השקעות למתחילים: איך להתחיל להשקיע, צעד אחר צעד
מה עושים לפני ההשקעה הראשונה, איך משתמשים בקרן השתלמות ובקופת גמל להשקעה, איך פותחים חשבון ובוחרים קרן סל, וכמה כל זה עולה.
בעמוד הזה12 חלקים
השקעות למתחילים: מאיפה מתחילים
בקצרה: מתחילים מהבסיס, כלומר מטרה עם תאריך, קרן חירום וסגירת חוב יקר. אחר כך בודקים את הכסף שכבר מושקע בשבילכם בפנסיה ובקרן ההשתלמות, ורק אז מוסיפים הפקדה חודשית קבועה לקרן סל על מדד רחב בדמי ניהול נמוכים. סכום הפתיחה משפיע על התוצאה הרבה פחות מהעקביות ומאורך הזמן.
לפני שבוחרים מוצר, כותבים שלושה דברים: בשביל מה הכסף, מתי תצטרכו אותו, וכמה אפשר להפקיד בחודש בלי שזה יכאיב. כסף למקדמה על דירה בעוד שלוש שנים וכסף לגיל 60 הם שני תיקים שונים, גם אם הם יושבים באותו חשבון. אופק הזמן קובע כמה מניות התיק יכול לשאת.
| אופק הזמן | איפה הכסף יכול לשבת | למה |
|---|---|---|
| עד 3 שנים | פיקדון או קרן כספית | אין מספיק זמן להתאושש מירידה בשוק המניות |
| 3 עד 7 שנים | שילוב של אג"ח ומניות | רכיב מניות מתון, לפי הירידה שאתם מסוגלים לסבול |
| 7 שנים ומעלה | רכיב מניות משמעותי, לרוב דרך קרן סל על מדד | יש זמן לעבור תקופות של ירידות ולתת לריבית דריבית לעבוד |
כדאי לשאול את עצמכם בכנות איך תגיבו אם 60,000 ₪ שצברתם יהפכו ל-45,000 ₪ בתוך כמה חודשים. התשובה מלמדת על הסיכון שמתאים לכם יותר מכל שאלון. אם התגובה הראשונה היא למכור הכול, נכון להתחיל עם חלק קטן יותר במניות ולהגדיל אותו בהדרגה, ככל שמתרגלים לתנודות.
לפני השקל הראשון: חוב יקר וקרן חירום
מינוס קבוע בעו"ש, חוב בכרטיס אשראי והלוואה צרכנית עולים לרוב יותר ממה שתיק השקעות סביר מניב. כל שקל שמחזיר חוב כזה חוסך ריבית בוודאות, ואילו התשואה בשוק לא מובטחת. לכן סוגרים קודם את החובות מהיקר לזול, וממשיכים לשלם את המינימום על השאר. הריבית על אשראי בנקאי בנויה לרוב מריבית הפריים ועוד מרווח, ולכן היא זזה יחד עם ריבית בנק ישראל. משכנתא בריבית נמוכה היא סיפור אחר, ואפשר להשקיע במקביל להחזר שלה.
אחרי החוב בונים קרן חירום של 3 עד 6 חודשי הוצאות, בפיקדון או בקרן כספית, נזילה ובחשבון נפרד. למשק בית שמוציא 10,000 ₪ בחודש היעד הוא 30,000 ₪ עד 60,000 ₪. עצמאים ומי שהכנסתו תנודתית מכוונים לקצה העליון. הקרן הזאת מאפשרת לא למכור מניות בדיוק כשהן בתחתית, כשהרכב מתקלקל או כשמחליפים עבודה. את הסכום שמתאים לכם אפשר לחשב במחשבון קרן חירום.
