קרן מחקה S&P 500: השוואה בין הקרנות בישראל ואיך בוחרים

בקצרה: כל הקרנות המחקות על S&P 500 מחזיקות את אותן חברות, ולכן ההבדל ביניהן לא נמצא בבחירת המניות. משווים דמי ניהול, סטיית עקיבה, חשיפה לדולר או נטרול שלו, צבירה או חלוקה של דיבידנדים וגודל קרן. מי שמחפש קרן מחקה S&P 500 מומלצת צריך להתחיל מהנתונים האלה, ולא משם המנהל או מהתשואה של השנה האחרונה.

בבורסה בתל אביב נסחרות קרנות רבות על S&P 500, של כמה בתי השקעות. חלקן קרנות מחקות שנסחרות פעם ביום, וחלקן קרנות סל שנסחרות ברציפות. דמי הניהול של כל קרן משתנים מעת לעת, ולכן לא תמצאו כאן טבלת תעריפים. תמצאו את השיטה לבדוק אותם בעצמכם, באתר הבורסה ובאתר מנהל הקרן, ודוגמה שמראה כמה שווה הבדל בעלות.

יש נתון שישי שתלוי בכם ולא בקרן: כמה עולה לקנות ולהחזיק אותה בגוף שבו מנוהל החשבון. עמלת קנייה, עמלת מינימום ודמי משמרת יכולים להכריע את ההשוואה, במיוחד בהפקדות חודשיות קטנות.

דמי הניהול הם הנתון היחיד שידוע מראש, ולכן בודקים אותו ראשון. לפניכם שתי קרנות היפותטיות על S&P 500, אחת עם דמי ניהול של 0.1% בשנה ואחת עם 0.6%, בהנחת תשואה שנתית של 6% לפני דמי ניהול, להמחשה בלבד:

בתרחיש החודשי הופקדו 270,000 ₪ בשתי הקרנות. כל ההפרש הלך לדמי ניהול, על אותו מדד ובאותה תשואה. דמי הניהול בפועל משתנים מקרן לקרן ולפעמים גם לאורך הזמן, ולכן בודקים את הנתון העדכני לפני החלטה. אפשר להציב נתונים אחרים במחשבון שחיקת דמי ניהול.

סטיית עקיבה היא הפער בין תשואת הקרן לתשואת המדד. משווים את שתיהן באותו מטבע ולאורך כמה שנים. פער עקבי בערך בגובה דמי הניהול הוא סימן תקין. פער גדול יותר, או פער שקופץ משנה לשנה, דורש הסבר.

חלק מהפער נובע ממקורות שאינם דמי הניהול: מס על דיבידנדים אמריקאיים שמנוכה ברמת הקרן, עלויות מסחר, מזומן שמוחזק בקרן, ובקרן מנוטרלת מטבע גם עלות הגידור. לכן משווים רק קרנות מאותו סוג, מנוטרלת מול מנוטרלת וחשופה מול חשופה. השוואה בין שני הסוגים משקפת בעיקר את תנועת הדולר מול השקל.

קרן חשופה לדולר מושפעת גם מהמדד וגם משער הדולר מול השקל. קרן מנוטרלת מטבע מגדרת את הדולר ומשאירה בעיקר את תנועת המדד. לכל אחת יש מחיר. החשיפה לדולר מוסיפה תנודתיות בשקלים, אבל גם מעט פיזור, כי בחלק מהמשברים השקל נחלש מול הדולר. הגידור, מצדו, עולה כסף ברוב התקופות.

עלות הגידור נקבעת בעיקר מפער הריביות בין ארה״ב לישראל. כשהריבית בארה״ב גבוהה מהריבית בישראל, הגידור עולה כסף, וכשהיא נמוכה ממנה הגידור יכול להוסיף מעט לתשואה. כל החלטת ריבית כאן או בארה״ב משנה את החשבון, ואת ההחלטה האחרונה בישראל אפשר לראות בעמוד ריבית בנק ישראל.

מי שכל ההוצאות העתידיות שלו בשקלים ולא רוצה שהתיק יזוז בגלל הדולר יכול לשקול נטרול לחלק מהסכום. מי שחוסך לעשרות שנים יכול לבחור לחיות עם החשיפה, וחלק מהחוסכים משלבים בין השתיים.

קרן צוברת משאירה את הדיבידנדים של חברות המדד בתוך הקרן וממשיכה להשקיע אותם. קרן מחלקת מעבירה אותם לחשבון, ושם הם חייבים במס. מי שלא צריך תזרים שוטף דוחה בקרן צוברת את המס עד המכירה, והכסף שהיה הולך למס ממשיך לעבוד. המדיניות כתובה במסמכי הקרן.

