ירידות הן חלק קבוע מהשקעה במניות. ב-2022 מדד S&P 500 ירד ב-19.44% (תשואת מחיר), וב-2023 עלה ב-24.23%, לפי נתוני S&P Dow Jones Indices. מי שמכר בסוף 2022 קיבע את ההפסד והחמיץ את העלייה שבאה אחריו. את הנפילות הגדולות בעבר ואת משך ההתאוששות מכל אחת אפשר לראות בהיסטוריית המשברים של S&P 500. אף אחד לא יודע מראש כמה זמן תימשך ירידה ואיפה היא תיעצר, ולכן את התגובה אליה כדאי להחליט לפני שהיא מתחילה.
למה ירידה כואבת יותר ממה שנראה
ירידה ועלייה באותו אחוז לא מתקזזות. כדי לחזור לנקודת ההתחלה צריך עלייה גדולה מהירידה:
| ירידה בתיק | עלייה שנדרשת כדי לחזור לנקודת ההתחלה |
|---|---|
| 10% | 11.1% |
| 20% | 25% |
| 30% | 42.9% |
| 50% | 100% |
החשבון הזה מסביר למה מכירה בשפל יקרה כל כך. מי שמכר אחרי ירידה של 30% ונשאר בחוץ מפספס את העלייה של 42.9% שהשוק צריך כדי לחזור לשיא, אם וכאשר היא מגיעה.
מה עושים, צעד אחר צעד
הסדר הזה מתאים למי שמשקיע לטווח ארוך בתיק מפוזר:
- לא מחליטים כלום ב-24 השעות הראשונות. רוב הטעויות היקרות נעשות ביום של הכותרת.
- בודקים את האופק. כסף שלא תצטרכו בחמש השנים הקרובות לא צריך לזוז בגלל ירידה, גם חדה.
- בודקים את קרן החירום. כרית של 3 עד 6 חודשי הוצאות מונעת מצב שבו הוצאה לא צפויה מכריחה למכור בשפל.
- ממשיכים בהפקדה החודשית. באותו סכום קונים עכשיו יותר יחידות.
- מאזנים, אם זה חלק מהתוכנית. כשהמניות ירדו והתיק סטה מהחלוקה שקבעתם, איזון מחזיר אותו ליעד, כלומר קונים את מה שירד.
- בודקים מה בדיוק מחזיקים. קרן על מדד רחב, מניה בודדת והחזקה ממונפת הם סיכונים שונים מאוד, וניהול סיכונים בתיק מוסבר בנפרד.
דוגמה: הפקדה חודשית בזמן ירידה
נניח הפקדה של 1,000 ₪ בחודש לקרן שמחיר היחידה שלה יורד כמה חודשים ואז חוזר: 100, 90, 80, 70, 85, 100 ₪. המספרים להמחשה בלבד. אחרי שישה חודשים הופקדו 6,000 ₪ ונקנו 69.7 יחידות, במחיר ממוצע של 86.13 ₪ ליחידה. המחיר רק חזר לנקודת ההתחלה, והתיק שווה 6,966 ₪, רווח של 16.1%. זה ההיגיון של הפקדה חודשית קבועה (DCA): למי שממשיך להפקיד, ירידה מורידה את מחיר הקנייה הממוצע.
מה לא עושים
הטעויות האלה חוזרות כמעט בכל ירידה:
- מוכרים בפאניקה, והופכים ירידה על הנייר להפסד סופי.
- מחכים "לחזור לאפס" כדי למכור. המחיר שבו קניתם לא משנה לשוק, והשאלה היחידה היא אם הנכס עדיין מתאים לתוכנית.
- מנסים לתפוס את התחתית. מי שיוצא מהשוק צריך לנחש נכון פעמיים: מתי לצאת ומתי לחזור.
- בודקים את התיק כמה פעמים ביום וקוראים חדשות כלכליות ברצף. כותרות בנויות על דרמה, והן מגבירות את הדחף לפעול.
- מגדילים סיכון כדי להחזיר את ההפסד מהר, במינוף או במניות ספקולטיביות.
הכנה לפני הירידה הבאה
התגובה בזמן אמת טובה רק כמו התוכנית שנכתבה לפניה. כדאי לרשום מראש לאיזו מטרה מיועד כל כסף ומתי תצטרכו אותו, איך מתחלק התיק בין מניות לאפיקים סולידיים, ומה תעשו אם הוא יירד ב-20% או ב-30%. עוזר גם לתרגם אחוזים לשקלים: ירידה של 30% בתיק של 200,000 ₪ היא 60,000 ₪ על הנייר. אם הסכום הזה ידחוף אתכם למכור, החלוקה כנראה אגרסיבית מדי בשבילכם. השאלות האלה שייכות לפסיכולוגיה של שוק ההון, ושם מפורטות גם הטעויות הנפוצות בתקופות לחץ.
מי שרוצה ללמוד לבנות תיק ותוכנית שמחזיקים גם בירידות יכול להתחיל בהדרכה החינמית של 26 דקות.
מקורות: S&P Dow Jones Indices: מדד S&P 500; נתוני התשואה השנתית מפורטים בתשואת S&P 500 ההיסטורית. ביצועי עבר אינם מבטיחים תשואה בעתיד.
להעמיק בנושא
רוצים להבין השקעות לעומק?
הצטרפו להכשרה החינמית של Skills College — קורס וידאו מלא, ללא עלות.
להתחיל את ההכשרה החינמיתעודכן: 15 באוקטובר 2026. תוכן חינוכי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות אישי.