בורסה ישראל. המדריך המלא לבורסה לניירות ערך בתל אביב

הבורסה לניירות ערך בתל אביב (TASE. Tel Aviv Stock Exchange) היא הזירה המרכזית למסחר בישראל בניירות ערך: מניות, אגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות, קרנות סל (ETF), קרנות נאמנות, נגזרים ומכשירים מובנים. הבורסה הוקמה ב-1953, פועלת תחת פיקוח רשות ניירות ערך, ומשמשת מנגנון מימון מרכזי לכלכלה הישראלית. חברות ציבוריות מגייסות הון, ומשקיעים פרטיים ומוסדיים סוחרים סביב מחיר שוק שקוף.

ת״א 35 כולל את 35 המניות הגדולות בבורסה לפי שווי שוק ומשקל מתואם, ומשמש בנצ'מארק רחב לבריאות הכלכלה. ת״א 90 כולל את 90 המניות הבאות בגודלן, מה שנותן חשיפה רחבה יותר לחברות בינוניות בעלות פוטנציאל צמיחה. SME 60 מתמקד בחברות הקטנות ובעלות שווי שוק נמוך יותר. בנוסף קיימים מדדי ענף. פיננסים, נדל״ן, ביו-מד, טכנולוגיה ועוד. שמשמשים משקיעים שמחפשים חשיפה ספציפית.

המסחר נפתח בשעה 9:25 עם שלב הפתיחה (Opening Phase) שבו מצטברות פקודות, ומחיר הפתיחה נקבע בהליך MTA (Multi Tape Auction). המסחר הרציף נמשך עד 17:25, ולאחריו שלב הסגירה. המסחר מתקיים בימים ראשון עד חמישי. כל פקודה מבוצעת מול ספר פקודות (Order Book) שקוף, וקיימים שני סוגי פקודות עיקריים: LMT (פקודת מחיר) ו-MKT (פקודת שוק). חשוב להכיר את שעות המסחר, ימי החופש והאירועים הכלכליים שמשפיעים על הנזילות.

משקיעים פרטיים פעילים, הגופים המוסדיים (קרנות פנסיה, חברות ביטוח, קופות גמל וקרנות השתלמות), בתי השקעות ומנהלי תיקים, market makers שמספקים נזילות, וגופים זרים. הגופים המוסדיים הם רוב הנפח. הבנת התנהגותם בעת הנפקות, אסיפות בעלי מניות ותקופות איזון תיקים מסבירה לעיתים תנודות שאינן קשורות לחדשות החברה.

ניתן לפתוח חשבון בבנק (במחלקת ני״ע) או בבית השקעות ישראלי. הבחירה משפיעה ישירות על עלויות: עמלות קנייה/מכירה, דמי משמרת, עמלות המרת מט״ח, ועלויות פעילות בנגזרים. בתי ההשקעות מציעים בדרך כלל עמלות נמוכות משמעותית מהבנקים, ופלטפורמות מסחר מתקדמות. חשוב להשוות לפחות שלוש הצעות, לבדוק שהמוסד מפוקח על ידי רשות ני״ע, ולבחון את שירות הלקוחות לפני התחייבות.

רווחי הון בישראל ממוסים ב-25% ריאלי על מניות, אג״ח קונצרני וקרנות. אג״ח ממשלתי שקלי לא צמוד מס נומינלי 15%, וצמוד מדד 25% ריאלי. דיבידנדים בבורסת ת״א מנוכים במקור 25%. בחשבון בבנק/בית השקעות ישראלי הניכוי אוטומטי. ניתן לקזז הפסדים מאותה שנת מס כנגד רווחים, ולהעביר הפסדים שנתיים קדימה. לדיווח עצמאי בנכסים זרים יש להגיש טופס 1301 ולעיתים 137.

היכרות עם החברות הנסחרות, מטבע מקומי ללא חשיפה לתנודות שערי מטבע, מיסוי פשוט יותר, נגישות בעברית, ותעריפי עמלות נמוכים יחסית בקרנות סל ישראליות. בנוסף, חברות ישראליות רבות נסחרות במקביל גם בנאסד״ק, מה שמאפשר ארביטראז' מחירים ופיזור.

ריכוזיות גבוהה במגזרים מסוימים (פיננסים ונדל״ן מהווים נתח גדול ממדד ת״א 35), נזילות נמוכה יחסית למניות מחוץ למדדים המובילים, חשיפה גיאופוליטית מקומית, וחוסר פיזור בינלאומי במידה שמתמקדים רק בבורסה הישראלית. הפתרון הוא בנייה של תיק משולב. חשיפה לבורסת ת״א לצד מדדים גלובליים.

צריך לשלב לימוד תיאורטי (יסודות, מאקרו ישראלי, מאזנים) עם תרגול מעשי. קורס מובנה מקצר משמעותית את העקומה ומונע טעויות יקרות. כדאי לעקוב אחרי דוחות החברות שמעניינות אתכם, להאזין לשיחות ועידה רבעוניות, ולבנות תהליך החלטה כתוב לפני כל עסקה.

עשרות חברות ישראליות נסחרות במקביל בבורסת ת״א ובבורסות האמריקאיות (NYSE, NASDAQ). דוגמאות בולטות: טבע, בנק לאומי, נייס, פלייטיקה, אלביט מערכות. הדואליות יוצרת ארביטראז' בין השווקים. המחיר בת״א חייב להיות קרוב מאוד למחיר ה-ADR בוול סטריט אחרי התאמת שער הדולר. עבור משקיע ישראלי יש יתרון. אפשר לקנות בשקלים בלי עמלת המרת מט״ח, אך לעקוב אחרי המסחר הרציף בארה״ב כדי להבין את כיוון הפתיחה הצפוי בת״א למחרת.

אגרות חוב של ממשלת ישראל הן מהמוצרים הסחירים הבטוחים ביותר בבורסה. שלושה סוגים עיקריים: שחר (שקלי לא צמוד, ריבית קבועה), גליל (צמוד מדד, ריבית קבועה), וגילון (שקלי בריבית משתנה). התשואה לפדיון משקפת את הריבית הריאלית או הנומינלית עד מועד הפדיון. אג״ח קצרה (עד שנתיים) רגישה פחות לשינויי ריבית, אג״ח ארוכה (10-30 שנה) רגישה מאוד אך מציעה תשואה גבוהה יותר. שילוב נכון של אג״ח ממשלתי במק״מ בתיק מאזן את הסיכון של המניות.

הנפקה ראשונית היא הכניסה של חברה פרטית לבורסה. החברה מגייסת הון מהציבור תמורת הקצאת מניות. הליך ההנפקה כולל תשקיף שמפורסם ברשות ניירות ערך, רואד שואו למוסדיים, ותמחור סופי על פי ביקוש. הנפקה שנייה היא גיוס הון נוסף של חברה שכבר נסחרת. למשקיע הפרטי חשוב לזכור: הקצאה בהנפקה מוגבלת לרוב למוסדיים, ומחיר ההנפקה לא תמיד משקף את הערך האמיתי. נתונים היסטוריים מראים שכשליש מהנפקות ת״א סוחרות מתחת למחיר ההנפקה אחרי שנה.