מה קרה
לפי Bloomberg, כפי שפורסם ב-Moneyweb ב-9 במרץ 2026:
- תשואת האג"ח ל-10 שנים: המשיכה לעלות בחדות במסחר של יום שני, 9 במרץ. את נתון הסגירה של אותו יום לא הבאנו, כי המסחר עוד נמשך כשהכתבה פורסמה.
- מאז תחילת המלחמה עם איראן: עלייה של יותר מ-90 נקודות בסיס, הקפיצה הגדולה ביותר בתקופה דומה מאז מרץ 2020.
- משקיעים זרים: מכרו נטו אג"ח בהיקף של 18.2 מיליארד ראנד ביום שישי, 6 במרץ, השיא בנתוני הבורסה של יוהנסבורג מאז 1996.
- הריבית: הסוחרים הוציאו מהתמחור כל סיכוי להורדת ריבית בהחלטה הקרובה של הבנק המרכזי (SARB) במרץ, ומתמחרים סיכוי של כ-40% להעלאה של רבע אחוז עד סוף השנה. רק בחודש הקודם הם הימרו על הורדות של חצי אחוז.
למה האג"ח נפלו
השרשרת פשוטה: מחיר נפט גבוה מייקר דלק וסולר, וראנד חלש מייקר את כל היבוא. שני אלה מעלים את האינפלציה הצפויה, ולכן השוק מצפה שהבנק המרכזי לא יוריד ריבית ואולי אף יעלה אותה. כשהריבית הצפויה עולה, מחירי האג"ח יורדים והתשואות עולות.
לפי נתוני FRED, מחיר חבית ברנט עלה ב-6 במרץ ב-8.1%, ל-95.74 דולר. שער הדולר עמד על 16.58 ראנד, לעומת 15.92 ב-27 בפברואר, יום לפני תחילת המלחמה.
מה הבנק המרכזי אומר
לפי הדיווח, סגנית נגיד הבנק המרכזי, פונדי טשזיבנה, אמרה שהבנק עוקב אחרי השוק כדי לבדוק אם יש בו תקלה, ויש לו כללים ברורים מתי להתערב כקונה אחרון. לדבריה, השווקים בדרום אפריקה מתפקדים היטב. בזמן הקורונה הבנק קנה אג"ח ממשלתיות כשהנזילות התייבשה.
המכירה הפכה ראלי שהוריד את התשואות לשפל של עשור בחודש הקודם, על רקע אמון שהבנק עומד ביעד האינפלציה של 3%.
השיעור
- כסף זר יוצא מהר: זרים שקנו בראלי הם גם אלה שמוכרים ראשונים. כשהם מוכרים בהיקף גדול, השוק המקומי מתקשה לספוג את הזרם, והתשואות קופצות.
- מדינות שמייבאות נפט: הלם נפט פוגע בהן פעמיים, דרך האינפלציה ודרך המטבע.
המידע בכתבה מבוסס על Bloomberg דרך Moneyweb (9.3.2026) ועל נתוני FRED ונועד ללמידה בלבד. הוא אינו ייעוץ השקעות.
