פיזור השקעות: איך מפזרים תיק השקעות נכוןבאילו רמות מפזרים, מתי פיזור לא מגן, ואיך בודקים שהתיק לא מפוזר רק על הנייר

בקצרה: פיזור השקעות הוא חלוקת הכסף בין הרבה נכסים שלא זזים יחד: חברות, ענפים, מדינות וסוגי נכסים. כך כישלון של השקעה אחת פוגע רק בחלק קטן מהתיק. פיזור לא מבטל את הסיכון של השוק כולו, אבל הוא מוריד את הסיכון שאין שום סיבה לשאת.

הדוגמה הפשוטה ביותר: מי ששם 50,000 ₪ במניה אחת שנפלה 60%, הפסיד 30,000 ₪. מי שחילק את אותו סכום שווה בשווה בין 20 מניות, ורק אחת מהן נפלה 60%, ראה את התיק כולו יורד ב-3% בלבד, כלומר 1,500 ₪.

הסיבה שזה עובד היא שהשקעות שונות לא מגיבות לאותם אירועים באותה עוצמה. כשחברת תוכנה מאכזבת, רשת מזון יכולה דווקא לעלות. כשהשקל מתחזק, יצואנים נפגעים ויבואנים מרוויחים. כשהריבית עולה, מניות צמיחה נוטות לסבול ופיקדונות ומק״מ מניבים יותר. כשמחזיקים הרבה נכסים כאלה, התנודות שלהם מקזזות חלקית זו את זו, והתיק כולו תנודתי פחות מכל נכס בנפרד. המונח המקצועי הוא פיזור (Diversification), והכלי הפשוט ביותר לבצע אותו הוא קרן סל (ETF) על מדד רחב.

נניח שיש לכם 100,000 ₪ ושתי אפשרויות. אפשרות א: כל הכסף במניית בנק ישראלית אחת. אפשרות ב: 60% בקרן מחקה מדד מניות עולמי, 20% בקרן מחקה ת״א 125, 20% באג״ח ממשלתיות.

עכשיו מגיעה שנה רעה לבנק הזה: המניה יורדת 40%. באותה שנה השוק העולמי יורד 10%, השוק המקומי יורד 12% והאג״ח עולות 2%. המספרים היפותטיים, להמחשה בלבד.

יהיו גם שנים שבהן המניה הבודדת תנצח את התיק המפוזר בפער גדול. פיזור לא נועד לתת את התוצאה הטובה ביותר בכל שנה. הוא נועד למנוע את השנה שאחריה כבר אי אפשר לחזור לתוכנית.

רוב האנשים חושבים על פיזור כעל "הרבה מניות". בפועל מפזרים בכמה רמות, וכל אחת מגינה מפני סיכון אחר.

שתי רמות דורשות הסבר נוסף. מטבע: מי שמחזיק קרן על מדד אמריקאי חשוף גם לדולר. שנה שבה המדד עולה בדולרים והדולר נחלש מול השקל נראית בדוח השקלי חלשה בהרבה. חשיפה למטבע חוץ היא חלק לגיטימי מהפיזור, בתנאי שיודעים שהיא שם, ובמיוחד כשההוצאות העתידיות בשקלים. זמן: הפקדה קבועה בכל חודש קונה חלק מהיחידות ביוקר וחלק בזול. על השיטה הזו יש הרחבה במדריך לממוצע עלות דולרי (DCA).

ויש עוד שכבה שישראלים שוכחים: הבית והעבודה. מי שמחזיק דירה בישראל, משכנתא בשקלים ומשכורת מחברה ישראלית כבר חשוף מאוד לכלכלה המקומית. עובדי הייטק שמקבלים מניות של המעסיק מרוכזים עוד יותר. בשבילם, תיק מניות שכולו בתל אביב או במניית החברה מגדיל את אותו סיכון במקום לפזר אותו.

במשברים חדים הרבה נכסים יורדים יחד. במשבר 2008 ובקריסה של מרץ 2020 מניות בכל העולם נפלו כמעט באותו זמן, ופיזור בין מניות מנע רק את הקריסה של חברה בודדת, לא את הירידה עצמה. ב-2022, כשהבנקים המרכזיים העלו ריבית בחדות, גם מניות וגם אג״ח ארוכות ירדו באותה שנה, ומי שסמך על האג״ח שיגנו עליו גילה שהן היו חלק מהבעיה.