פנסיה, קרן השתלמות וקופת גמל להשקעה: הכסף שכבר מושקע בשבילכם
שכירים בישראל משקיעים בשוק ההון עוד לפני שפתחו חשבון מסחר. לפנסיית החובה מופרשים 18.5% מהשכר: 6% מהעובד, 6.5% מהמעסיק ו-6% לפיצויים. בשכר של 12,000 ₪ אלה 2,220 ₪ בחודש. הצעד הראשון בהשקעות יכול להיות כניסה לאזור האישי כדי לבדוק באיזה מסלול הכסף מושקע וכמה דמי ניהול גובים. בקרן פנסיה מקיפה החוק מגביל את דמי הניהול ל-6% מההפקדות ו-0.5% מהצבירה, ואפשר לבקש פחות. פירוט במדריך הפנסיה.
קרן השתלמות היא לרוב אפיק החיסכון המשתלם ביותר לשכיר. המעסיק מפקיד עד 7.5% מהשכר והעובד 2.5%, הפקדת המעסיק פטורה ממס עד שכר של 15,712 ₪ בחודש, והרווחים פטורים ממס רווחי הון כשמושכים אחרי 6 שנים. בשכר של 12,000 ₪ נכנסים לקרן 900 ₪ מהמעסיק ו-300 ₪ מכם בכל חודש; בשכר של 15,712 ₪ ומעלה, ההפקדה המוטבת מגיעה ל-1,571 ₪ בחודש. עצמאים מפקידים בעצמם: הם יכולים לנכות הפקדה של עד 13,203 ₪ בשנה, והפטור על הרווחים חל על הפקדות של עד 20,566 ₪ בשנה.
קופת גמל להשקעה פתוחה לכל אחד, נפתחת אונליין ומקבלת הוראת קבע של סכום חודשי נמוך. אפשר למשוך ממנה בכל עת. במשיכה חד פעמית משלמים 25% מס על הרווח הנומינלי, ומי שמושך כקצבה חודשית מגיל 60 פטור ממס על הרווח. תקרת ההפקדה לשנת 2026 היא 83,641 ₪ לאדם, בכל הקופות יחד. בכל אחד מהאפיקים האלה יש מסלולים שעוקבים אחרי מדד, כך שאפשר להשקיע באופן פסיבי גם בלי חשבון מסחר.
| קרן השתלמות | קופת גמל להשקעה | חשבון מסחר | |
|---|---|---|---|
| מי מפקיד | מעסיק ועובד, או עצמאי | אתם, עד 83,641 ₪ בשנה | אתם, בלי תקרה |
| מתי אפשר למשוך | לרוב אחרי 6 שנים | בכל עת | בכל עת |
| מס על הרווח | פטור, בגבולות התקרה | 25% על הרווח הנומינלי במשיכה חד פעמית, פטור בקצבה מגיל 60 | 25% על הרווח הריאלי במכירה |
| מעבר בין מסלולים או קרנות | בלי אירוע מס | בלי אירוע מס | מכירה ברווח היא אירוע מס |
שכיר שיש לו קרן השתלמות בודק אותה לרוב ראשונה, בגלל הפטור. כסף נוסף נכנס לקופת גמל להשקעה או לחשבון מסחר, לפי מה שחשוב לכם יותר: פשטות או שליטה ועמלות נמוכות. הרבה משקיעים מחזיקים את שתיהן.
פתיחת חשבון מסחר: ברוקר ישראלי או ברוקר זר
מי שרוצה לקנות קרנות סל בעצמו צריך חשבון מסחר: בבנק, בבית השקעות ישראלי או אצל ברוקר זר. ההבדל שהכי משפיע על מתחיל הוא הדיווח למס. גוף ישראלי מנכה את המס במקור בכל מכירה ברווח ושולח בסוף השנה טופס 867 עם הסיכום. ברוקר זר לא מנכה מס ישראלי, ולכן הדיווח והתשלום עוברים אליכם.
