למה רוב האנשים מפסידים בהשקעות
מניה שירדה 50% צריכה לעלות 100% רק כדי לחזור לנקודת ההתחלה. החשבון הפשוט הזה מסביר חלק גדול מהסיבה שמשקיעים פרטיים מפסידים: לא השוק מכשיל אותם, אלא ההתנהגות שלהם בתוכו. הם קונים אחרי עליות, מוכרים בפאניקה אחרי ירידות, סוחרים יותר מדי, משלמים עמלות גבוהות ומרכזים את הכסף בכמה רעיונות חמים.
החדשות הטובות: כמעט כל הסיבות האלה ניתנות לתיקון, והתיקון לא דורש להיות גאון.
האם באמת רוב המשקיעים מפסידים?
התשובה תלויה במה מודדים. מי שהחזיק לאורך שנים קרן מחקה על מדד רחב, בלי לגעת, השתתף בתשואת השוק פחות דמי ניהול נמוכים. הבעיה מתחילה אצל מי שמנסה לעשות יותר מזה.
מחקר מוכר של הכלכלנים בראד ברבר וטרנס אודין, שבדק עשרות אלפי חשבונות של משקיעים פרטיים בארה״ב בשנות ה-90, מצא שהמשקיעים שסחרו הכי הרבה השיגו תשואה נמוכה משמעותית מהשוק ומהמשקיעים שסחרו מעט. גם אצל המקצוענים התמונה לא מחמיאה: דוחות SPIVA שמפרסמת S&P Dow Jones Indices מראים לאורך שנים שרוב הקרנות המנוהלות באופן אקטיבי מפגרות אחרי המדד שלהן בטווח של 10 עד 15 שנה.
כלומר, הפער בין תשואת השוק לתשואת המשקיע נוצר בעיקר מההחלטות שלו, ופחות מהשוק עצמו.
סיבה 1: קונים ביוקר ומוכרים בזול
זה נשמע אבסורדי, אבל זה הדפוס הנפוץ ביותר. כשהמדדים בשיא והכותרות חגיגיות, חברים בעבודה מספרים על רווחים ואנשים נכנסים. כשהשוק יורד 20% והכותרות מדברות על משבר, אותם אנשים מוכרים כדי לעצור את הכאב.
המשמעות בפועל: הם נכנסים אחרי שחלק גדול מהעלייה כבר קרה, ויוצאים אחרי שחלק גדול מהירידה כבר קרה. גם אם השוק עצמו עלה לאורך עשור, המשקיע הזה יכול לסיים עם רווח קטן בהרבה, או עם הפסד.
הפתרון הוא לא כוח רצון, כי כוח רצון נעלם בדיוק כשצריך אותו. הפתרון הוא מנגנון: הוראת קבע חודשית, הקצאה קבועה מראש, וכלל שקובע שלא מוכרים בגלל כותרת.
סיבה 2: יותר מדי פעולות, יותר מדי עלויות
כל פעולה עולה כסף: עמלת קנייה, עמלת מכירה, מרווח בין מחיר הקנייה למחיר המכירה, ובמסחר בחו״ל גם עמלת המרה. בנוסף, מכירה ברווח מחייבת מס של 25% על הרווח הריאלי, וכך פחות כסף נשאר לעבוד.
דוגמה מספרית עם הנחות פשוטות: תיק של 50,000 ₪, 20 פעולות בחודש בהיקף של כ-10,000 ₪ כל אחת, ועמלה של 0.1% לפעולה. זה 10 ₪ לפעולה, 240 פעולות בשנה, 2,400 ₪ עמלות. כמעט 5% מהתיק נעלמים לפני שהשוק זז בכלל. כדי רק לצאת באפס, המשקיע הזה צריך לנצח את השוק בפער גדול, שנה אחרי שנה.
מסחר תכוף נותן תחושה של שליטה. אצל רוב האנשים הוא בעיקר מגדיל את העלויות.
סיבה 3: ההטיות שהמוח מביא איתו לבורסה
דניאל כהנמן ועמוס טברסקי הראו שאנשים חווים הפסד בעוצמה חזקה בערך פי שניים מרווח באותו גודל. בשוק ההון זה מתורגם לשתי טעויות הפוכות: מחזיקים מניה מפסידה שנים כי לא רוצים לממש את ההפסד, ומוכרים מהר מדי מניה מרוויחה כדי לנעול את התחושה הטובה.
הטיית האישור גורמת לחפש רק מידע שתומך במה שכבר קנינו. מי שמחזיק מניה בודדת קורא את הפורומים שמשבחים אותה ומדלג על הדוחות שמדאיגים.
