איך לבחור ברוקר בישראל: בנק, ברוקר ישראלי או ברוקר זר

בקצרה: בוחרים ברוקר לפי חמישה דברים: פיקוח ורישוי, עלות כוללת (עמלות, דמי משמרת והמרת מטבע), אופן הטיפול במס, השווקים והמוצרים שאתם צריכים, ונוחות התפעול. לרוב המתחילים שמשקיעים סכום חודשי קבוע, בנק או ברוקר ישראלי פשוטים יותר בגלל ניכוי המס במקור. ברוקר זר מתאים בעיקר למי שמשקיע סכומים גדולים בחו״ל ומוכן לדווח בעצמו.

הברוקר הוא הגוף שמחזיק את החשבון ומבצע את הקניות והמכירות שלכם. הבחירה לא משנה את התשואה של המדד שאתם קונים, אבל היא משנה כמה ממנה נשאר לכם ואת כמות העבודה שלכם מול רשות המסים. חמשת הקריטריונים:

1. פיקוח: גוף שמפוקח בישראל או רגולטור מוכר במדינת האם שלו.
2. עלות כוללת: עמלת קנייה ומכירה, עמלת מינימום, דמי משמרת או ניהול חשבון, והמרת מטבע.
3. מס: האם המס מנוכה במקור, או שאתם מחשבים ומדווחים בעצמכם.
4. מוצרים ושווקים: מניות וקרנות בתל אביב, בארה״ב, אג״ח ומה שעוד תצטרכו.
5. תפעול: ממשק, הפקדה ומשיכה בשקלים, ושירות בעברית כשמשהו משתבש.

בישראל יש שלוש משפחות של גופים. ההבדלים ביניהן עקרוניים ולא תלויים בשם של גוף מסוים:

הבנק נוח למי שכבר מנהל בו את העו״ש, אבל המחירון המלא שלו יקר לרוב. מי שלא מבקש הנחה משלם אותו. ברוקר ישראלי נותן בדרך כלל עמלות נמוכות יותר עם אותה מעטפת מס. ברוקר זר נותן גישה רחבה לשווקים ועלויות נמוכות במסחר בחו״ל, ומעביר אליכם את כל עבודת המס.

עוד פרט שהשתנה: מאז 5 בינואר 2026 הבורסה בתל אביב נסחרת בימים שני עד שישי, כך שמי שקונה ניירות ישראליים כבר לא קונה בימי ראשון.

לפני שפותחים חשבון מבקשים את המחירון המלא ובודקים:

• עמלת קנייה ומכירה, באחוזים או בסכום קבוע.
• עמלת מינימום לפעולה.
• דמי משמרת או דמי ניהול חשבון חודשיים.
• דמי חוסר פעילות, אם יש.
• עמלת המרת מטבע והמרווח בשער.
• עמלה על דיבידנדים ועל העברת ניירות לגוף אחר.

דוגמה: משקיע שקונה כל חודש קרן מחקה ב-1,500 ₪, 12 קניות בשנה, 18,000 ₪ הפקדות. שלושה מבני עמלות דמיוניים, להמחשה בלבד:

בהפקדה קטנה, עמלת המינימום היא מה שקובע. אותו מבנה עמלות שזול לסוחר עם עסקאות גדולות יכול להיות יקר למשקיע חודשי. לכן משווים לפי הפעילות שלכם בפועל, לא לפי הכותרת במחירון.

בבנק או בברוקר ישראלי המס על רווח הון, 25% על הרווח הריאלי, מנוכה במקור ביום המכירה. הפסד שמומש באותו חשבון מקוזז אוטומטית במהלך השנה, ואחרי סוף השנה מגיע טופס 867 עם סיכום ההכנסות והמס שנוכה. מי שאין לו הכנסות נוספות שמחייבות דוח, לרוב לא צריך לעשות דבר.

