מדריך קריפטו למתחילים בישראל: ביטקוין, ארנקים, סטייקינג ומס

בקצרה: קריפטו הוא נכס דיגיטלי שנרשם ברשת בלוקצ׳יין, ומי שמחזיק את המפתח הפרטי שולט בו. לפני הקנייה הראשונה מתחיל בישראל צריך להחליט באיזה ערוץ הוא קונה (זירה, קרן סל או ברוקר), מי מחזיק את המפתחות ואיזה חלק מהתיק הוא מסוגל לראות יורד בחדות. על רווח ממימוש משלמים 25% מס רווח הון, וגם החלפה ממטבע למטבע נחשבת מימוש.

בלוקצ׳יין הוא ספר חשבונות ציבורי שאלפי מחשבים ברחבי העולם מחזיקים עותק שלו ומאשרים בו כל העברה. אין בנק באמצע, ולכן העברה שאושרה ברשת היא סופית: אין מוקד שמבטל אותה ואין ביטוח פיקדונות. כשאתם ״קונים ביטקוין״ אתם מקבלים רישום בספר הזה שמשייך יחידות לכתובת, ואת השליטה בכתובת נותן המפתח הפרטי.

אף גוף לא מבטיח את הערך של מטבע קריפטו. המחיר נקבע בהיצע ובביקוש בלבד, ולכן הוא יכול לזוז בעשרות אחוזים בתוך שבועות. ירידות חדות כאלה כבר קרו כמה פעמים גם בביטקוין, המטבע הגדול והוותיק ביותר.

קריפטו הוא שם לקבוצה של נכסים שונים מאוד זה מזה. ההשוואה ביניהם לפי גרף המחיר בלבד מפספסת את העיקר:

לביטקוין יש תפקיד אחד: נכס דיגיטלי עם היצע מוגבל שאפשר להעביר בלי מתווך. את׳ריום היא תשתית, וחלק גדול מה-DeFi, מה-NFT ומה-Stablecoins פועל עליה. מי שקונה ETH חשוף גם לביקוש לשימוש ברשת.

Stablecoin נראה כמו דולר דיגיטלי, אבל הוא התחייבות של מנפיק פרטי. מטבע מגובה ברזרבות שווה בדיוק כמו הרזרבות והזכות לפדות אותן. מטבע ״אלגוריתמי״ בלי גיבוי מלא עלול לקרוס, וזה מה שקרה ל-UST ב-2022. משתמשים ב-Stablecoins בעיקר כדי להחזיק כסף בין עסקאות בזירה.

כל מטבע קריפטו נשמר בכתובת, ומי שמחזיק את המפתח הפרטי של הכתובת יכול להעביר ממנה. השאלה המעשית היא מי מחזיק את המפתח.

ארנק משמורת (custodial): החשבון בזירה. הזירה מחזיקה את המפתחות, ואתם מקבלים שם משתמש וסיסמה. זה נוח ומאפשר שחזור סיסמה, אבל אתם חשופים לזירה עצמה. כשזירת FTX קרסה ב-2022, לקוחות רבים איבדו את הגישה לכספים שלהם.

ארנק בשליטה עצמית (self-custody): אפליקציה או מכשיר שמייצרים את המפתח אצלכם. בפתיחת הארנק מקבלים seed phrase, רשימה של מילים (בדרך כלל 12 או 24) שמשחזרת את הארנק בכל מכשיר. מי שמחזיק את הרשימה מחזיק את הכסף. אם היא אבדה ואין גיבוי, הכסף אבד, ואם מישהו אחר ראה אותה, הוא יכול לרוקן את הארנק. ארנק תוכנה (״חם״) מחובר לאינטרנט ונוח לפעילות שוטפת. ארנק חומרה (״קר״) שומר את המפתח במכשיר נפרד ומצמצם את החשיפה לפריצה.

הסבר מפורט על סוגי הארנקים יש במילון: ארנק קריפטו.