המסקנה: פיזור מגן היטב מפני הסיכון של חברה, ענף או מדינה, ופחות טוב מפני משבר שמכה בכל השווקים. לכן הוא צריך לבוא יחד עם אופק זמן מתאים וקרן חירום נזילה, ולא במקומם. סכום של כמה חודשי הוצאות בפיקדון או בקרן כספית הוא מה שמאפשר לא למכור מניות בדיוק בשפל. את הגודל המתאים לכם אפשר לחשב במחשבון קרן חירום.

שלוש שאלות לבדיקה עצמית:

• אם המניה או המדד הגדולים בתיק יורדים 40%, בכמה יורד התיק כולו?
• האם יש בתיק רכיב שבדרך כלל לא יורד יחד עם המניות?
• כמה מהתיק תלוי בכלכלה הישראלית, כולל הדירה והמשכורת?

ההחלטה החשובה ביותר בתיק היא כמה במניות וכמה באג״ח ובנזילות. היא קובעת את רוב התנודתיות שלו, יותר מבחירת הקרן הספציפית. הטבלה מציגה חלוקות להמחשה בלבד, לא המלצה. החלוקה הנכונה תלויה במטרה, באופק ובסבילות לסיכון.

כלל אצבע ותיק אומר שאחוז האג״ח בתיק צריך להיות בערך כמו הגיל: בן 30 יחזיק 30% אג״ח. זו נקודת פתיחה לשיחה ולא יותר. מי שיש לו פנסיה תקציבית או הכנסה יציבה מאוד יכול לשאת יותר סיכון בתיק הפרטי. עצמאי עם הכנסה תנודתית, כנראה פחות. מי שצריך את הכסף בעוד שלוש שנים לא צריך תיק מנייתי מלא, ושם נכנסות אג״ח קצרות ונזילות. על בניית התיק כולו, שלב אחר שלב, יש הרחבה במדריך לבניית תיק השקעות.

פיזור הוא לא החלטה חד פעמית. השוק משנה את היחסים בתיק בלי לשאול אתכם.

נניח תיק של 200,000 ₪ בחלוקה 60% מניות ו-40% אג״ח: 120,000 ₪ במניות ו-80,000 ₪ באג״ח. אחרי שנה שבה המניות עלו 25% והאג״ח 2%:

המניות הן עכשיו כ-65% מהתיק, והסיכון גבוה ממה שתכננתם. כדי לחזור ליעד צריך להעביר כ-11,040 ₪ ממניות לאג״ח: למכור קצת ממה שעלה ולקנות ממה שפיגר, ההפך מהאינסטינקט. התשואות בדוגמה הן הנחה להמחשה בלבד.

בתיק מסחר רגיל, מכירה ברווח חייבת במס רווחי הון של 25% על הרווח הריאלי. בדוגמה, אם מוכרים, הרווח שבתוך היחידות שנמכרות מוליד מס של כ-552 ₪ (בהנחה שאין התאמה לאינפלציה). לכן לפעמים עדיף לאזן דרך ההפקדות: להפנות את ההפקדות של החודשים הבאים לאג״ח עד שהיחס חוזר. בקופת גמל להשקעה ובקרן השתלמות, מעבר בין מסלולים לא יוצר אירוע מס. תדירות סבירה לאיזון היא פעם בשנה, או כשרכיב סוטה בכמה נקודות אחוז מהיעד.

1. קובעים לכל סכום מטרה ואופק: כסף לטווח קצר נשאר נזיל, כסף לטווח ארוך יכול לשאת תנודות.
2. בוחרים חלוקה בסיסית בין מניות לאג״ח לפי האופק והיכולת לישון בלילה בירידה.
3. בוחרים מכשירים רחבים: קרן מניות עולמית או אמריקאית, אולי קרן על מדד ישראלי, וקרן אג״ח. לרוב האנשים זה מספיק.
4. בודקים חפיפות בין הקרנות ודמי ניהול לפני הקנייה.
5. מגדירים הפקדה חודשית קבועה.
6. פעם בשנה בודקים שהחלוקה לא התעוותה ומאזנים, עדיף דרך ההפקדות.

מי שרוצה ללמוד לבנות תיק מפוזר ולתחזק אותו בשיטה מסודרת, כולל הקצאת נכסים ואיזון, ימצא את זה בקורס השקעות.