S&P 500 נתונים היסטוריים: תשואות לפי שנים ותשואה שנתית ממוצעת

בקצרה: בשנים 1970 עד 2025 התשואה השנתית הממוצעת של S&P 500, כולל דיבידנדים שהושקעו מחדש, הייתה 11.0% בשנה בחישוב מצטבר (CAGR), והממוצע החשבוני של השנים היה 12.4%. ב-10 השנים האחרונות (2016 עד 2025) התשואה השנתית המצטברת הייתה 14.7%. הנתונים בדולרים, נכון לנתוני 2025.

בשנת 2025 התשואה הכוללת של S&P 500 הייתה 17.78%.

מקור הנתונים: Aswath Damodaran מ-NYU Stern, טבלת התשואות ההיסטוריות של מניות, אג״ח ושטרי אוצר (נשלפה ב-30.9.2026). התשואה של כל שנה היא תשואה כוללת (Total Return) של S&P 500, כלומר שינוי המחיר ועוד דיבידנדים שהושקעו מחדש. ממוצע היסטורי מתאר את העבר ואינו תחזית: התוצאה בשנה בודדת יכולה להיות רחוקה מאוד ממנו.

הטבלה מציגה את התשואה הכוללת של המדד בכל שנה קלנדרית, בדולרים, לפני דמי ניהול, מס והשפעת מטבע. מקורות שונים מפרסמים לפעמים מספר שונה מעט לאותה שנה, בגלל עיגול או הבדלים קטנים בשיטת החישוב של הדיבידנדים.

מתוך 56 השנים בטבלה, 11 הסתיימו בירידה, כ-20% מהשנים. כדי לראות כמה סכום מסוים היה שווה היום לפי התשואות האלה, שנה אחר שנה, נסו את מחשבון S&P 500.

השנים הגרועות מלמדות שהתאוששות לוקחת זמן, וגם שהיא קשה יותר מתמטית ממה שנראה. ב-2008 המדד ירד 36.55%, וב-2009 עלה 25.94%. העלייה נשמעת כמו פיצוי, אבל מי שהחזיק את שתי השנים עדיין היה בסוף 2009 בהפסד מצטבר של 20.1%.

שלוש שנות הירידה ברצף, 2000 עד 2002, מחקו 37.4% מהשווי. מי שהשקיע בתחילת 2000 היה בסוף 2009, אחרי עשר שנים שלמות, עדיין בהפסד מצטבר של 9.1%. לכן כסף שנדרש בעוד שנתיים או שלוש לא מתאים להשקעה מלאה במניות, גם כשהממוצע ארוך הטווח נראה טוב. פירוט של כל הירידות הגדולות ומשך ההתאוששות מהן יש בהיסטוריית המשברים של S&P 500.

השקעה חד-פעמית של 10,000 דולר בתחילת השנה, עם כל הדיבידנדים מושקעים מחדש, לפי התשואות בטבלה ועד סוף 2025:

החישוב לפני דמי ניהול, מס והשפעת שער החליפין, ולכן משקיע אמיתי היה מסיים עם פחות. הוא גם מניח שהכסף לא נמשך באף אחת מהירידות. על פני כל התקופה, 10,000 דולר הפכו ל-3,415,491 דולר, וזה בדיוק הקצב של 11.0% בשנה שמופיע בפרק הראשון.

כל הנתונים בעמוד הזה הם Total Return. תשואת המחיר נמוכה מהם בכל שנה בערך בגובה הדיבידנדים ששולמו באותה שנה, ולכן מקור שמציג Price Return יראה מספרים נמוכים יותר לאותן שנים. כשמשווים, משתמשים באותו סוג תשואה ובאותו חלון זמן.

S&P 500 החל להיחשב ב-4 במרץ 1957. לפי S&P Dow Jones Indices, נתונים שמוצגים לתקופות שלפני מועד ההשקה הם ביצועים היפותטיים שעברו back-test לפי המתודולוגיה, ולא ביצועים בפועל של מדד חי באותה תקופה.

"תשואה שנתית ממוצעת" יכולה להיות שני מספרים שונים. ממוצע חשבוני מחבר את תשואות השנים ומחלק במספר השנים. תשואה שנתית מנורמלת (CAGR) בודקת איזה קצב צמיחה קבוע היה מביא מאותה נקודת התחלה לאותה נקודת סיום. רק השנייה מתארת מה קרה לכסף בפועל.

לדוגמה, ירידה של 10% ואחריה עלייה של 10% לא מחזירות את ההשקעה לנקודת ההתחלה: 100 הופכים ל-90, ואחרי עלייה של 10% מגיעים ל-99. הממוצע החשבוני של שתי השנים הוא אפס, אבל בפועל הפסדתם.

בנתוני 1970 עד 2025 הפער בין שני הממוצעים הוא 1.4 נקודות אחוז בשנה (12.4% מול 11.0%). כשמישהו מצטט תשואה ממוצעת, כדאי לבדוק לאיזה ממוצע הוא מתכוון, לאיזו תקופה, ואם הדיבידנדים כלולים.

כל המספרים בעמוד הם בדולרים. משקיע ישראלי שמחזיק קרן על S&P 500 שאינה מנטרלת מטבע מקבל את תשואת המדד בדולרים ועוד או פחות את השינוי בשער הדולר מול השקל באותה שנה. בשנה שבה השקל מתחזק, התשואה בשקלים נמוכה מהטבלה, ובשנה שבה הוא נחלש היא גבוהה ממנה. בקרן מנוטרלת מטבע התשואה קרובה יותר לתשואה הדולרית, פחות עלות הגידור.

על הנתון של המדד נוספות העלויות של המוצר: דמי ניהול, סטיית עקיבה ועמלות. איך משווים בין הקרנות הישראליות על המדד מוסבר במדריך קרן מחקה S&P 500: השוואה ואיך בוחרים.

גם המס משנה את התוצאה. משקיע פרטי בתיק רגיל משלם במכירה מס רווחי הון של 25% על הרווח הריאלי. הפרטים, כולל מס על דיבידנדים, נמצאים במדריך מס על S&P 500 בישראל.

לרקע על המדד עצמו עברו למדריך S&P 500. להשוואה בין שני מדדים מרכזיים אפשר לקרוא גם נאסד״ק או S&P 500. מי שרוצה להבין איך מדדים, מס ותנודתיות מתחברים לתוכנית חיסכון אחת יכול להתחיל בקורס שוק ההון למתחילים.