יש שלוש דרכים עיקריות לקבל חשיפה לקריפטו מישראל, והן שונות במה שאתם מחזיקים בפועל ובמי שמדווח על המס:

קרנות סל שמחזיקות ביטקוין בפועל נסחרות בארה״ב מאז שרשות ניירות הערך האמריקאית אישרה אותן בינואר 2024. מי שקונה יחידה בקרן כזו מקבל חשיפה למחיר דרך חשבון ניירות ערך רגיל, בלי ארנק ובלי seed phrase, ומשלם על כך דמי ניהול. הוא לא יכול למשוך את המטבע, להעביר אותו לאחרים או לעשות איתו סטייקינג.

בישראל, מי שנותן שירותים פיננסיים בנכסים וירטואליים צריך רישיון מרשות שוק ההון. לפני שמעבירים כסף לזירה בודקים שהיא מופיעה במרשם הרלוונטי, איך היא שומרת את נכסי הלקוחות ומה עולה למשוך שקלים חזרה לבנק. בנקים עשויים לבקש מסמכים על מקור הכסף כשמגיעה העברה מזירת קריפטו, ולכן כדאי לשמור את היסטוריית העסקאות מהיום הראשון.

סטייקינג קיים ברשתות שעובדות בשיטת Proof-of-Stake, כמו את׳ריום. מאמתים נועלים מטבעות כבטוחה, מאשרים עסקאות ומקבלים תגמול במטבעות חדשים ובעמלות. מחזיק קטן יכול להשתתף דרך זירה שעושה סטייקינג בשמו, דרך האצלה למאמת, או דרך liquid staking, שבו מקבלים טוקן שמייצג את המטבעות הנעולים.

התגמול משולם באותו מטבע, ולכן התוצאה בשקלים תלויה קודם כול במחיר. נניח, להמחשה בלבד, תגמול שנתי של 4% על השקעה של 10,000 ₪, בשנה שבה המטבע ירד 30%. כמות המטבעות גדלה, אבל ההחזקה שווה בסוף השנה 7,280 ₪.

הסיכונים שכדאי להכיר לפני שנועלים מטבעות:

• נעילה ותקופת המתנה: בחלק מהרשתות ומהשירותים לוקח זמן לשחרר מטבעות, ובזמן הזה אי אפשר למכור.
• קנס (slashing): מאמת שפועל בצורה לא תקינה עלול לאבד חלק מהמטבעות הנעולים, כולל אלה שהואצלו אליו.
• סיכון הזירה: בסטייקינג דרך זירה המטבעות בידיה, וכל הסיכונים של ארנק משמורת חלים.
• סיכון חוזה חכם ב-liquid staking: באג בחוזה פוגע בכל המפקידים, וטוקן הנזילות יכול להיסחר מתחת לשווי המטבעות שהוא מייצג.
• מס: סיווג תגמולי סטייקינג לצורכי מס לא תמיד חד. שמרו תיעוד של כל תגמול, התאריך ושוויו בשקלים, ובדקו את הדיווח מול רואה חשבון.

רשות המסים קבעה בחוזר מס הכנסה 5/2018 שמטבע וירטואלי הוא נכס, ולא מטבע. לכן משקיע פרטי שמוכר קריפטו ברווח משלם מס רווח הון של 25% על הרווח הריאלי, כמו במכירת נכס אחר. מי שסוחר בהיקף ובתדירות של עסק, או מי שכורה, עלול להיות מסווג כבעל הכנסה עסקית שממוסה לפי מדרגות המס הרגילות.

אירוע מס נוצר בכל מימוש, וזה כולל שלושה מצבים:

• מכירה של מטבע תמורת שקלים או דולרים.
• החלפה של מטבע אחד באחר, למשל ביטקוין לאת׳ריום או ל-Stablecoin. זו עסקת חליפין, והיא נחשבת מכירה.
• תשלום על מוצר או שירות בקריפטו.

כך זה נראה במספרים, בהנחה שכל העסקאות באותה שנת מס ובלי התאמה לאינפלציה, להמחשה בלבד:

בהחלפה לא ראיתם שקל אחד, ובכל זאת נוצר חוב מס. הפסד הון מקריפטו מקוזז מול רווחי הון באותה שנה, גם מול רווח ממניות. הפסד שלא נוצל עובר לשנים הבאות ומקוזז רק מול רווחי הון. מי שההכנסה החייבת שלו בשנה עוברת 721,560 ₪ משלם גם מס יסף: 3% על החלק העודף, ועד 5% על הכנסות הון שעוברות לבדן את התקרה.