| בנק או ברוקר ישראלי | ברוקר זר | |
|---|---|---|
| פיקוח | רשות ניירות ערך | הרגולטור במדינה של הברוקר |
| מס על רווח במכירה | מנוכה במקור, 25% מהרווח הריאלי | אין ניכוי במקור בישראל; מדווחים ומשלמים בעצמכם |
| מסמך לדוח | טופס 867 מהגוף המנהל | הדוח השנתי עם נספח ג (טופס 1322), שאתם ממלאים |
| קיזוז הפסדים | נעשה בתוך החשבון במהלך השנה | נעשה בדוח שאתם מגישים |
| מטבע | שקלים, וגם ניירות זרים | לרוב דולרים, עם עמלת המרה |
בכל מקרה משווים לפני הפתיחה עמלת קנייה ומכירה, עמלת מינימום לפעולה, דמי משמרת או ניהול חשבון ועמלת המרת מטבע. בבנק העמלות ניתנות למיקוח, ומי שלא מבקש הנחה משלם את המחירון המלא. בהשקעה חודשית קטנה, עמלת מינימום של כמה שקלים יכולה להגיע לאחוז לא קטן מההפקדה. השוואה מפורטת יש במדריך לבחירת ברוקר. ועוד פרט שהשתנה: מאז 5 בינואר 2026 הבורסה בתל אביב נסחרת בימים שני עד שישי.
קרן סל על מדד או מניות בודדות
מניה היא בעלות חלקית בחברה אחת. קרן סל (ETF) על מדד קונה בעסקה אחת את כל החברות שבמדד: 500 החברות הגדולות בארה"ב ב-S&P 500, או חברות ממדינות מפותחות רבות ב-MSCI World.
| קרן סל על מדד רחב | מניה בודדת | |
|---|---|---|
| פיזור | מאות חברות ויותר בנייר אחד | חברה אחת |
| מה צריך להבין | בחירת מדד, דמי ניהול, חשיפה למטבע | דוחות כספיים, ענף, תמחור |
| אם חברה אחת נכשלת | השפעה קטנה על הקרן | ההשקעה יכולה לאבד את רוב ערכה |
| עלות שוטפת | דמי ניהול שנתיים של הקרן | עמלות קנייה ומכירה |
| זמן שוטף | הפקדה חודשית ובדיקה תקופתית | מעקב אחרי החברה ודוחותיה |
לרוב המתחילים נקודת הפתיחה המקובלת היא קרן סל רחבה, כי היא פותרת את בעיית הפיזור בלי לדרוש ניתוח חברות. מי שרוצה לבחור מניות יכול להקצות לכך חלק קטן מהתיק אחרי שהבסיס קיים, וללמוד קודם ניתוח פונדמנטלי. כשבוחרים בין כמה קרנות שעוקבות אחרי אותו מדד, משווים דמי ניהול ופער מעקב ולא את התשואה של השנה שעברה. קרן על S&P 500 חשופה גם לשער הדולר, ותנועה שלו מול השקל משנה את התשואה בשקלים לשני הכיוונים. איך משלבים כמה קרנות ואג"ח לתיק אחד מוסבר במדריך בניית תיק השקעות.
כמה כסף צריך כדי להתחיל להשקיע
אין סכום מינימום אמיתי. בקופת גמל להשקעה אפשר להתחיל בהוראת קבע של כמה מאות שקלים בחודש, ובחשבון מסחר המינימום המעשי נקבע לפי עמלות המינימום. מה שמשנה את התוצאה הוא ההפקדה הקבועה ומספר השנים. הטבלה מראה את שווי התיק בהנחת תשואה שנתית של 5%, להמחשה בלבד, לפני מס ודמי ניהול:
| הפקדה חודשית | אחרי 10 שנים | אחרי 20 שנה | אחרי 30 שנה |
|---|---|---|---|
| 300 ₪ | 46,585 ₪ | 123,310 ₪ | 249,678 ₪ |
| 500 ₪ | 77,641 ₪ | 205,517 ₪ | 416,129 ₪ |
| 1,000 ₪ | 155,282 ₪ | 411,034 ₪ | 832,259 ₪ |
מי שמפקיד 500 ₪ בחודש במשך 20 שנה שם בצד 120,000 ₪, והתיק מגיע לכ-205,517 ₪. הזמן משפיע יותר מהסכום: 500 ₪ בחודש במשך 30 שנה (180,000 ₪ הפקדות) מגיעים לכ-416,129 ₪, ואילו 1,000 ₪ בחודש שמתחילים עשר שנים מאוחר יותר, במשך 20 שנה (240,000 ₪ הפקדות), מגיעים לכ-411,034 ₪. השיטה של סכום קבוע בכל חודש נקראת DCA, ואת המספרים שלכם אפשר לבדוק במחשבון ריבית דריבית או במחשבון DCA.