בברוקר זר אף אחד לא מנכה לכם מס בישראל. דוגמה: מכרתם ברווח ריאלי של 10,000 ₪. המס בישראל הוא 2,500 ₪, ואתם מחשבים ומשלמים אותו בעצמכם דרך הדוח השנתי, כולל המרת כל עסקה לשקלים לפי הכללים. הפסדים מקזזים מול רווחים באותה שנה, ומה שלא קוזז עובר לשנים הבאות מול רווחי הון בלבד. את החישוב לעסקה מסוימת אפשר לעשות במחשבון מס על מניות, והכללים המלאים מפורטים במדריך מס רווחי הון.

על דיבידנדים ממניות אמריקאיות מנוכה מס במקור בארה״ב. טופס W-8BEN, שממלאים מול הברוקר, מאפשר שיעור ניכוי מופחת לפי אמנת המס בין ישראל לארה״ב. בברוקר ישראלי הטופס נחתם בדרך כלל כחלק מפתיחת חשבון למסחר בחו״ל.

מי שקונה מניות או קרנות אמריקאיות ממיר שקלים לדולרים, ובחזרה כשהוא מוכר. ההמרה עולה כסף פעמיים: בעמלת ההמרה ובפער בין השער שמקבלים לשער היציג.

דוגמה: המרה של 50,000 ₪ לדולרים. בעלות המרה של 0.5% משלמים 250 ₪. בעלות של 0.1% משלמים 50 ₪. העלויות דמיוניות, להמחשה בלבד, אבל הסדר גודל מראה למה שווה לשאול על ההמרה לפני שפותחים חשבון. מי שמשקיע בחו״ל דרך קרן מחקה שנסחרת בתל אביב קונה בשקלים ולא ממיר בעצמו, אבל עדיין חשוף לשער הדולר דרך הנכסים של הקרן.

משקיע חודשי בקרנות מחקות: הדבר החשוב הוא עמלה נמוכה על קנייה קטנה ובלי מינימום גבוה, ודמי משמרת נמוכים. ניכוי מס במקור חוסך עבודה. ברוב המקרים בנק אחרי מיקוח או ברוקר ישראלי מספיקים.

משקיע בסכומים גדולים בחו״ל: עמלות ההמרה והמסחר בחו״ל הופכות למשמעותיות, וברוקר זר יכול להיות זול יותר. בתמורה, הדיווח השנתי עובר אליכם, ולפעמים גם עלות של רואה חשבון.

סוחר פעיל: מהירות ביצוע, יציבות הפלטפורמה ועמלה לכל פעולה חשובים יותר מכל דבר אחר. גם כאן מחשבים את העלות לפי מספר העסקאות בפועל.

יש מי שמשלב: חשבון ישראלי להפקדה החודשית וחשבון זר לחלק שמושקע ישירות בחו״ל. ההחלטה מתי בכלל לנהל לבד ומתי דרך מנהל תיקים מפורטת במדריך ניהול עצמי מול ניהול מקצועי.

1. משווים שניים או שלושה גופים לפי הפעילות שלכם ומבקשים הנחה בעמלות.
2. ממלאים בקשה לפתיחת חשבון, דיגיטלית או בסניף, עם תעודה מזהה ואישור על חשבון בנק.
3. עונים על שאלון הכרת לקוח ושאלון שבודק את הניסיון ואת המטרות שלכם.
4. בחשבון שמיועד גם לחו״ל, חותמים על W-8BEN.
5. מפקידים את הסכום הראשון ומגדירים הוראת קבע אם משקיעים חודשית.
6. בודקים בפעולה הראשונה כמה עמלה נגבתה בפועל.

• גוף שמופיע בפרסומות ברשתות ומבטיח תשואה. הבטחת תשואה בשוק ההון היא סימן אזהרה.
• בקשה להעביר כסף לחשבון בנק פרטי של אדם, ולא לחשבון של גוף מפוקח.
• לחץ לפעול מהר, "רק היום".
• פלטפורמה שאין לה פרטי רישוי ברורים.

לפני שמפקידים, בודקים באתר רשות ניירות ערך את רשימת בעלי הרישיון, או את הרגולטור של מדינת האם בברוקר זר, ושואלים איך מוחזקים נכסי הלקוחות ומה קורה להם אם הגוף נקלע לקשיים. מי שרוצה להבין את היסודות לפני שהוא פותח חשבון יכול להתחיל בהדרכה החינמית של 26 דקות.