מדריך פנסיה: איך בוחרים קרן פנסיה ובודקים את החיסכון הפנסיוני

בקצרה: שכירים בישראל חייבים לחסוך לפנסיה, ובסך הכול מופקדים 18.5% מהשכר: 6% מהעובד, 6.5% מהמעסיק לתגמולים ו-6% מהמעסיק לפיצויים. כדי לבחור קרן פנסיה בודקים שלושה דברים: דמי הניהול (מההפקדה ומהצבירה), מסלול ההשקעה והכיסוי הביטוחי.

הכסף שמופקד כל חודש מושקע בשוק ההון על ידי גוף מוסדי, חברת ביטוח או בית השקעות שמנהל את הקרן. לאורך עשרות שנים הוא צובר תשואה, ובגיל הפרישה הוא הופך לקצבה חודשית לכל החיים. אצל רוב השכירים זה החיסכון הגדול ביותר שיהיה להם, ולעיתים גדול מההון העצמי שישקיעו בדירה. ובכל זאת, רבים לא יודעים באיזו קרן הם, באיזה מסלול ומה הם משלמים בדמי ניהול.

שלושה מוצרים עיקריים מחזיקים את החיסכון הפנסיוני:

לקרן פנסיה מקיפה יש יתרון מובנה: חלק מהנכסים שלה מושקע באג״ח מיועדות שהמדינה מנפיקה עם תשואה מובטחת. זה מקטין את התנודתיות של חלק מהתיק.

שיעור ההפקדה הכולל של 18.5% חל מינואר 2017. החובה לפי צו ההרחבה מחושבת על השכר עד השכר הממוצע במשק, 13,769 ₪ לחודש ב-2026. מעסיקים רבים מפקידים גם על החלק שמעל, ויש מעסיקים שמפקידים בשיעורים גבוהים מהמינימום, אבל זה כבר עניין של הסכם ולא של הצו.

שתי דוגמאות, מחושבות לפי השיעורים של 2026:

בשורה השנייה ההפקדה החובה מחושבת על 13,769 ₪ בלבד. אם המעסיק מפקיד על כל 20,000 ₪, הסכום בתלוש יהיה גבוה יותר. כך או כך, שווה לוודא בתלוש שההפקדה נכנסת כל חודש ושהיא מחושבת על השכר הנכון.

על ההפקדה מקבלים הטבות מס: העובד מקבל זיכוי על חלקו, ועל חלק המעסיק לא משלמים מס עד תקרות שמתעדכנות מדי שנה. גם הקצבה בפרישה נהנית מפטור חלקי. החישוב תלוי בנתונים האישיים, ולכן לפני החלטות כמו הפקדה נוספת או משיכה כדאי לבדוק אותו מול יועץ פנסיוני או רואה חשבון.

החוק מגביל את דמי הניהול בקרן פנסיה מקיפה חדשה לשני רכיבים: עד 6% מכל הפקדה ועד 0.5% בשנה מהצבירה. התקרה היא המקסימום שמותר לגבות, וחוסכים רבים משלמים פחות ממנה, בזכות משא ומתן, הסכם קבוצתי במקום העבודה או קרן ברירת מחדל.

דמי ניהול מההפקדה: על הפקדה של 2,220 ₪ בחודש, התקרה של 6% היא כ-133 ₪ בחודש, כ-1,598 ₪ בשנה, שלא מגיעים לחיסכון בכלל.

דמי ניהול מהצבירה כואבים יותר לאורך זמן, כי הם נגבים מכל הכסף שנצבר בכל שנה. דוגמה: צבירה של 400,000 ₪ שנשארת בקרן 25 שנה בלי הפקדות נוספות, בהנחת תשואה שנתית של 4% לפני דמי ניהול, להמחשה בלבד:

בין התקרה לבין 0.1% הפער הוא 95,697 ₪, וזה עוד לפני ההפקדות החודשיות שנוספות בדרך ולפני דמי הניהול מההפקדה. רמות 0.1% ו-0.3% בטבלה הן דוגמה לחישוב ולא הצעת מחיר. את המספרים שלכם תמצאו בדוח השנתי, ולחישוב עם הנתונים שלכם יש מחשבון שחיקת דמי ניהול. איך מנהלים משא ומתן מול הגופים מוסבר במדריך דמי ניהול.

