גיוון (פיזור) - מה זה ואיך זה עובד?
גיוון הוא אסטרטגיית ההשקעה הבסיסית ביותר להפחתת סיכון. הרעיון פשוט: לא לשים את כל הכסף במקום אחד, אלא לפזר אותו בין נכסים שונים, סקטורים שונים, ומדינות שונות. אם יש לך 10 ביצים ואתה שם את כולן בסל אחד, מה קורה אם הסל נופל? כל הביצים נשברות! אבל אם תשים 2 ביצים ב-5 סלים שונים, גם אם סל אחד נופל – עדיין יש לך 8 ביצים. רמות גיוון: 1. בין סוגי נכסים (מניות, אג"ח, נדל"ן) 2. בין סקטורים (טכנולוגיה, בריאות, פיננסים) 3. בין מדינות (ישראל, ארה"ב, אירופה, מתפתחות) 4. בין גדלי חברות (גדולות, בינוניות, קטנות) מה גיוון לא עושה: - לא מבטל לחלוטין סיכון - לא מגן מפני ירידות כלליות בשוק - לא מבטיח רווחים גיוון מאפשר להפחית את הסיכון הספציפי של כל השקעה בודדת, כך שכישלון של חברה אחת לא יהרוס את כל התיק.
דוגמה: משקיע עם תיק מגוון של 50% מניות עולמיות, 30% אג"ח ו-20% נדל"ן יספוג פחות נזק מירידה חדה במניות מאשר משקיע עם 100% מניות.
המילון של מכללת סקילס נועד ללמידה והרחבת ידע פיננסי. אין באמור ייעוץ השקעות.
למה פיזור מוריד סיכון: המתאם בין הנכסים
פיזור עובד כשהנכסים בתיק לא זזים יחד. המדד לכך הוא המתאם (קורלציה), מספר בין 1- ל-1. מתאם 1 אומר ששני נכסים עולים ויורדים באותו זמן ובאותו כיוון, ואז שילוב שלהם לא מוריד כמעט שום סיכון. ככל שהמתאם נמוך יותר, הירידה של נכס אחד מתקזזת חלקית ביציבות או בעלייה של נכס אחר.
לכן מספר הנכסים פחות חשוב מהקשר ביניהם. עשר מניות של בנקים ישראליים הן פחות פיזור משלוש קרנות על שווקים שונים.
דוגמה במספרים: מניה אחת מול 20
יש לכם 100,000 ₪. בתיק א׳ כל הסכום במניה אחת. בתיק ב׳ הסכום מחולק ל-20 מניות מסקטורים שונים, 5,000 ₪ בכל אחת.
נניח שחברה אחת נקלעת לקריסה והמניה שלה מאבדת 80%. בתיק א׳ ההפסד הוא 80,000 ₪. בתיק ב׳ ההפסד הוא 80% מ-5,000 ₪, כלומר 4,000 ₪, שהם 4% מהתיק. כדי לחזור לנקודת ההתחלה, תיק א׳ צריך לעלות פי 5, ותיק ב׳ צריך עלייה של כ-4.2% בלבד.
הזווית של משקיע ישראלי
הבורסה בתל אביב קטנה ומרוכזת, ולבנקים ולחברות נדל״ן יש בה משקל גבוה. משקיע שמחזיק רק מניות מקומיות חשוף לכלכלה אחת, למטבע אחד ולסיכון הביטחוני של ישראל. החזקה בנכסים בחו״ל מוסיפה גם פיזור מטבעי: כשהשקל נחלש, השווי בשקלים של נכסים דולריים עולה.
גם בקרן השתלמות ובקופת גמל הפיזור נקבע לפי המסלול. מסלול כללי מחזיק שילוב של מניות, אג״ח ונכסים אחרים, ומסלול מחקה מדד אחד מפוזר רק בתוך אותו מדד.
טעויות נפוצות
- פיזור מדומה: כמה קרנות שונות שכולן עוקבות אחרי S&P 500 או מחזיקות את אותן חברות טכנולוגיה גדולות.
- פיזור יתר: עשרות קרנות ומניות בסכומים קטנים, שקשה לעקוב אחריהן ומייקרות עמלות, בלי תוספת ממשית של פיזור.
- הנחה שהמתאם קבוע: במשברים חדים מניות רבות יורדות יחד, והפיזור בין מניות מגן פחות מבימים רגילים.
- שכחת החשיפה מחוץ לתיק: עובד שמחזיק הרבה מניות של המעסיק שלו תלוי באותה חברה גם במשכורת וגם בחיסכון.
פיזור והקצאת נכסים
הקצאת נכסים היא ההחלטה כמה אחוז מהתיק יהיו במניות, באג״ח, במזומן ובנכסים אחרים. פיזור הוא מה שקורה בתוך כל רכיב: כמה חברות, סקטורים ומדינות יש בחלק המנייתי, ואילו מנפיקים יש בחלק האג״חי. ההקצאה קובעת בעיקר את רמת הסיכון הכללית, והפיזור מקטין את התלות בנכס בודד.
שאלות נפוצות
כמה מניות צריך כדי שהתיק יהיה מפוזר?
אין מספר קסם. כמה עשרות מניות מסקטורים שונים כבר מורידות את רוב הסיכון של חברה בודדת, וקרן מדד רחבה נותנת מאות או אלפי חברות בעסקה אחת.
האם פיזור מגן מפני ירידה של כל השוק?
לא. פיזור בין מניות מקטין את הסיכון של חברה מסוימת, אבל ירידה כללית בשוק פוגעת ברוב המניות. כדי להקטין את החשיפה הזו משנים את הקצאת הנכסים, למשל מוסיפים אג״ח או מזומן.
האם קרן סל אחת על מדד עולמי נחשבת לתיק מפוזר?
בתוך המניות היא מפוזרת מאוד, בין אלפי חברות ועשרות מדינות. היא עדיין כולה מניות, ולכן הסיכון של שוק המניות כולו נשאר בתיק.