ועדר, כמובן. כשכולם בקבוצת הווטסאפ מדברים על אותה מניה, קשה מאוד להישאר בחוץ. בדרך כלל, כשרעיון השקעה מגיע לשיחות הסלון, רוב העלייה כבר מאחוריו.
סיבה 4: ריכוז במקום פיזור
משקיע שמחזיק שלוש מניות טכנולוגיה, או רק מניות של בנקים ישראליים, לא באמת מפוזר. כשהמגזר נחלש, כל התיק נחלש יחד.
מקרה ישראלי נפוץ במיוחד הוא עובד הייטק שחלק גדול מהחיסכון שלו נמצא במניות של החברה שבה הוא עובד. אם החברה נקלעת לקשיים, הוא עלול לאבד בו זמנית גם את המשכורת וגם את החיסכון. זה לא אומר למכור הכול ביום ההבשלה, אבל כן לתכנן מראש כמה מהתיק מותר שיהיה תלוי בחברה אחת.
סיבה 5: ציפיות לא ריאליות
מי שנכנס לשוק כדי להכפיל את הכסף בשנה יתאכזב ברוב המקרים מהשוק הרחב, וחלק מהמאוכזבים עוברים לכלים ממונפים ומסוכנים יותר כדי להשיג את התשואה שדמיינו. שם ההפסדים מתחילים להיות גדולים באמת.
וכאן חוזרים לחשבון מהפתיחה. ככל שההפסד עמוק יותר, העלייה שנדרשת כדי לחזור לנקודת ההתחלה גדלה מהר יותר:
| ירידה בתיק | העלייה שנדרשת כדי לחזור לאפס |
|---|---|
| 10% | כ-11% |
| 20% | 25% |
| 33% | כ-50% |
| 50% | 100% |
| 80% | 400% |
זו הסיבה שמינוף ופוזיציות מרוכזות כל כך מסוכנים. ירידה של 20% בתיק מפוזר היא תקופה לא נעימה. ירידה של 80% במניה בודדת או בתיק ממונף היא בור שקשה מאוד לצאת ממנו.
תשואה ממוצעת של כמה אחוזים בשנה מעל האינפלציה, לאורך עשרות שנים, היא תוצאה טובה מאוד. זה פחות מרגש מסיפורים ברשתות, אבל זה מה שבונה הון בפועל. גם שנים של ירידה הן חלק רגיל מהדרך, לא סימן שמשהו נשבר.
מה עושים מחר בבוקר כדי להפסיד פחות?
ארבעה צעדים מעשיים, לפי סדר החשיבות:
- בודקים כמה אתם משלמים בפועל. מבקשים מהבנק או מהברוקר את פירוט העמלות ודמי המשמרת ומנהלים משא ומתן.
- כותבים על דף אחד את ההקצאה הרצויה (למשל כמה מניות וכמה אג״ח) ומתי מאזנים אותה. בלי דף כזה, כל ירידה תגרור החלטה רגשית.
- מעבירים את רוב הכסף להשקעה מפוזרת ואוטומטית, ומשאירים לרעיונות אישיים רק חלק קטן שאתם מוכנים להפסיד.
- מפסיקים לבדוק את התיק כל יום. מי שבודק פחות, פועל פחות מתוך פחד.
מי שרוצה להבין את המנגנונים האלה לעומק, ולבנות שיטה במקום לפעול לפי תחושה, יכול להמשיך בקורס השקעות.
שאלות נפוצות
למה משקיעים מפסידים גם כשהשוק עולה?
בגלל תזמון, עלויות וריכוז. מי שנכנס אחרי עלייה ויוצא אחרי ירידה, משלם עמלות גבוהות ומחזיק כמה מניות בודדות, יכול לסיים תקופה חיובית של השוק עם תשואה נמוכה בהרבה או עם הפסד.
כמה פעולות בשנה זה יותר מדי?
אין מספר קסם. השאלה היא כמה מהתיק הולך לעמלות ולמסים כל שנה, והאם יש לכם יתרון אמיתי שמצדיק את הפעולות. אם אינכם יכולים להסביר מה היתרון, סביר שהפעילות עולה לכם כסף.
האם מסחר יומי הוא דרך לנצח את השוק?
מסחר יומי דורש שיטה, משמעת ושליטה בעלויות, והוא קשה במיוחד למי שמתחיל. לרוב האנשים עדיף להתחיל בהשקעה ארוכת טווח ומפוזרת, ולבחון מסחר פעיל רק אחרי לימוד מסודר ועם סכום שמוכנים להפסיד.
האם קרן מחקה מדד מבטיחה שלא אפסיד?
לא. קרן מחקה עולה ויורדת יחד עם המדד, ובשנים רעות הירידה יכולה להיות חדה. מה שהיא כן מונעת הוא את הסיכון של בחירת מניות גרועות ואת רוב עלויות המסחר.
המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.