משרד האוצר בוחר מדי כמה שנים, במכרז, קרנות פנסיה שמתחייבות לדמי ניהול נמוכים. אלה קרנות ברירת המחדל, שנקראות גם קרנות פנסיה נבחרות. עובד שלא בחר קרן בעצמו מצורף על ידי המעסיק לאחת מהן.

לרוב החוסכים, ובמיוחד לצעירים בתחילת הדרך, זה פתרון סביר: מקבלים דמי ניהול נמוכים בלי לנהל משא ומתן. יש לזה שתי מגבלות שכדאי להכיר. הראשונה, דמי הניהול המוזלים מובטחים לתקופה מוגבלת, ואחרי שתקופת המכרז מסתיימת כדאי לבדוק שוב מה אתם משלמים. השנייה, ברירת מחדל לא מחייבת אתכם. כל עובד רשאי לבחור קרן אחרת, ומעסיק לא יכול לכפות עליו קרן מסוימת.

ההשוואה בין קרנות נעשית על אותם נתונים בכל גוף, ואפשר לבצע אותה בערב אחד:

1. דמי ניהול: בדקו את שני הרכיבים, מההפקדה ומהצבירה, ובקשו הצעה כתובה. הנחה שניתנת לתקופה מוגבלת צריכה להופיע בהצעה יחד עם מועד הסיום שלה.
2. מסלול השקעה: ודאו שאתם יודעים באיזה מסלול הכסף שלכם, ושהוא מתאים לגיל ולאופק עד הפרישה.
3. תשואות לאורך זמן: השוו תשואות של אותו סוג מסלול לאורך כמה שנים במערכת גמל נט של רשות שוק ההון, ולא תשואה של שנה בודדת.
4. כיסוי ביטוחי: בדקו שהכיסוי לנכות ולשאירים מתאים למצב המשפחתי שלכם.

מעבר בין קרנות נעשה בניוד: מגישים בקשה בגוף המקבל, והוא מעביר את הצבירה. ניוד פנסיה אינו משיכה ואינו אירוע מס. לפני שמניידים ביטוח מנהלים ישן כדאי לבדוק את מקדם ההמרה שלו, כי פוליסות ישנות כוללות לעיתים מקדם מובטח ששווה יותר ממה שנראה.

ברירת המחדל בקרנות הפנסיה היא מסלול תלוי גיל. צעירים מושקעים בו יותר במניות, והחשיפה יורדת בהדרגה ככל שמתקרבים לפרישה. ההיגיון פשוט: למי שיש עשרות שנים עד הפרישה יש זמן להתאושש מירידות, ומי שקרוב לקצבה צריך יציבות.

מי שלא בוחר נשאר במסלול הזה, וזה הגיוני לרוב החוסכים. לצדו יש מסלולים שאפשר לבחור בעצמכם: מנייתי, מחקה מדד, כללי, אג״ח או הלכה. חוסך צעיר שיש לו גם קרן השתלמות, יציבות תעסוקתית ואופק ארוך יכול לשקול מסלול מנייתי מלא או מחקה מדד. מנגד, מי שעובר למסלול סולידי בכל ירידה חדה וחוזר למניות אחרי ההתאוששות מפסיד יותר ממי שנשאר במסלול בינוני לאורך כל הדרך. התגובה שלכם לירידות משפיעה על התוצאה לא פחות מהמסלול שבחרתם.

מעבר בין מסלולים באותה קרן אינו אירוע מס. מספיקה בקשה באזור האישי או מול הגוף המנהל.

