עליית מחירים שהפתיעה את השוק
מדד המחירים לצרכן הגרעיני בארה״ב עלה בספטמבר ב-2.6% לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה, מעל התחזית הממוצעת של האנליסטים שעמדה על 2.5%. הפתיעה הזו, לכאורה קטנה, הספיקה כדי לטלטל את וול סטריט ביום רביעי. מדד הנאסד״ק צנח 1.37% ל-26,832.95 נקודות, S&P 500 ירד 0.92% ל-7,733.82 נקודות, ומדד דאו ג׳ונס נסחר ביציבות יחסית עם ירידה מתונה של 0.09% ל-51,622.24 נקודות. כך דיווחה TheStreet במהלך המסחר. סוכנות AP, בדיווח שפורסם ב-Washington Times, ציינה כי S&P 500 רשם בכך את הנפילה החמישית מתוך שישה ימי מסחר מאז שהמדד נגע בשיא היסטורי לפני כשבוע.
הפער בין 2.5% ל-2.6% נראה זניח על הנייר, אבל בשוק שמחיר אותו באופן מלא לתרחיש של הורדות ריבית הדרגתיות, כל סטייה מעלה מעוררת שאלה מיידית: האם קצב הריסון המוניטרי של הפד יצטרך להשתנה. התגובה המיידית של המשקיעים, מכירה במניות הצמיחה והיטיה לנכסים סולידיים יותר, ממחישה כמה רגיש השוק הנוכחי לכל נתון מקרו שמגיע מעל הציפיות.
מה עומד מאחורי העיקשות של האינפלציה הגרעינית
המדד הגרעיני, שאינו כולל מזון ואנרגיה בגלל התנודתיות הגבוהה שלהם, נחשב למדד המועדף על קובעי המדיניות בפד בדיוק בשביל שהוא משקף מגמות ארוכות טווח ולא זעזועים חד פעמיים. הסעיפים שממשיכים להזין את העיקשות הזו מוכרים כבר כמה רבעונים: שכר דירה ועלויות מגורים שיורדות לאט יותר ממה שכלכלנים חיזו, שירותי בריאות שמתייקרים בעקבות עלויות עבודה גבוהות במגזר הרפואי, וביטוח רכב שעדיין מתכנס לרמות חדשות אחרי שנים של זינוק. אף אחד מהגורמים האלה אינו חדש, אבל הצטברותם ממשיכה למנוע מהאינפלציה הגרעינית לרדת בנוחות מתחת לרמה של 2.5%, שהיא בפועל כבר קרובה ליעד הרשמי של 2% אך לא מגיעה אליו.
האנליסטים שציטטה TheStreet הצביעו גם על כך שהתמחור מחדש של שכר העבודה בענפי השירותים, יחד עם עלויות ביטוח שעדיין מתגלגלות מהיתייקרות הרכוש בשנים האחרונות, ממשיכים לתת רוח גבית למדד הגרעיני דווקא כשהאינפלציה בסל המוצרים הפיזיים נראית מתואמת יותר ליעד.
התגובה בוול סטריט: מניות צמיחה וצ׳יפים נפגעים הכי קשה
הפגיעה לא התפזרה באופן שווה. מניות הטכנולוגיה והצ׳יפים, שנסחרות במכפילי רווח גבוהים ורגישות במיוחד לשינויים בתוואי הריבית, נפגעו הכי הרבה, מה שמסביר את הפער בין הירידה החדה בנאסד״ק לירידה המתונה בדאו ג׳ונס שמוטה יותר למניות ערך ותעשייה. ככל שהריבית נתפסת כגבוהה לזמן ארוך יותר, כך ערכן הנוכחי של תזרימי המזומנים הצפויים של חברות הצמיחה, שרובם רחוקים יותר בזמן, נפגע חזק יותר במונחי היוון.
התמונה הזו מצטרפת לעלייה שכבר נרשמה בתשואת האג״ח האמריקאית ל-10 שנים, שנגעה ברמה של 5.34%, השיא הגבוה ביותר זה 24 שנה. כשתשואת הייחוס עולה בד בבד עם נתון אינפלציה חם, מניות הצמיחה נפגעות משני כיוונים בבת אחת: גם הציפיות להורדות ריבית מתרחקות, וגם שיעור ההיוון שבו משתמשים להערכת שווי החברות עולה.