תוכנית צעד אחר צעד להשקעה הראשונה
- כותבים מטרה: סכום יעד, תאריך וסכום חודשי שאפשר להפריש בעקביות. מזה נגזר כמה מניות יהיו בתיק.
- סוגרים חוב יקר ובונים קרן חירום של 3 עד 6 חודשי הוצאות בפיקדון או בקרן כספית.
- נכנסים לאזור האישי בפנסיה ובקרן ההשתלמות, רושמים מסלול ודמי ניהול, ומשנים אם צריך.
- לומדים את היסודות: מניה, מדד, קרן סל, דמי ניהול, תנודתיות ומס רווחי הון. שבועיים של לימוד מסודר מספיקים לצעדים הראשונים.
- בוחרים מעטפת: קופת גמל להשקעה למי שרוצה פשטות, חשבון מסחר למי שרוצה שליטה, או את שתיהן.
- בוחרים מוצר ראשון: קרן סל או מסלול מחקה על מדד רחב, בדמי ניהול נמוכים.
- קובעים הוראת קבע ליום שאחרי המשכורת, כך שההפקדה לא תלויה במצב הרוח או בכותרות.
- כותבים כללים: מתי עושים איזון מחדש (למשל פעם בשנה), ומה עושים בירידה חדה. בודקים את התיק פעם ברבעון ומתעדים כל החלטה.
אצל רוב האנשים התהליך כולו לוקח חודש עד שלושה, בעיקר בגלל סגירת החוב ובניית קרן החירום. פתיחת החשבון עצמה היא החלק הקצר.
עמלות ודמי ניהול: ההוצאה שמצטברת בשקט
דמי ניהול נגבים כל שנה מהצבירה, בלי קשר לתשואה, ולכן גם הם מצטברים בריבית דריבית, רק לרעתכם. כך נראים 100,000 ₪ שמושקעים ל-25 שנה בלי הפקדות נוספות, בהנחת תשואה שנתית של 5% לפני עלויות (להמחשה בלבד):
| דמי ניהול שנתיים | שווי אחרי 25 שנה | פחות מאשר ב-0.1% |
|---|---|---|
| 0.1% | 330,664 ₪ | - |
| 0.5% | 300,543 ₪ | 30,121 ₪ |
| 1% | 266,584 ₪ | 64,080 ₪ |
| 1.5% | 236,324 ₪ | 94,340 ₪ |
ההפרש בין 0.1% ל-1.5% הוא כ-94,340 ₪, על אותה השקעה ובאותה תשואה. לפני כל רכישה בודקים את דמי הניהול של הקרן עצמה, עמלת קנייה ומכירה, דמי משמרת או ניהול חשבון ועמלת המרת מטבע. בפנסיה, בקרן השתלמות ובקופת גמל להשקעה דמי הניהול ניתנים למיקוח. את ההשפעה על התיק שלכם אפשר לבדוק במחשבון שחיקת דמי ניהול.
מס על רווחים מהשקעות
בחשבון מסחר רגיל, אדם פרטי משלם 25% מס רווחי הון על הרווח הריאלי, כלומר על החלק שמעל עליית המדד, ורק כשמוכרים. על רווח ריאלי של 20,000 ₪ המס הוא 5,000 ₪. בעל מניות מהותי בחברה משלם 30%, ועל דיבידנד אדם פרטי משלם בדרך כלל 25%. הפסד ממכירה מקזזים מול רווחים באותה שנה, והפסד שלא נוצל עובר לשנים הבאות ומקוזז שם מול רווחי הון בלבד. מעל הכנסה חייבת של 721,560 ₪ בשנה חל מס יסף של 3%, ועל הכנסות הון שעוברות לבדן את הסף הוא מגיע ל-5%. לחישוב על עסקה מסוימת יש מחשבון מס על מניות, ובמצב מורכב, כמו חשבון בחו"ל לצד הכנסות נוספות, כדאי להתייעץ עם רואה חשבון.
