סקטור - מה זה ואיך זה עובד?

סקטור הוא קבוצה של חברות שפועלות באותו תחום כלכלי. חלוקה לסקטורים עוזרת למשקיעים לגוון את התיק ולהבין אילו חלקים של הכלכלה משפיעים עליהם. דמיין סופרמרקט עם מחלקות שונות. יש מחלקת ירקות, מחלקת חלב, מחלקת ניקיון. סקטורים בשוק זה אותו דבר – ארגון לפי תחומים. הסקטורים העיקריים: - טכנולוגיה (אפל, מיקרוסופט) - פיננסים (בנקים, חברות ביטוח) - בריאות (תרופות, מכשור רפואי) - צריכה מחזורית (קמעונאות, רכב) - צריכה בסיסית (מזון, משקאות) - אנרגיה (נפט, גז) - תעשייה (ייצור, תשתיות) - נדל"ן (REITs) - חומרי גלם - תקשורת - שירותים ציבוריים סיבוב סקטורים: במחזור הכלכלי, סקטורים שונים מובילים בזמנים שונים. הבנת הסיבוב יכולה לעזור בתזמון השקעות. גיוון בין סקטורים מפחית סיכון. אם סקטור אחד נופל, אחרים עשויים לפצות.

המילון של מכללת סקילס נועד ללמידה והרחבת ידע פיננסי. אין באמור ייעוץ השקעות.

מי קובע לאיזה סקטור שייכת חברה

החלוקה הנפוצה בשווקים היא GICS, שיטת סיווג ש-S&P ו-MSCI פיתחו יחד. היא מחלקת את השוק ל-11 סקטורים, וכל סקטור מתפצל לענפים ולתתי ענפים. הסיווג נקבע לפי מקור ההכנסות העיקרי של החברה, ולא לפי איך שהציבור תופס אותה.

לכן יש הפתעות. אמזון מסווגת בצריכה מחזורית ולא בטכנולוגיה, כי רוב ההכנסות שלה מגיעות ממסחר. אלפבית ומטא נמצאות בסקטור התקשורת. מי שבונה פיזור לפי שמות של חברות ולא לפי הסיווג עלול לגלות שהוא מרוכז יותר משחשב.

כמה עולה ריכוז בסקטור אחד: דוגמה

תיק של 100,000 ₪. משקיע א׳ שם 40,000 ₪ במניות של סקטור אחד, והשאר מפוזר. משקיע ב׳ מחלק את הכסף שווה בשווה בין 10 סקטורים, 10,000 ₪ בכל אחד.

הסקטור יורד ב-30%, ושאר השוק לא זז. משקיע א׳ מפסיד 0.3 × 40,000 = 12,000 ₪, כלומר 12% מהתיק. משקיע ב׳ מפסיד 0.3 × 10,000 = 3,000 ₪, כלומר 3% מהתיק. אותה ירידה, הפסד גדול פי 4.

סקטורים מחזוריים וסקטורים דפנסיביים

מחזוריים: צריכה מחזורית, תעשייה, חומרי גלם, אנרגיה ופיננסים. הרווחים שלהם עולים ויורדים יחד עם הכלכלה.
דפנסיביים: צריכה בסיסית, בריאות ושירותים ציבוריים. אנשים קונים מזון ותרופות גם במיתון, ולכן הרווחים יציבים יותר.
רגישים לריבית: נדל״ן ושירותים ציבוריים, שנשענים על חוב, נוטים להגיב חזק לשינויי ריבית.

הזווית הישראלית

הבורסה בתל אביב מרוכזת בסקטורים מעטים יחסית. לבנקים, לחברות הביטוח ולנדל״ן יש משקל גדול במדדים המרכזיים, ולכן מי שמחזיק רק מדד ישראלי חשוף בעיקר למצב האשראי והנדל״ן בישראל. בבורסה יש גם מדדים סקטוריאליים, כמו ת״א בנקים ות״א נדל״ן, וקרנות סל שעוקבות אחריהם.

בשוק האמריקאי התמונה הפוכה: לטכנולוגיה יש משקל גבוה ב-S&P 500. מי שמשלב מדד ישראלי ומדד אמריקאי מקבל פיזור סקטוריאלי רחב יותר מכל אחד מהם לבד.

איפה מסתבכים

רדיפה אחרי הסקטור שעלה הכי הרבה בשנה שעברה. ההובלה מתחלפת, ולרוב קשה לדעת מתי.
החזקה של קרן סל סקטוריאלית לצד מדד רחב, בלי לבדוק שהמדד כבר מכיל את אותן מניות.
הנחה שסקטור דפנסיבי לא יורד. הוא יורד פחות בממוצע, אבל במשברים חדים כמעט הכול יורד יחד.

שאלות נפוצות

כמה סקטורים יש בשוק המניות?

לפי שיטת GICS יש 11 סקטורים. ספקי מדדים אחרים משתמשים בחלוקות קצת שונות, ולכן כדאי לבדוק לפי איזו שיטה קרן מסוימת מסווגת.

מה ההבדל בין סקטור לענף?

סקטור הוא הרמה הרחבה, למשל בריאות. ענף הוא חלוקה בתוכו, למשל תרופות או מכשור רפואי.

מה זה סיבוב סקטורים?

הרעיון שסקטורים שונים מובילים בשלבים שונים של המחזור הכלכלי. בפועל קשה לזהות בזמן אמת באיזה שלב נמצאת הכלכלה, ולכן אסטרטגיה כזו קשה ליישום.

איך משקיעים בסקטור אחד?

דרך קרן סל סקטוריאלית שמחזיקה את המניות של אותו סקטור, בארה״ב או בתל אביב. היא מפוזרת בתוך הסקטור, אבל לא בין סקטורים.