נוסחת ריבית דריבית

הנוסחה המתמטית מאחורי ריבית דריבית, עם הסבר מפורט ודוגמאות מעשיות.

הנוסחה הבסיסית

הנוסחה הקלאסית לחישוב ריבית דריבית היא:

FV = PV × (1 + r/n)^(n×t)

כאשר: - FV (Future Value) = הערך העתידי — הסכום הסופי - PV (Present Value) = הערך הנוכחי — הסכום ההתחלתי - r = שיעור הריבית השנתית (כעשרוני, למשל 0.08 עבור 8%) - n = מספר פעמי צבירת ריבית בשנה (12 לחודשי, 4 לרבעוני, 1 לשנתי) - t = מספר השנים

דוגמה: השקעה של 50,000 ₪, תשואה שנתית 7%, צבירה חודשית, ל-15 שנה: FV = 50,000 × (1 + 0.07/12)^(12×15) = 50,000 × (1.005833)^180 = 50,000 × 2.848 ≈ 142,400 ₪

הנוסחה עם הפקדות חודשיות

כשיש הפקדה חודשית קבועה (PMT), הנוסחה מורכבת יותר:

FV = PV × (1 + r/n)^(n×t) + PMT × [((1 + r/n)^(n×t) – 1) / (r/n)]

החלק הראשון מחשב את הצמיחה של הסכום ההתחלתי, והחלק השני מחשב את הצמיחה של ההפקדות התקופתיות.

דוגמה: קרן התחלתית 20,000 ₪, הפקדה חודשית 2,000 ₪, תשואה 8%, ל-20 שנה: - צמיחת הקרן: 20,000 × (1.00667)^240 ≈ 98,900 ₪ - צמיחת ההפקדות: 2,000 × [((1.00667)^240 - 1) / 0.00667] ≈ 1,178,500 ₪ - סה״כ: ≈ 1,277,400 ₪ - סה״כ הפקדות: 20,000 + (2,000 × 240) = 500,000 ₪ - רווח מריבית דריבית: ≈ 777,400 ₪

תדירות צבירה — למה זה משנה?

ככל שתדירות צבירת הריבית גבוהה יותר, כך הסכום הסופי גדול יותר. הסיבה: הריבית מתחילה "לעבוד" מהר יותר.

השוואה על 100,000 ₪ בריבית שנתית נומינלית של 8% ל-20 שנה (השיעור השנתי מחולק למספר תקופות הצבירה בשנה):

תדירות צבירהחישובתוצאה
שנתית (n=1)100,000 × 1.08^20466,096 ₪
רבעונית (n=4)100,000 × (1 + 0.08/4)^80487,544 ₪
חודשית (n=12)100,000 × (1 + 0.08/12)^240492,680 ₪
יומית (n=365)100,000 × (1 + 0.08/365)^7300495,216 ₪

ההבדל בין צבירה שנתית לחודשית הוא כ-27,000 ₪ — משמעותי! זו הסיבה שרוב המוצרים הפיננסיים בישראל צוברים ריבית באופן חודשי או יומי.

כלל 72 — גרסה מתמטית

כלל 72 הוא קירוב מתמטי שנגזר מהנוסחה. אם נרצה למצוא מתי הכסף מוכפל (FV = 2 × PV):

2 = (1 + r)^t ln(2) = t × ln(1 + r) t = ln(2) / ln(1 + r)

מכיוון ש-ln(2) ≈ 0.693 ושעבור r קטנים ln(1+r) ≈ r, נקבל: t ≈ 0.693 / r = 69.3 / (r×100)

המספר 72 משמש במקום 69.3 כי הוא מתחלק בקלות במספרים רבים (6, 8, 9, 12) ונותן קירוב טוב מאוד.

שאלות נפוצות

n מייצג את תדירות צבירת הריבית. ככל שהריבית נצברת בתדירות גבוהה יותר (חודשית במקום שנתית), הסכום הסופי גדול יותר כי הריבית מתחילה לייצר ריבית מהר יותר.

הנוסחה הבסיסית מחשבת ערך נומינלי. כדי לקבל ערך ריאלי, ניתן להפחית את שיעור האינפלציה מהתשואה, או לחלק את התוצאה במקדם אינפלציה: (1 + אינפלציה)^שנים.

באקסל משתמשים בנוסחה =FV(rate/12, nper*12, -pmt, -pv) — כאשר rate = ריבית שנתית, nper = שנים, pmt = הפקדה חודשית, pv = קרן התחלתית.

מקור: מכללת SKILLS — myskills.co.il

השלב הבא

המשיכו לחקור ולהעמיק את הידע הפיננסי שלכם

התקינו את SKILLS על המסך

גישה מהירה לחדשות, ניתוחים ופיד פיננסי — בלחיצה אחת

פרטים