אינפלציה היא עלייה כללית במחירים. בישראל מודדים אותה במדד המחירים לצרכן, שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת מדי חודש. כשהמדד עולה ב-3% בשנה, מה שעלה 100 ₪ עולה 103 ₪, וכל שקל שלא גדל באותו קצב קונה פחות. יעד האינפלציה בישראל הוא 1% עד 3% בשנה, והריבית של בנק ישראל היא הכלי העיקרי שבו הבנק מנסה להחזיר אותה לטווח הזה.
תשואה נומינלית ותשואה ריאלית
התשואה הנומינלית היא מה שכתוב בדוח: הקרן עלתה ב-7%. התשואה הריאלית היא מה שנשאר אחרי שמנכים את עליית המחירים. החישוב המדויק הוא (1 + התשואה הנומינלית) חלקי (1 + האינפלציה), פחות 1. בתשואה של 7% ובאינפלציה של 3% התשואה הריאלית היא 3.9%, מעט פחות מההפרש הפשוט של 4%. במחשבון התשואה הריאלית אפשר להציב את המספרים שלכם.
דוגמה: 100,000 ₪ לעשר שנים
ההנחות כאן להמחשה בלבד: אינפלציה של 3% בשנה, פיקדון שקלי לא צמוד בריבית של 4% שממנה מנוכה מס של 15% מדי שנה, וקרן מנייתית בתשואה של 7% בשנה שמוכרים בסוף התקופה ומשלמים 25% מס על הרווח הריאלי.
| אפיק | סכום אחרי 10 שנים | מס | נטו ביד | שווי בכסף של היום |
|---|---|---|---|---|
| מזומן בעו״ש | 100,000 ₪ | אין | 100,000 ₪ | 74,409 ₪ |
| פיקדון 4% | 139,703 ₪ | נוכה במקור | 139,703 ₪ | 103,952 ₪ |
| קרן מנייתית 7% | 196,715 ₪ | 15,581 ₪ | 181,134 ₪ | 134,781 ₪ |
המזומן איבד כ-26% מכוח הקנייה שלו. הפיקדון כמעט לא זז במונחים ריאליים, בין השאר כי המס נגבה גם על החלק בריבית שרק פיצה על האינפלציה. הקרן הוסיפה כוח קנייה, בתנאי שלא נאלצתם למכור בשנה של ירידה.
למה המס תלוי באינפלציה
בניירות ערך המס הוא 25% מהרווח הריאלי, כלומר מהרווח שנשאר אחרי ניכוי עליית המדד בתקופת ההחזקה (בנכס במטבע חוץ החישוב נעשה לפי שינוי שער המטבע). בפיקדון שקלי לא צמוד ובאג״ח שקלית לא צמודה המס הוא 15% מהריבית הנומינלית כולה. בשנים של אינפלציה גבוהה ההבדל הזה מורגש, והפירוט נמצא במדריך מס רווחי הון.
מה נשחק באינפלציה ומה מגן
כל סוג נכס מגיב אחרת לעליית מחירים:
| נכס | מה קורה לו כשהמחירים עולים | שימו לב |
|---|---|---|
| מזומן ועו״ש | נשחק בקצב האינפלציה המלא | נחוץ לנזילות שוטפת בלבד |
| פיקדון וקרן כספית | נשחק כשהריבית נטו נמוכה מהאינפלציה | הריבית עוקבת אחרי ריבית בנק ישראל, באיחור |
| אג״ח שקליות לא צמודות | המחיר יורד כשהריבית עולה בתגובה לאינפלציה | ככל שהמח״מ ארוך יותר, הירידה גדולה יותר |
| אג״ח צמודות מדד | הקרן מתעדכנת לפי מדד המחירים לצרכן | בישראל אלה בין השאר אג״ח ממשלתיות מסדרות גליל |
| מניות | לאורך שנים נוטות לשמור ערך; בטווח קצר יכולות לרדת | חברות עם כוח תמחור מגלגלות עליית מחירים ללקוחות |
| נדל״ן | שכר דירה ומחירי נכסים נוטים לעלות עם המחירים | נזילות נמוכה ועלויות עסקה גבוהות |
| זהב וסחורות | תנודתיים, ומשמשים בעיקר לפיזור | לא מייצרים הכנסה שוטפת |
ההבדלים בין סוגי אגרות החוב מוסברים במדריך האג״ח.
אינפלציה והחובות שלכם
אותו מנגנון פועל גם על התחייבויות. הלוואה בריבית קבועה לא צמודה נשחקת באינפלציה, ולכן היא נוחה ללווה. במשכנתה במסלול צמוד מדד יתרת הקרן עולה עם המדד, וההחזר החודשי עולה איתה. כשבוחרים תמהיל משכנתה או הלוואה, כדאי לבדוק גם תרחיש של אינפלציה גבוהה מהצפוי.
איך מתכננים עם אינפלציה
כמה כללים שעוזרים לקבל החלטות נכונות:
- בתכנון לעשרות שנים חושבים במונחים ריאליים. לפי כלל 72, באינפלציה של 3% בשנה כוח הקנייה של כסף שלא צומח נחתך בחצי תוך כ-24 שנים.
- כסף לטווח קצר צריך בעיקר נזילות, ושם קרן כספית או פיקדון קצר מתאימים גם כשהתשואה הריאלית נמוכה.
- כסף לטווח ארוך שיושב בעו״ש מאבד כוח קנייה בכל שנה שיש בה אינפלציה. ההבחנה בין שני סוגי הכסף מוסברת בתשובה מה ההבדל בין חיסכון להשקעה.
- מחשבון האינפלציה מראה כמה שווה היום סכום מהעבר, וכמה תצטרכו בעתיד כדי לקנות את אותו הדבר.
מי שרוצה להבין איך בונים תיק שמחזיק לאורך שנים של אינפלציה, ריבית משתנה וירידות, יכול להתחיל בהדרכה החינמית של 26 דקות.
מקורות: רשות המסים, נספח ג לדוח השנתי 2025 (טופס 1322): רווח הון מניירות ערך סחירים; בנק ישראל: החלטות הריבית. הנתונים נכונים ל-15 באוקטובר 2026; שיעורי מס ותקרות מתעדכנים מדי שנה.
להעמיק בנושא
רוצים להבין השקעות לעומק?
הצטרפו להכשרה החינמית של Skills College — קורס וידאו מלא, ללא עלות.
להתחיל את ההכשרה החינמיתעודכן: 15 באוקטובר 2026. תוכן חינוכי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות אישי.