בקרן פנסיה מקיפה חלק מההפקדה החודשית קונה שני כיסויים ביטוחיים:

• ביטוח נכות (אובדן כושר עבודה): אם מצב בריאותי מונע מכם לעבוד, הקרן משלמת קצבה חודשית לפי תנאי התקנון.
• ביטוח שאירים: אם המבוטח נפטר לפני הפרישה, בן או בת הזוג והילדים מקבלים קצבה.

הכיסויים האלה עולים כסף, והעלות יורדת מהחיסכון. לכן כדאי שיתאימו למצב שלכם. רווק בלי ילדים משלם על ביטוח שאירים שאולי לא נחוץ לו כרגע, ויכול לבקש ויתור לתקופה מוגבלת. זוג עם ילדים קטנים צריך את הכיסוי הזה. כשהמצב המשפחתי משתנה, נישואים, לידה או גירושים, זה הזמן לבדוק שוב את הכיסוי ואת טופס המוטבים.

גם עצמאים חייבים להפקיד לפנסיה, בשיעורים שנקבעים לפי מדרגות הכנסה. ההפקדה מזכה בהטבות מס, בחלקה כניכוי ובחלקה כזיכוי, עד תקרות שמתעדכנות מדי שנה.

בפועל עצמאים רבים מפקידים את המינימום או פחות ממנו, ומגלים לקראת הפרישה פער גדול מול שכירים באותה רמת הכנסה. אצל עצמאי אין מעסיק שמוסיף 6.5% ו-6% מעל השכר, ולכן כל שקל לפנסיה יוצא מהכיס שלו. בדיקה שנתית של גובה ההפקדה חשובה כאן אפילו יותר מבחירת המסלול. כדי לראות כמה צריך להפקיד לפי ההכנסה שלכם יש מחשבון פנסיה לעצמאים.

רוב המידע זמין לכם בלי לפנות לאף אחד:

1. המסלקה הפנסיונית היא מערכת שמרכזת נתונים מכל הגופים המנהלים על המוצרים הפנסיוניים של כל חוסך. יועצים וסוכנים פנסיוניים נעזרים בה כדי להציג תמונה מלאה של החיסכון שלכם.
2. במערכת הר הכסף של משרד האוצר בודקים אם יש חשבונות פנסיה וגמל ששכחתם, למשל ממקומות עבודה קודמים.
3. בדוח השנתי שמגיע מהקרן בודקים את ההפקדות של כל חודש, את דמי הניהול מההפקדה ומהצבירה ואת מסלול ההשקעה.
4. בגמל נט משווים את דמי הניהול והתשואות שלכם לגופים אחרים באותו סוג מסלול.
5. אם יש לכם כמה קרנות, שקלו לאחד אותן לקרן הפעילה.

מי שהחליף כמה מקומות עבודה מחזיק לעיתים כמה קרנות, חלקן לא פעילות ועם דמי ניהול מלאים. איחוד חוסך דמי ניהול ומונע כפל ביטוחים. כדי לראות לאן הצבירה הנוכחית יכולה להגיע עד הפרישה יש מחשבון פנסיה.

הפנסיה נעולה עד גיל הפרישה, ומשיכה מוקדמת אפשרית רק במקרים מוגדרים ובדרך כלל כרוכה במס גבוה. לכן היא לא יכולה להיות החיסכון היחיד. אצל רוב השכירים השכבה הבאה היא קרן השתלמות, שנזילה אחרי כמה שנים ונהנית מפטור ממס רווחי הון. מעליהן אפשר לבנות תיק השקעות עצמאי לטווח בינוני וארוך. ההבדלים בין השתיים מפורטים בהשוואה בין פנסיה להשקעה עצמאית.

מי שרוצה להבין איך החלקים האלה משתלבים בתוכנית כלכלית אחת יכול להתחיל בקורס ניהול פיננסי.