לחוסך חודשי לטווח ארוך, ההבדל בין קרן מחקה לקרן סל על S&P 500 קטן. קרן מחקה נקנית ונמכרת פעם ביום לפי שווי הנכסים, בלי מרווח קנייה-מכירה. קרן סל נסחרת ברציפות, עם מרווח קטן ועם עמלות כמו במניה. בחלק מהגופים קנייה של קרן מחקה לא כרוכה בעמלת קנייה, וקרן סל נקנית עם עמלה ולעיתים עם עמלת מינימום. בהפקדה של 1,500 ₪ בחודש, עמלת מינימום של כמה שקלים על כל קנייה יכולה לעלות יותר מכל ההבדל בדמי הניהול. הסבר על קרנות סל נמצא במדריך מה זה ETF.

ההשוואה נעשית בטבלה פשוטה, שורה לכל קרן, בחמישה שלבים.

שלב 1: מסננים לפי סוג. מחליטים אם רוצים קרן חשופה לדולר או מנוטרלת, וקרן מחקה או קרן סל, ומשאירים ברשימה רק קרנות מאותו סוג. השוואה בין סוגים שונים מערבבת את תנועת הדולר עם איכות הניהול.

שלב 2: רושמים דמי ניהול ותאריך. לכל קרן רושמים את דמי הניהול מדף הקרן באתר הבורסה או באתר המנהל, ולצדם את תאריך הבדיקה.

שלב 3: בודקים עקיבה. משווים את תשואת הקרן לתשואת המדד בכל אחת מהשנים האחרונות שיש עליהן נתונים, ומחפשים פער יציב שקרוב לגובה דמי הניהול.

שלב 4: מוסיפים את עלויות החשבון. מהתעריפון של הבנק או בית ההשקעות רושמים עמלת קנייה, עמלת מינימום ודמי משמרת, ומחשבים כמה הן יעלו בהפקדה החודשית שאתם מתכננים.

שלב 5: בודקים גודל ומדיניות. קרן קטנה מאוד, או קרן שמדיניות הדיבידנד שלה לא מתאימה לכם, יורדת מהרשימה גם אם היא זולה.

הקרן שנשארת בראש הרשימה היא הזולה ביותר עבורכם באותו סוג חשיפה ובאותו מבנה. היא לא תמיד הקרן עם דמי הניהול הנמוכים ביותר בבורסה, כי עמלות החשבון משנות את התמונה.

את אותה חשיפה אפשר לקבל גם דרך ETF שנסחר בארה״ב. לקרנות הסל האמריקאיות הגדולות על המדד יש לרוב דמי ניהול נמוכים מאוד, אבל הקנייה שלהן כרוכה בכמה צעדים נוספים:

ההשוואה תלויה בסכום, בעמלות ובאופק. בסכום קטן, עלויות ההמרה וההעברה לחו״ל והטרחה בדיווח יכולות לבטל את היתרון של דמי ניהול נמוכים. בסכום גדול ולאורך שנים ההבדל בדמי הניהול מקבל משקל רב יותר, ולצדו שיקול מס העיזבון.

רווח ממכירת יחידות בקרן ישראלית חייב במס רווחי הון של 25% על הרווח הריאלי, והבנק מנכה אותו במקור. הרווח הריאלי מחושב אחרי ניכוי האינפלציה מעלות הקנייה. הקרן היא שמחזיקה את המניות האמריקאיות, ולכן המשקיע לא ממלא טופס W-8BEN.

דוגמה, להמחשה בלבד: קניתם יחידות ב-100,000 ₪ ומכרתם ב-110,000 ₪. בהנחה שמדד המחירים עלה ב-2% בתקופה, 2,000 ₪ מהרווח הם אינפלציה, הרווח הריאלי הוא 8,000 ₪ והמס 2,000 ₪. אפשר להריץ תרחישים במחשבון מס רווחי הון על מניות, והסבר מלא על מס, דיבידנדים ומס עיזבון יש במדריך מס על S&P 500 בישראל.

בקרן השתלמות יש מסלולים שעוקבים אחרי S&P 500, ושם הרווח פטור ממס רווחי הון אחרי 6 שנים מההפקדה הראשונה, לפי הכלל הכללי. השוואה בין קרנות מחקות באופן כללי, על כל סוגי המדדים, מופיעה במדריך קרן מחקה. מי שרוצה ללמוד לבנות תיק מקרנות מחקות ולהשוות ביניהן בעצמו יכול להתחיל בקורס ההשקעות.