הטעויות הנפוצות של משקיעים מתחילים
- קונים מניה בודדת בעקבות טיפ מחבר, סרטון או קבוצת וואטסאפ.
- משקיעים כסף שיידרש בשנים הקרובות, ואז נאלצים למכור בירידה.
- לוקחים מינוף כדי "לזרז" את התוצאה.
- מוכרים בפאניקה בירידה הראשונה, או מחליפים אסטרטגיה כל כמה חודשים.
- מתעלמים מדמי ניהול ומעמלות.
- מחכים לסכום "רציני" או לרגע המושלם, ולא מתחילים.
הצעות בעייתיות חולקות סימנים קבועים: הבטחה לתשואה קבועה במניות, בקריפטו או במט"ח, לחץ זמן ("נשארו שני מקומות"), וצילומי מסך של רווחים שלא מראים את ההפסדים שלפניהם. יועצי השקעות, משווקי השקעות ומנהלי תיקים חייבים רישיון מרשות ניירות ערך, ויועצים וסוכנים פנסיוניים מקבלים רישיון מרשות שוק ההון. לפני שמעבירים שקל, בודקים את השם במאגר המורשים של הרשות. רשימה מורחבת, עם הדרך להימנע מכל טעות, יש בטעויות נפוצות של משקיעים מתחילים.
הפסיכולוגיה של משקיע מתחיל
לרוב המתחילים הרגע הקשה הוא הירידה הראשונה בתיק. הפסד מכאיב יותר מרווח באותו גודל (הטיה שנקראת שנאת הפסד). כשכולם מרוויחים קשה להישאר בחוץ, וזה ה-FOMO שמוביל לקנות בשיא. ואפליקציה שמראה את התיק כל שעה מגדילה את הפיתוי לפעול על כל תנועה.
מה שעוזר הוא להחליט מראש, כשהשוק רגוע, מה תעשו בירידה של 20%. למי שמחזיק מדד רחב לטווח ארוך, תשובה סבירה היא להמשיך בהפקדה החודשית ולא לגעת. מי שמגלה שהירידה לא נותנת לו לישון יכול להקטין את רכיב המניות כשהשוק מתאושש, ולא באמצע הירידה. הוראת קבע אוטומטית, בדיקה פעם ברבעון ויומן החלטות קצר מורידים את מספר ההחלטות שמתקבלות מתוך לחץ. תנודתיות היא חלק מהמחיר של תשואת מניות לאורך זמן, וקרן חירום נפרדת היא מה שמאפשר לסבול אותה.
איך ממשיכים מכאן
מי שעבר את הצעדים כאן מחזיק בסיס פשוט: קרן חירום, פנסיה וקרן השתלמות במסלול שבחר, והפקדה חודשית לקרן סל רחבה. ההמשך הטבעי הוא להעמיק בבניית תיק, באג"ח ובמיסוי. מי שמעדיף ללמוד את זה במסגרת מסודרת יכול לבדוק את קורס שוק ההון למתחילים של מכללת סקילס.
מקורות ועדכניות
הנתונים בעמוד נכונים ל-15 באוקטובר 2026. שיעורי מס ותקרות מתעדכנים מדי שנה; לפני החלטה כדאי לבדוק את המקור.
- רשות המסים, נספח ג לדוח השנתי 2025 (טופס 1322): רווח הון מניירות ערך סחירים
- רשות המסים, הוראת ביצוע מס הכנסה 5/2025: מס נוסף על הכנסה ממקורות הוניים
- רשות המסים, מדריך "דע זכויותיך וחובותיך" למילוי הדוח השנתי
- כל זכות: קרן השתלמות
- כל זכות: הטבות במס הכנסה לעובד עצמאי שחוסך בקרן השתלמות
- כל זכות: קופת גמל להשקעה
- כל זכות: חובת ביטוח פנסיוני לעובדים
- כל זכות: איסור גביית דמי ניהול בביטוח פנסיוני מעל התקרה המקסימלית
- הבורסה לניירות ערך בתל אביב: שעות וימי מסחר
