מה זה "ריברס ינקי"
אג"ח "ריברס ינקי" (Reverse Yankee) היא איגרת חוב שחברה אמריקאית מנפיקה באירו, לרוב למשקיעים באירופה. השם הפוך ל"ינקי בונד", שהיא אג"ח דולרית שחברה זרה מנפיקה בארה"ב.
הסיבה הראשונה: פער הריבית
הנתונים מ-FRED, נכון ל-13 בפברואר 2026:
| נתון | ארה"ב | גוש האירו |
|---|---|---|
| ריבית הבנק המרכזי | 3.50%-3.75% (הפד) | 2.00% (ריבית הפיקדון של ה-ECB) |
| הפחתת הריבית האחרונה (בתוקף מ-) | דצמבר 2025 | יוני 2025 |
| תשואה אפקטיבית, אג"ח קונצרניות בתשואה גבוהה (ICE BofA) | 6.56% | 4.96% |
- אג"ח ממשלתיות: תשואת האג"ח האמריקאית ל-10 שנים עמדה ב-13 בפברואר על 4.04%. תשואת האג"ח הגרמנית ל-10 שנים עמדה בממוצע ינואר 2026 על כ-2.81% (נתוני OECD דרך FRED).
- מה זה אומר: חברה בעלת דירוג דומה משלמת בדרך כלל ריבית נמוכה יותר כשהיא לווה באירו. במדד התשואה הגבוהה הפער עמד על כ-1.6 נקודות אחוז.
אבל יש מלכודת: עלות הגידור
ריבית נמוכה באירו לא אומרת אוטומטית חיסכון בדולרים:
- סיכון מטבע: חברה שצריכה דולרים ממירה את האירו שגייסה. אם האירו יתחזק עד מועד הפירעון, היא תצטרך יותר דולרים כדי להחזיר את החוב. שער האירו עמד ב-13 בפברואר על 1.187 דולר.
- גידור: כדי לנטרל את הסיכון, חברות משתמשות בעסקאות החלפה בין מטבעות (cross-currency swap). לפי עקרון שוויון הריבית המכוסה, עלות הגידור משקפת בקירוב את פער הריביות בין המטבעות. כך שהחיסכון בריבית מצטמצם במידה רבה אחרי הגידור.
- מתי זה משתלם בכל זאת: כשלחברה יש הכנסות באירו (חוב באירו "מגדר" אותן באופן טבעי), כשהביקוש של משקיעים אירופים מוזיל את המחיר מעבר לפער התיאורטי, או כשהחברה רוצה לגוון את מקורות המימון שלה.
מה המשקיע יכול ללמוד
- ההחלטה תלויה במדיניות של שני בנקים מרכזיים: כל עוד הפד מחזיק ריבית גבוהה מה-ECB, אג"ח באירו נשארת זולה יותר בריבית הנקובה.
- השוואה נכונה כוללת גידור: כשמשווים תשואות של אג"ח באירו ובדולר, צריך להביא בחשבון את עלות הגידור או את סיכון המטבע. בלי זה ההשוואה מטעה.
- היקפי הנפקה: נתוני היקף אמינים מגיעים בדרך כלל מספקי נתונים כמו Dealogic או LSEG. כדאי לבדוק את המקור לפני שמקבלים טענת "שיא".
המידע בכתבה מבוסס על נתוני FRED (הפדרל ריזרב, ה-ECB, ICE BofA ו-OECD) ונועד ללמידה בלבד. הוא אינו ייעוץ השקעות.
