נתוני האינפלציה
לפי נתוני הלשכה לסטטיסטיקה של העבודה (BLS), כפי שפורסמו ב-10 באפריל 2026 ומופיעים ב-ALFRED:
| מדד | שינוי חודשי במרץ | שינוי שנתי במרץ | שנתי בפברואר |
|---|---|---|---|
| מדד המחירים לצרכן | +0.9% | 3.3% | 2.4% |
| מדד הליבה (בלי מזון ואנרגיה) | +0.2% |
הפער בין המדדים מספר את הסיפור: כמעט כל הקפיצה באה ממזון ואנרגיה. מאז פרוץ העימות במפרץ בסוף פברואר עלה נפט ברנט מכ-73 דולר לחבית ליותר מ-120 דולר, לפי FRED.
השוק ב-13 באפריל
ב-13 באפריל 2026 החל המצור הימי האמריקאי על איראן. לפי FRED:
| נתון | סגירה | שינוי יומי |
|---|---|---|
| S&P 500 | 6,886.24 | +1.02% |
| נאסד"ק | 23,183.74 | +1.23% |
| נפט ברנט | 123.28 דולר | +3.54% |
| תשואת אג"ח ל-10 שנים | 4.30% | -0.01 נק' אחוז |
מניות ונפט עלו באותו יום. זה מראה שהשוק לא הגיב לנפט בלבד, אלא גם לציפיות לגבי המשך העימות ותוצאותיו.
למה הליבה חשובה לפד
- זעזוע היצע: עליית מחירי האנרגיה בגלל מלחמה היא זעזוע מצד ההיצע. ריבית גבוהה לא מורידה את מחיר הנפט.
- אפקטים משניים: הפד חושש שאנרגיה יקרה תחלחל לשאר המחירים, דרך תחבורה ושכר. לכן הוא מסתכל על מדד הליבה. עלייה של 0.2% בחודש בליבה מתונה יחסית.
- הדילמה: אינפלציה כללית של 3.3% רחוקה מיעד ה-2%, אבל ליבה מתונה מקטינה את הלחץ להעלות ריבית.
השיעור
כשמתפרסם נתון אינפלציה, כדאי לבדוק שני דברים: מה קרה למדד הכללי, ומה קרה לליבה. כשהם זזים בכיוונים שונים, הסיבה בדרך כלל במזון או באנרגיה, וזה משנה את האופן שבו הבנק המרכזי יגיב.
המידע בכתבה מבוסס על נתוני BLS דרך ALFRED ועל נתוני FRED ונועד ללמידה בלבד. הוא אינו ייעוץ השקעות.