זירות קריפטו בדרך כלל לא מנכות מס ישראלי, ולכן הדיווח והתשלום עליכם: דיווח על המכירה ותשלום מקדמה במהלך השנה, והכללת העסקאות בדוח השנתי. את המועדים והטפסים בודקים באתר רשות המסים. שמרו לכל עסקה תאריך, כמות, שווי בשקלים ועמלות, ומשכו קובץ היסטוריה מכל זירה לפני שאתם סוגרים בה חשבון. המדריך המלא לחישוב ולקיזוז נמצא בעמוד מס רווחי הון.

חלק גדול מההפסדים של מתחילים בקריפטו לא קשור למחיר בכלל. הם נגרמים מהונאות ומטעויות שאי אפשר לבטל. אלה הדפוסים שחוזרים שוב ושוב:

• קבוצות השקעה בוואטסאפ ובטלגרם שמבטיחות תשואה קבועה או ״בטוחה״. בקריפטו אין תשואה מובטחת, והבטחה כזו היא סימן אזהרה.
• פרסומות עם פנים של אנשים מוכרים שמפנות לפלטפורמה ״חדשה״. הפלטפורמה מציגה רווחים יפים ולא מאפשרת למשוך.
• ״נציג תמיכה״ שפונה אליכם ומבקש את ה-seed phrase, קוד אימות או גישה מרחוק למחשב.
• אתרים ואפליקציות שמחקים זירה או ארנק מוכר, ומגיעים אליהם מקישור במודעה או בהודעה.
• הצעות ״לשחזר״ כסף שנגנב, תמורת עמלה מראש.

צ׳קליסט אבטחה לפני הפקדה ראשונה:

• אימות דו-שלבי באפליקציית אימות, ולא ב-SMS, בכל זירה ובתיבת המייל שמחוברת אליה.
• סיסמה ייחודית לכל זירה, ומייל נפרד לחשבונות הקריפטו.
• ה-seed phrase כתוב על נייר או על לוח מתכת ושמור במקום פיזי. לא בצילום, לא בענן ולא בהודעה לעצמכם.
• לא מקלידים seed phrase באף אתר. ארנק לגיטימי לא יבקש אותה אחרי ההתקנה.
• נכנסים לזירה ממועדפים בדפדפן ולא מקישורים בהודעות.
• לפני העברה גדולה שולחים סכום קטן לניסיון ובודקים את הכתובת המלאה.
• לא מחברים ארנק ולא מאשרים חתימה באתר שאתם לא מכירים.

אין אחוז שנכון לכולם, ושום מספר בעמוד הזה הוא לא המלצה. מה שאפשר לעשות הוא לחשב מראש כמה תפסידו בתרחיש רע, ולבדוק אם אתם מסוגלים לחיות עם המספר הזה בלי למכור בפאניקה.

נניח תיק של 200,000 ₪ ותרחיש שבו הקריפטו בתיק יורד 70%. זה תרחיש להמחשה בלבד, אבל ירידות בסדר גודל כזה כבר קרו בשוק הקריפטו:

עם חלק קטן, גם ירידה חדה מאוד היא פגיעה שהתיק מתאושש ממנה. כשהחלק גדל, תנודה של הקריפטו מתחילה לקבוע את מצב כל התיק. כמה כללים שעוזרים לשמור על המספר שבחרתם:

• קרן חירום ובסיס של השקעה מפוזרת באים קודם. איך בונים את הבסיס הזה מוסבר במדריך השקעות למתחילים.
• בלי מינוף ובלי הלוואות לקניית קריפטו.
• לא משקיעים כסף שתצטרכו בשנים הקרובות.
• קנייה הדרגתית בסכום קבוע כל חודש מפזרת את נקודות הכניסה. אפשר לבדוק תרחישים במחשבון DCA.
• אם הקריפטו עלה והפך לחלק גדול בהרבה ממה שהחלטתם, מאזנים את התיק בחזרה. זכרו שכל מכירה היא אירוע מס.

מי שרוצה ללמוד את התחום בצורה מסודרת, עם מרצה ותרגול, יכול לקרוא על מודול הקריפטו במסלול מנהל תיק השקעות עצמאי.