אינפלציה - מה זה ואיך זה עובד?
אינפלציה היא עליית המחירים הכללית במשק לאורך זמן. כשיש אינפלציה, כל שקל קונה פחות מאשר קודם. דמיין שגלידה עלתה 5 ₪ לפני שנה ועכשיו היא עולה 5.50 ₪. הכסף שלך לא השתנה, אבל הוא קונה פחות גלידה. זו אינפלציה – הכסף "מתכווץ". מה גורם לאינפלציה? - הדפסת כסף רב מדי - ביקוש גבוה מההיצע - עליית עלויות ייצור - ציפיות לאינפלציה למה חשוב למשקיעים? - אינפלציה שוחקת את הכסף שלא מושקע - צריך להשיג תשואה גבוהה מהאינפלציה - משפיעה על החלטות ריבית של הבנק המרכזי אינפלציה מתונה (2-3%) נחשבת בריאה. אינפלציה גבוהה (מעל 5%) מזיקה לכלכלה. לכן כסף "בוער" בחשבון העו"ש – האינפלציה אוכלת אותו לאט לאט.
דוגמה: אם האינפלציה 3% בשנה, 100 ₪ היום יקנו רק מה ש-97 ₪ קנו לפני שנה.
המילון של מכללת סקילס נועד ללמידה והרחבת ידע פיננסי. אין באמור ייעוץ השקעות.
איך מודדים אינפלציה בישראל
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ״ס) מפרסמת פעם בחודש את מדד המחירים לצרכן. המדד עוקב אחרי סל של מוצרים ושירותים, וכל רכיב מקבל משקל לפי חלקו בהוצאה של משקי הבית. דיור הוא אחד הרכיבים הכבדים בסל. קצב האינפלציה השנתי הוא השינוי במדד ב-12 החודשים האחרונים. בנק ישראל מכוון לאינפלציה של 1% עד 3% בשנה, ומשתמש בריבית כדי להחזיר אותה לטווח.
תשואה נומינלית ותשואה ריאלית
התשואה שרואים בדוח היא נומינלית. מה שמעניין הוא כמה כוח קנייה הרווחתם. הנוסחה המדויקת: תשואה ריאלית = (1 + תשואה נומינלית) ÷ (1 + אינפלציה) − 1.
פיקדון שמניב 4% בשנה שבה האינפלציה 3% נותן תשואה ריאלית של 1.04 ÷ 1.03 − 1, כ-0.97%. על 100,000 ₪ זה פחות מ-1,000 ₪ של כוח קנייה נוסף, ועוד לפני מס.
השפעה מצטברת לאורך שנים
אינפלציה של 3% בשנה נשמעת קטנה, אבל היא מצטברת כמו ריבית דריבית. אחרי 10 שנים המחירים גבוהים ב-1.03 בחזקת 10, כלומר בכ-34%. כוח הקנייה של 100,000 ₪ שנשמרו במזומן יורד לכ-74,400 ₪ במחירים של היום. בתכנון פרישה או חיסכון לילדים, יעד שנקבע בשקלים של היום צריך להיות מתורגם לשקלים של שנת היעד.
אינפלציה, אג״ח צמודות ומס
- אג״ח צמודות מדד, כמו סדרות גליל של הממשלה, מעדכנות את הקרן לפי המדד ומשלמות ריבית ריאלית מעליו.
- ההפרש בין התשואה על אג״ח שקלית לא צמודה לבין אג״ח צמודה באותו טווח משמש כהערכה לאינפלציה שהשוק מצפה לה.
- במשכנתא צמודת מדד, יתרת הקרן עולה עם המדד, ולכן ההחזר החודשי עולה גם כשהריבית לא משתנה.
- בחישוב מס רווחי הון בישראל, הרכיב שנובע מעליית המדד פטור במקרים רבים, והמס של 25% חל על הרווח הריאלי. הכללים המלאים מפורסמים על ידי רשות המסים.
טעויות נפוצות
- השוואת תשואה של השקעה לאפס במקום לאינפלציה.
- הנחה שהמדד משקף את ההוצאות של כל משפחה. מי ששוכר דירה, או שיש לו ילדים קטנים, יכול לחוות אינפלציה אחרת מהממוצע.
- מסקנות ממדד של חודש אחד. חלק מהרכיבים, כמו הלבשה והנעלה, עולים ויורדים לפי עונות השנה.
- בלבול בין מחירים גבוהים לבין אינפלציה גבוהה. אחרי תקופת אינפלציה המחירים לא חוזרים לרמה הקודמת, רק מפסיקים לעלות באותו קצב.
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין אינפלציה לדפלציה?
אינפלציה היא עלייה כללית ומתמשכת של המחירים. דפלציה היא ירידה כללית ומתמשכת שלהם, שגורמת לצרכנים לדחות קניות ויכולה להאט את המשק.
איך מחשבים תשואה ריאלית?
מחלקים 1 ועוד התשואה הנומינלית ב-1 ועוד האינפלציה, ומחסירים 1. חיסור פשוט של האינפלציה מהתשואה נותן קירוב שמספיק כשהמספרים קטנים.
מתי מתפרסם מדד המחירים לצרכן?
הלמ״ס מפרסמת אותו פעם בחודש, באמצע החודש, עבור החודש הקודם. המועדים המדויקים מופיעים בלוח הפרסומים של הלמ״ס.
מה ההבדל בין אינפלציה לאינפלציית ליבה?
אינפלציית ליבה מוציאה רכיבים תנודתיים כמו מזון טרי ואנרגיה, ומשקפת טוב יותר את מגמת המחירים הבסיסית.