מה זה אומר למדיניות הפד
לפני פרסום הנתון, השוק תמחר רצף הורדות ריבית הדרגתי ברבעונים הקרובים, בהנחה שהאינפלציה בדרך מתונה ויציבה אל 2%. נתון גרעיני שמגיע מעל התחזית מחייב את הפד להישאר זהיר יותר, ולו רק כדי לא לאבד אמינות בעיני השווקים אחרי שנים שבהן האינפלציה הייתה עיקשת מהמצופה. זה לא אומר בהכרח העלאת ריבית חדשה, אבל זה בהחלט מצמצם את המרווח לטעות של הנגידים שתומכים בהורדות מהירות.
חברי הפד שנחשבים לניציים יותר צפויים להשתמש בנתון הזה כתימוכין לעמדתם, בעוד הגורמים היוניים יטענו שסעיף אחד או שניים בסל אינם מצדיקים שינוי אסטרטגיה כוללת. הדיון הזה, שמתקיים כבר תקופה, רק התחדד אחרי פרסום הנתון.
הזווית הישראלית: חשיפה עקיפה שמרגישים גם בתל אביב
משקיעים ישראלים רבים חשופים לוול סטריט בדרכים ישירות ועקיפות, בין אם באמצעות קרנות נאמנות וקופות גמל שמחזיקות מדדי S&P 500 ונאסד״ק, ובין אם באמצעות תעודות סל מחקות שנסחרות גם בבורסה לניירות ערך בתל אביב. ירידה של יותר מאחוז בנאסד״ק ביום מסחר אחד מורגשת במישרין בתשואת החיסכון הפנסיוני לטווח ארוך, גם אם מרבית החוסכים לא עוקבים אחרי זה מדי יום.
בנוסף, עליית תשואות באג״ח האמריקאי משפיעה גם על עלויות המימון של חברות ישראליות שמגייסות חוב דולרי, ועל התמחור של אג״ח מק״מ ואג״ח שקליות מקומיות שמתואמות בחלקן לתוואי הריבית העולמי. שער הדולר שקל, שנוטה להתחזק כשהציפיות לריבית אמריקאית גבוהה יותר, הוא עוד ערוץ שבו האירוע הזה מגיע לכיס הישראלי, בעיקר למי שמייבא סחורות או נוסע לחו״ל.
הקשר המכני: למה שוק המניות מגיב כך לנתון אחד
מכפיל הרווח של מניית צמיחה בנוי בעיקרו על ציפיות לרווחים עתידיים, ולא על הרווח הנוכחי. כשהריבית חסרת הסיכון עולה, שיעור ההיוון ששמשמש להמרת אותם רווחים עתידיים לשווי נוכחי עולה גם הוא, וכך השווי המהוון יורד אפילו אם התחזית לרווחים עצמם לא השתנתה. זה ההסבר המכני לכך שמדד הנאסד״ק, העמוס במניות צמיחה, מגיב בעוצמה גדולה בהרבה מדאו ג׳ונס לכל שינוי בתוואי הריבית הצפוי.
ההיסטוריה מלמדת גם שתגובת שוק חריפה לנתון מקרו בודד נוטה להתמתן בתוך ימים עד שבועות, אלא אם הנתון הבא מאשר את המגמה. מה שהופך את הדוח הבא, ולא זה שפורסם היום, לגורם שבאמת יקבע אם זאת תפנית אמיתית במגמת האינפלציה או רק תנודה חד חודשית.
מה לעקוב אחריו בשבועות הקרובים
העונה הנוכחית של דוחות הרבעון השלישי, שכוללת כבר דיווחים ממורגן סטנלי, גולדמן זאקס, סיטיגרופ ובנקים נוספים, תמשיך לתת אינדיקציה לאיתנות הצרכן האמריקאי מעבר למספרי האינפלציה היבשים. משקיעים יעקבו גם אחרי מדד ה-PCE, המדד המועדף בפועל על הפד להערכת אינפלציה, שעשוי לצייר תמונה שונה במקצת מזו של ה-CPI.
ההחלטה הבאה של הפד תהיה המבחן המעשי: אם הנגידים ימשיכו לאותת על הורדות ריבית הדרגתיות חרף הנתון החם, השוק עשוי להירגע במהירות. אבל אם הטון ייהפך זהיר יותר, סביר שהתנודתיות שראינו ביום רביעי תחזור ותופיע שוב בשבועות הקרובים, בעיקר במניות הטכנולוגיה והצ׳יפים שהובילו את הירידה.
המידע בכתבה מבוסס על TheStreet ו-The Washington Times (AP) ונועד ללמידה בלבד. הוא אינו ייעוץ השקעות.
